המאבק על השטחים הפתוחים

המאבק על השטחים הפתוחים

אם עד לא מזמן התאפיינו טיעונים בעד הגנה על שטחים פתוחים ברצון להגן על הרקפת, הצבי ועל הטבע בכלל, הרי היום גם טיעונים כלכליים חברתיים גויסו לטובת העניין

עם גל העלייה הגדול מארצות חבר העמים בתחילת שנות התשעים, הפכו השטחים הפתוחים במרכז הארץ ובצפונה למשאת נפשם של "הנדלניסטים" ולמושא למאבק עיקש להגנתם על ידי גופים ירוקים. במקביל עברה קק"ל מהפך ממנהלת יער קלאסי (ייעור היער, תעשיות עץ, צורכי נופש) למנהלת שטחים פתוחים שיש בהם יערות, חורשים, בוסתנים ושטחים פתוחים. מטרת ניהול שטחים אלה היתה מעתה למען הציבור, האקולוגיה, האוויר הנקי, הנופש, הפנאי וכל מה שמוסיף ותורם לאיכות החיים בארצנו.

את ערכם של השטחים הפתוחים לאיכות חיינו קשה (אך אפשר) להעריך בשווי כספי. ברור לכול שמדובר במשאב יקר אך מתכלה (במיוחד בישראל). תכנית הבנייה למערב ירושלים (ספדי), לדוגמה, שדרשה בניית שכונות ענק ברכסים שממערב לירושלים על מנת לשמור על איזון דמוגרפי, חברתי וכלכלי בירושלים (לפי טענת יזמיה ומתכנניה), נתקלה בהתנגדות ציבורית עצומה. קק"ל, יחד עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ועמותות מקומיות רבות, הקימה את "הקואליציה לשמירה על הרי ירושלים" מתוך מחשבה להעניק ערך משמעותי לשטחים אלה בעיניי האוכלוסייה ובעיניי מקבלי ההחלטות, וזאת על ידי יצירת תשתית טיול, נופש ופנאי. מערכת שבילי הר חרת ממבשרת ציון וכן אירועי ענק של מסיק זיתים באותו מקום הם דוגמאות טובות לכך. מקום שכבר היה אבוד למעשה, קיבל משמעות רבה ו"ניצל" עוד לפני קבלת ההחלטה הסופית לביטוח התכנית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ראוי לציין שהמאבק התאפיין בגיוס טיעונים חברתיים וכלכליים רבי משמעות שהוכיחו שירושלים תיפגע מעצם הבנייה. לא רק הגנה על הצבי ועל הרקפת, אלא הגנה על מערכת כלכלית-סביבתית-חברתית היודעת לספק גם אלטרנטיבות מעשיות וזולות.

לסיכום: יש להגן על השטחים הפתוחים במדינת ישראל ואף להגביר את העיסוק בכך בעתיד – למען הטבע, למען החברה, למען ארצנו.

כתב: גידי בשן, רכז קהל באזור ההר בקרן קימת לישראל

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“המאבק על השטחים הפתוחים”

  1. offer הגיב:

    אין ספק ששטחים פתוחים חשובים לתרבות הפנאי של האדם וכמובן לטבע עצמו, אבל אנחנו מדינה קטנה – מה עם פיתוח? מה עם שכונות מגורים? עיר כמו ירושלים שקצת מצתה את עצמה צריכה להתרחב החוצה עוד ועוד. כמובן יש להקפיד על הירוק ועל פארקים ומקומות שהם שמורות טבע עם מיני צומח ייחודים – אבל "סתם" שטחים פתוחים? מוטב שיאכלסו בני אדם כל שעות היממה (בבתים) ולא רק בסופי שבוע בפיקניקים

  2. admin הגיב:

    עופר, לפני שגולשים לשטחים הפתוחים, לנוף, לטבע, לחורשים ולצומח – כדאי למצות את הבנייה בתוך הערים עצמן. ירושלים, וערים נוספות, עדיין לא מיצו עצמן מבחינת בנייה. יותר כלכלי לבנות בתוך עיר בעלת תשתיות מאשר לזלוג החוצה לאזורים פתוחים שמצריכים – הקמת תשתיות, דרכי גישה, מוסדות חינוך, מרכזים קהילתיים ועוד ועוד בניה תומכת למגורים.

    הדרישה לא להפקיע שטחים פתוחים לטובת רכישות נדל"ן, אינה באה על חשבון אזרחים ללא קורת גג, אלא באה על חשבון רצונם של קבלנים ובעלי אינטרסים לנצל את הטבע לעשיית רווח מהיר ובדרך לפגוע בכל אזרח במדינה שראוי שהשטח הזה יהיה עבורו – להנאתו, לשימושו, לאיכות חייו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *