יער בר קיימא

יער בר קיימא

כ-2,000 דונם של יער, המהווים כעשירית משטחו של יער ביריה, נשרפו כליל במהלך מלחמת לבנון השנייה, היקף בהחלט לא שגרתי לחודשי קיץ רגילים; אך בהתחשב בכך שהמלחמה שהתחוללה באזור ניפקה במשך 35 יום יותר מ-500 טילים – הרי הנזק היה יכול להיות עצום מזה. אין ספק שמוטיבציה גדולה של כל המעורבים, משירותי הכבאות, דרך עזרתם של מתנדבים ועובדי קק"ל – היא שהצליחה לצמצם את הנזקים. ובכל זאת, המלחמה הותירה דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מיד עם שוך המלחמה, התפנו אנשי מחקר ואקדמיה להחליט על הדרך הטובה ביותר לשיקום היער. ידוע שהשרפה מעודדת נביטה מסיבית של זרעי אורן; עם זאת, רוב המשתתפים היו בדעה אחת שיש לנצל את אבדן העצים לטובת גיוון מיני עצים ובניית יער עתידי חדש, שאנו מכנים אותו: יער בר קיימא.

יער שכזה אמור להחליף את חד-גוניות עצי האורן שניטעו בשנות החמישים של המאה שעברה, במינים רחבי עלים המצויים בחורש הים תיכוני, כמו: האלון על סוגיו השונים, אלה ישראלית, אלה אטלנטית, קטלב, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב, שקד, אגס סורי, שזיף הדוב, אוזרד, ועצים לאורך נחלים כמו צפצפה, דולב וערבות. מנגד לא קופחו המחטניים ותוגברו נטיעות ארזים כארז האטלנטי וארז הלבנון.

ראשית, נערכה תכנית חומש לשיקום היער, ולשמחת רבים בתוך שנתיים ניטע מחדש כל השטח השרוף. שנית, הוקמו חלקות ניסיון בשיתוף עם האקדמיה. חלקות ניסיון לטווח ארוך מאפשרות לדגום את כל הגורמים המצויים בשטח וללמוד מה הם התנאים האופטימליים ביותר לשיקום היער. החלקות בודקות את משטר המים, סחף, זמינות המים, מה קיים בשטח, מה נובט, כיצד מתמודדים עם נביטה מסיבית של זרעי אורן לאחר שרפה, מה גורמת השרפה לקרקע, שינוי במבנה, מקוריזה, פעילות של פטריות ועוד.

כיום מצבם של השתילים שניטעו יציב, רחבי העלים קפצו מעל שרוולי הנטיעה, הארזים נראים מצוין, ואנו תקווה שיער בר קיימא יוסיף צבע, גוון ושונות מיער האורן הקלאסי שהורגלנו בו.

כולכם, אגב, מוזמנים לבקר.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל ביער ביריה

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

19

תגובות ל“יער בר קיימא”

  1. מוראל הגיב:

    כל הכבוד

  2. דוד הגיב:

    כל הכבוד לכל העושים במלאכה.
    אולי בהזדמנות הזאת גם תסבירו להדיוטים כמוני, איפה זה יער ביריה ואיך מגיעים אליו.
    בתודה ובברכה,
    דוד

  3. אוהבת ירוק בעיניים הגיב:

    כל הכבוד, עושה חשק לטייל.
    האם יש מאמרים על אופן הטיפול בשיקום היער?

  4. admin הגיב:

    דוד, תוכל למצוא מידע על יער ביריה, כולל הוראות הגעה
    כאן

  5. admin הגיב:

    לאוהבי הירוק, בהמשך נעלה כאן בבלוג מאמר על אופן הטיפול בשיקום היער

  6. עודד ברונשטיין הגיב:

    יישר כח למשקמי יערותינו.
    תיבש ידי משרפינו.

  7. מולי הגיב:

    ועל זה נאמר: מעז יצא מתוק!!!!!!!!!!!!!!!!!1

  8. מייק דרוזי הגיב:

    כל הכבוד לכל המשקעים מאמץ ונותנים את הנשמה שיהיה לנו יערות ירוקים

    ישר כח

  9. יוסף קרני הגיב:

    תודה לכל ההערות הן מחזקות את ידינו להמשיך ליצבוע את הארץ בירוק
    ולצקת תוכן למונח איכות סביבה תודה על עזרתכם
    יוסי קרני קקל

  10. דונלד לי הגיב:

    ליוסי קרני מקק"ל – הידוע לך אם אפשר לרכש שתילי קזוארינה אֲשוּנָה באיזו משתלה של קק"ל? עץ זה מצוין לנטיעה בארצנו, בהיותו חסכן במים, חסון ולא מפונק, גדל מהר ומיצר צל. משום מה לא הצלחתי להשיגו במשתלת יגור, שהיא משתלה ותיקה ומכובדת עם קשרים ותודעת שרות גבוהה. אולי בקק"ל יודעים היכן למצוא שתילי קזוארינה?

    אודה על כל מידע!

  11. יוסף קרני הגיב:

    קקל אינה נוטעת קזוארינה יתכן שבמרחב דרום עדיין מישתמשים בו
    תנסה לברר במשתלת גילת של הקקל בדרום.

  12. דונלד לי הגיב:

    תודה, אנסה.

  13. דונלד לי הגיב:

    ושוב בענין קזוארינה אשונה. נסיתי ובדקתי במשתלת גילת ובעוד אחרות – אין הן מיצרות שתילי קזוארינה, מסבה שאינה מסברת.

    כצעד נוסף – היש כאן מישהו המוכן לספק לי הוראות כיצד להנביט, בעצמי, וליצר נבטי קזוארינה מעצים קימים? חפשתי באתרים גדולים באינטרנט – ולא מצאתי. כך שרק נסיון אישי יוכל לחלץ את הקזוארינה.

  14. ישר כוח הגיב:

    כל הכבוד

  15. עליזה הגיב:

    קזוארינה: מכיוון שמוצא הקזוארינה הוא מאוסטרליה, כדאי לבדוק במשתלת וונדי.
    יש אצלנו מספר קזוארינות, מדובר בעצים בני כ-45-50 שנה, הם שבירים מאוד. אין לי מושג אם מדובר בקזוארינה אשונה, אפשר לנסות ולבדוק.
    בד"כ ריבוי הקזוארינות הוא מזרעים – אשמח לעזור.

  16. אביב אייזנבנד הגיב:

    קזוארינה אשונה סטריקטה: איסוף הפרות, אגוזית/אצטרובל מתבצע בסוף הקיץ כאשר הפרי בצבע חום יבש. לאחר הקטיף רצוי להניח בכלי עמוק (למשל ארגז) ולייבש בשמש. לאחר כשבוע יופיעו חריצים שימשיכו ויפתחו וכך יאפשרו את שחרור הזרעים. טילטול הפרות בתוך הארגז יעזור לזרעים לצאת מתוך הפרי. להנבטת הזרעים דרוש עציץ או ארגז עם חורי ניקוז, מלא את העציץ עד כדי 3/4 גובהו בורמיקוליט במידה ויש או בחול חמרה (להלן מצע הנבטה). פזר את הזרעים על פני מצע ההנבטה בצורה כזאת שלא יכסו אחד את השני, כסה בשכבה דקה של כ- 4 מ"מ עם אותו מצע הנבטה. להניח במקום מוצל ולהשקות בעדינות כדי למנוע חשיפת הזרעים. לשמור את המצע לח ע"י השקייה לפי הצורך (לבדוק מצב הרטיבות ע"י נגיעה בקצה האצבע). משך הנביטה עד הצצה הוא בין שבוע לשבועיים. לשאלות נוספות אשמח לעזור.

  17. דונלד לי הגיב:

    לעליזה (22.10.2008) – רב תודות לך!. אתקשר עמך בטלפון במחצית נובמבר ונראה לאן נגיע.

    לאביב (22.10.2008) – המון תודה על המרשם המפורט! אתחיל בו במחצית נובמבר ואודיעך על התקדמות!!

    דונלד.

  18. כול הזמן אני שומע שבקקל הבינו את הטעות תסמונת האורן שהייתה נםוצה עשרות שנים והיום עוברים לרחבי עלים לא דובים ולא יער אתם מוזמנים לנטיעות טו בשבט הקרוב ותיראו במו עינכם איך מתקפת הנטיעות של האורנים לא נעלמה מן העולם לצערי.מילא היו אלה ארזים ניחה אבל לא רק אורנים ינטעו ביערות של ביריה השנה .בקקל לא לומדים לקח מטעויות העבר.אולי מישהו יכול לעצור את הביזיון הזה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *