מצמצמים את הפסולת – וגם את ההתחממות

מצמצמים את הפסולת – וגם את ההתחממות

נזקי הפסולת הביתית, התעשייתית והחקלאית "תורמים" גם הם להתחממות כדור הארץ, וזה הזמן לטפל בבעיה בשלושה מישורים עיקריים: הפחתת כמות הפסולת, חקיקה ייעודית וקידום המיחזור

כארבעה מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל. רובה המכריע עדיין מוטמן בקרקע באתרי הטמנה, ורק כ-15% מהפסולת ממוחזרים. על כך יש להוסיף עוד כשבעה מיליון טון פסולת בניין, כשלוש מאות אלף טון פסולת מסוכנת, וכן פסולת תעשייתית ופסולת חקלאית בכמויות נכבדות.
באתר ההטמנה, היכן שמוטמנת הפסולת בקרקע, שוררים תנאים דלי חמצן הגורמים ליצירת מתאן – גז חממה שהשפעתו על התחממות כדור הארץ גדולה פי 21 מזה של פחמן דו חמצני. על פי סקר מצאי פליטות גזי חממה בישראל, מתוך כ-72 מיליון טון פחמן דו חמצני הנפלטים בישראל בשנה – כ-8 מיליון טון מגיעים מהפסולת. כלומר, הפסולת מהווה כ-11% מסך הפליטות בישראל. במילים אחרות, פסולת שאינה מטופלת בדרך בת קיימא תופסת מקום מכובד בסל הפליטות הכולל.
הדרכים להפחתה ניכרת בפליטות הנגרמות מהפסולת הביתית נחלקות לשלוש:
1. הפחתת כמות הפסולת הנוצרת מלכתחילה. הפחתת הפסולת משפיעה באופן הדומיננטי ביותר על הפחתת העומס הסביבתי הנגרם ממערכות הייצור, השינוע, השיווק, החלוקה והטיפול בפסולת. אין לקבל כמובנות מאליהן את ההערכות על גידול מתמשך בכמויות הפסולת הנוצרות, ואין לקבל את דפוס הפיתוח הנוכחי שמחוללת עוד ועוד פסולת, אלא יש לחתור לשגשוג חברתי וכלכלי ללא פסולת. אני מציע קביעת יעד המבוסס על מהלך מרכזי של צמצום ניכר בהטמנת החומר האורגני הרקבובי הגורם למרבית גזי החממה הנפלטים מאתרי ההטמנה. הטיה של 75% מהחומר האורגני מהטמנה להשבה (קומפוסטַציה או עיכול אנארובי) משמעה טיפול בר קיימא במיליון טון פסולת אורגנית שיביא להפחתה של מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה.
2. המהלך העיקרי לתמיכה בהפחתת כמות הפסולת הוא חקיקה ייעודית לזרמי פסולת. סקירה של מדיניות הפסולת בעולם מגלה שצעד יעיל והכרחי למיתון ולהפחתה של כמויות הפסולת הוא הקמת מערכת האחראית על המוצר מראשיתו ועד תום השימוש בו. מערכת כזו נותנת תמריץ לצמצום השימוש בחומרי גלם במוצרים ובאריזות מוצרים, ומחייבת את היצרנים ואת היבואנים לקחת אחריות על המוצרים הנמכרים על ידם בשוק. מערכת כזו יכולה להתבצע ביעילות אך ורק בחקיקה הקובעת חובות, יעדים למיחזור, נוהלי דיווח מפורטים ומידע לציבור. הניסיון מלמד שבלעדי חקיקה לא יקום הדבר.
3. ביסוס והרחבה של מערכות השבה. מיחזור ושימוש חוזר. בטווח הקצר אין באפשרותנו כחברה להתנהל ללא פסולת כלל; לכן יש לנקוט סדרה של מהלכים שיביאו לכך שמגוון חומרי הפסולת ימוחזרו וישמשו כחומרי גלם ממקור ממוחזר, ויחליפו חומרי גלם ממקור בלתי מתחדש (אזיל). בין זרמי הפסולת החשובים שבהם ניתן להגיע לשיעור השבה גבוה יש לציין את החומר האורגני הרקבובי המהווה כ-40% מהפסולת הביתית, את פסולת האריזות (שכמעט שאיננה ממוחזרת היום ומהווה כ-20%) וכן את פסולת הבניין, ששיעור ניכר ממנה יכול להיגרס ולשמש כאגרֶגָטים ממוחזרים לפעולות פיתוח וסלילה.
וכמובן, אל לנו להזניח מהלך חינוכי מקיף שיכוון את החברה לעבר יעד חברתי וסביבתי חשוב מעין כמוהו: חברה חופשית מפסולת שבה לכל חומר נמצא שימוש ודבר אינו מושלך כלאחר יד.

גלעד אוסטרובסקי – המחלקה המדעית, "אדם טבע ודין"

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

3

תגובות ל“מצמצמים את הפסולת – וגם את ההתחממות”

  1. זיווה הגיב:

    נתונים מדהימים!

  2. שלמה אלביליה הגיב:

    הפחתת כמות הפסולת – זה מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות (עם כל הכבוד לחקיקה). לכן כל אחד מאיתנו צריך להתמקד בעיקר בנושא הזה. ממש לא בשמיים.

  3. צודקת. אנו צריכים לעשות יותר אך למען אלו שלא מודעים לבעיה, ולמעננו, גם הממשלה צריכה להתערב, לתמרץ רשויות ויחידים שממחזרים יותר, ולסייע לנו בשיכלול מערך האיסוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *