גזרת DNA או הרעלה סביבתית מצטברת?

גזרת DNA או הרעלה סביבתית מצטברת?


היום כבר ברור שלגורם הסביבתי השפעה מכרעת על בריאותנו. לכן, בתוך שנים ספורות לא תהיה זכות קיום לארגונים שלא יפנימו את זכויות הציבור לסביבה נקייה ולשקיפות מלאה

בשנת 1775 הציע הכירורג הבריטי סר פרסיבל פוט כי סרטן האשכים, שהופיע בשכיחות גבוהה בקרב מנקי ארובות באנגליה, נובע מחשיפה מתמשכת לפיח. זו הייתה הפעם הראשונה שסרטן כלשהו קושר למקצוע ספציפי, וכן הפעם הראשונה שבה תועד כי סרטן עלול להיות תוצאה של גורם חיצוני ולא רק של גורם פנימי.
פוט הציב אבן דרך רפואית, שלאחריה החלו לקשר בין מחלות לעיסוק מקצועי, לסביבת מגורים ולגורמים חיצוניים שונים נוספים. מאז ועד היום הצטברו מחקרים רבים המוכיחים באופן מדעי את הקשר בין מחלות לבין הסביבה שאנו חיים בה.
עד לפני שנים לא רבות רווחה הדעה כי מחלות נגרמות בעיקר מכשלים פנימיים בגופנו. ואמנם, לתורשה חלק בנטייה לחלות במחלה מסוימת, ואף ביכולת להתגבר על המחלות השונות. אך מה חלקה של התורשה לעומת חלקה של הסביבה שאנו חיים בה? ככל שהמידע מצטבר, הולך ומתברר כי לגורם הסביבתי השפעה מכרעת על בריאותנו. אדם עשוי להיוולד עם מערכת חיסונית חלשה יותר מאחרים, או עם מועדות גבוהה יותר למחלה מסוימת כמו סרטן, אך ההשפעות הסביבתיות שאליהן ייחשף מרגע הולדתו, כמו גם התנהגותו וסגנון חייו, יהוו גורם מכריע בתוצאה הסופית – אם יחלה או לא.
למעשה, מסתבר שאנו חשופים להשפעות הסביבתיות אף בטרם נולדנו. בחודש יולי האחרון פרסם הארגון Environmental Working Group דו"ח שלפיו כבר ברחם העובר "שוחה" בכימיקלים מסוכנים. במחקר נמצא כי בדם של חבל הטבור יש בממוצע 200 כימיקלים תעשייתיים ומזהמים. בסך הכול נמצאו 287 כימיקלים שונים בדם העוברי, מתוכם 180 ידועים כגורמי סרטן בבני אדם, 217 רעילים למוח ולמערכת העצבים ו-208 עלולים לגרום מומים מולדים ובעיות התפתחות.

חשיפה לחומרים מזהמים והשפעתם המצטברת
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים שמראים כי מחלות מסוימות עלולות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בתנאים סביבתיים בעייתיים. שכיחות גבוהה של מחלות בדרכי הנשימה באזור מפרץ חיפה היא דוגמה אחת לכך. עשן מכלי רכב שמעלה את השכיחות לסרטן ולשינויים גנטיים הוא דוגמה נוספת. בזמן האחרון אף התפרסם מחקר שקשר בין אכילת צ'יפס לעתים קרובות בגיל הילדות לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד בגיל מבוגר.
אז מה עלינו לעשות? לפעמים נדמה כי דרך ההתמודדות היחידה עם כל הממצאים הללו היא פשוט הסתגרות בחדר אטום. אבל כיוון שהפתרון הזה אינו ישים לגמרי או נוח כל כך, אולי כדאי קודם לבדוק את מקורות ההרעלה הסביבתית שאנו מושפעים ממנה באופן ישיר. בדיקה כזו תחשוף שהאשמה תלויה לא מעט בהרגלים לקויים שרכשנו, כמו תזונה שמעלה את ריכוזם של חומרים מסוימים בגופנו באופן לא טבעי ולא רצוי, ובתיעוש ובקדמה שאנו חלק ממנה וזהו מחירה. עם זאת, האחריות מוטלת גם על התעשייה, שרבים מאנשיה טרם הפנימו כי הם חייבים לטפל בתוצרי הלוואי של פעילותם.
מקרים רבים של זיהום אוויר, מים וקרקע על ידי התעשייה התגלו לאורך השנים ברחבי העולם, אך מכיוון שהמודעות לסיכונים הטמונים בזיהומים אלו היתה נמוכה, האכיפה והענישה היו בהתאם, וראשי התעשייה ברובם בחרו להתעלם מהשפעותיהם על הסביבה ועל חיינו. בשנים האחרונות השתנה מצב זה באופן דרמטי. עסקים רבים בכל העולם, וגם בישראל, נתבעים על ידי המדינה וגם על ידי האזרח אשר שילם בבריאותו על רשלנותם ועל חוסר רצונם לגלות אחריות מעבר לרווח המיידי בתום הרבעון. באחרונה נקנסה בארה"ב חברת הענק DuPont על ידי המשרד האמריקאי לאיכות הסביבה ב-16.5 מיליון דולר, על כך שלא דיווחה לציבור על הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים הנובעים מייצור החומר המשמש לייצור טפלון ופלסטיקים אחרים. תביעה זאת באה לאחר שבשנה שעברה תביעה ייצוגית אחרת נגד החברה על זיהום מים בסביבת מפעלה בווירג'יניה הסתיימה בהסכם פשרה שחייב אותה ב-107 מיליון דולר.
ובתשובה לשאלה מה עלינו לעשות – עלינו מוטלת האחריות להיות לא רק עם האצבע על הדופק. עלינו לוודא שנושא השמירה על איכות הסביבה והשמירה על בריאותנו הופך למקור ההשראה שממנו צומחות היוזמות התעשייתיות החדשות. המנהיגות העסקית בתעשייה העולמית כבר הפנימה את הלך הרוח הציבורי ושלחה מסר ברור: בתוך שנים ספורות לא תהיה זכות קיום למי שלא יפנים את זכויות הציבור לסביבה נקייה, לשקיפות מלאה ולאחריות כוללת, מעל ומעבר לתקנות ולחוקים שעוקבים באיחור רב אחר האירועים. לתקציר הדו"ח של EWG

לימור ספקטורובסקיעוסקת במידע ובניתוח סביבתי, עורכת את המידעון החודשי של אסיף-אסטרטגיות ומרכזת את המחקר המשותף עם הטכניון בתחום מחזור החיים של פסולת בישראל

המאמר באדיבות אסיף-אסטרטגיות בע"מ

 

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

5

תגובות ל“גזרת DNA או הרעלה סביבתית מצטברת?”

  1. ומי שטוען כך זורה חול בעיני הציבור.
    כל הכבוד שכתבתם את זה בבירור ובאופן מפורש!

  2. לביאה הגיב:

    ועם כל מקרי הסרטן של חיילי הנח"ל. מה יהיה?!? מי ישמור על ילדי הגן והבית ספר והחיילים ועל כולנו?

  3. דונלד לי הגיב:

    לשלמה וללביאה: והרי החדשות הרעות. אף-אחד לא יִשְמֹר על מי שלא שומר על עצמו. פוליטיקאים בישראל, שֶהַחֲקִיקָה וַאֲכִיפָתָה בְּכָל נוֹשֵא שהוא תְּלוּיוֹת רַק בָּהֶם, לֹא שָמִים עֲלֵינוּ. הֵם מְעֻנְיָנִים בַּכִּסֵּא הַמְּחֻרְבָּן שֶלָּהֶם, וְתוּ לֹא. הם רוצים ורצים להבחר כדי לעשות לביתם.

    מַה יִּהְיֶה: קֹדֶם יִהְיֶה רַע מְאֹד, וְאַחַר כך נראה. זאת אומרת, מי שישרד.

  4. לביאה הגיב:

    סחתיין על הניקוד. אני מבינה שאתה מאלו שמחכים ליום הדין

  5. ארבל הגיב:

    ממליץ לכולם לקרוא גם את תקציר הדו"ח של EWG (הלינק בסוף המאמר). הוא מרתק במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *