השאלות הבוערות

השאלות הבוערות

איך יודעים שההתחממות הגלובלית בתקופתנו היא יוצאת דופן?
כיום ידוע שההתחממות הגלובלית בעשורים האחרונים חזקה ומהירה הרבה יותר מהתנודות הטבעיות הקטנות שאירעו במאות השנים האחרונות. עדויות להתחממות המהירה מופיעות גם בתוצאות מדידות טמפרטורה מתחנות מטאורולוגיות באזורים המרוחקים מערים, מדידות טמפרטורה מלוויינים ומדידות טמפרטורה באוקיינוסים.
להבדיל בניגוד להתחממות המהירה כיום, שינויי האקלים המחזוריים שהתרחשו בעבר הגאולוגי פעלו לאט מאוד, ואירעו כתוצאה משינויים איטיים במסלול כדור הארץ. השינויים באקלים בעבר אינם דומים כלל לשינויים המהירים שאנחנו רואים היום, והעלייה הדרמטית בריכוז ה-CO2 באטמוספרה היא חסרת תקדים. כמו כן, העובדה שהיו שינויי אקלים טבעיים בעבר מסיבות טבעיות (שאינן קיימות כיום) אינה קשורה להתחממות הנוכחית. בדיוק כמו שהטענה "כבר עשרים שנה נרצחים אנשים בעיר הזאת, ואני גר כאן רק שנה" לא תועיל לרוצח שנתפס כשהאקדח מעלה העשן בידו.

מה עתיד לקרות לכדור הארץ אם נמשיך בפליטה לא מרוסנת של גזי חממה? האם האזהרות שאנחנו שומעים מוצדקות?
הסכנות אינן צפויות לכדור הארץ, אלא לנו בני האדם. התסריטים ההוליוודיים שבהם העולם נחרב תוך דקות אחדות כמובן אינם רציניים, אבל כאלה הם גם התסריטים שלפיהם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב מואץ ולא נחזה בשום שינוי לרעה.
ההערכות הרציניות הן שאם לא ננקוט פעולה, תוך עשרות שנים בלבד תהפוך ההתחממות הגלובלית לבעיה סביבתית וחברתית עצומה שתגרום הרבה נזקים וסכנות. לדוגמה: שינויים במשטר המשקעים, שיכולים להביא בין השאר לירידה דרסטית בכמות הגשם באזור הים התיכון, התפשטות של מחלות טרופיות אל אזורים של קווי הרוחב הממוזגים, עלייה בשכיחותם של גלי חום כמו זה שפקד את אירופה ב-2003 והשאיר מאחוריו 30 אלף הרוגים ועלייה בעצמתן של סופות טרופיות כמו סופת ההוריקן "קתרינה", שפגיעתה בניו אורלינס גרמה ליותר מ-2,000 הרוגים ולנזק של יותר מ-100 מיליארד דולר. מומחים רבים גם מזהירים כי ככל שילך ויגדל ריכוז ה-CO2 באטמוספרה, תגדל גם הסכנה של תגובות אקלימיות פתאומיות. תגובה אפשרית אחת היא קריסה של חלק מהקרחונים באנטארקטיקה ובגרינלנד – קריסה שתביא לעליית מפלס מי הים בכחמישה מטרים ושתציף אזורים חופיים מאוכלסים רבים (ואכן נצפתה המסה הולכת ומואצת של קרחונים בשנים האחרונות). סוג אחר של תגובות במערכת האקלים יכול להוביל לתנודות מהירות בטמפרטורות ובמשקעים בטווחי זמן קצרים יחסית (שנים בודדות), שיקשו מאוד על ההסתגלות של המערכות הכלכליות והחברתיות למצב החדש.
הערכות אלה מתייחסות לתסריט הפסימי, שמניח כי סוג המחשבה הישן וחסר האחריות ימשיך לשלוט, ועמו הפליטה המואצת של גזי חממה. החלטה על גישה חדשה ונקיטת פעולה נחושה יובילו לתסריט אופטימי יותר, כלומר להתחממות מתונה בהרבה, שאתה יהיה קל הרבה יותר להתמודד בהצלחה.

האם עדיין אפשר למתן את ההתחממות?
עדיין לא מאוחר לפעולה אחראית שתשפר את עתידנו ואת עתיד הדורות הבאים במידה ניכרת. חשיבה מסוג חדש מובילה לתכנון מראש, שכתוצאה ממנו תוגבל ההתחממות לערכים "סבירים" באמצעות שילוב מאוזן של שיטות קיימות וטכנולוגיות חדשות.
פעילות אנושית (בעיקר זו הכרוכה בייצור אנרגיה) כבר גרמה לעלייה של יותר מ-35% בריכוז ה-CO2 באטמוספרה. לכן מידה מסוימת של התחממות היא בלתי נמנעת. אבל מפני שהסכנות הכרוכות בהתחממות ובשינויי האקלים, כמו קריסת מדפי קרח או שינויי אקלים פתאומיים, גדלות במידה ניכרת ככל שהריכוז האטמוספרי של ה-CO2 עולה, המטרה היא ייצוב ריכוז ה-CO2 והגבלתו. אין אמצעי יחיד שימנע את עליית הריכוז של גזי החממה, אך יש מספר רב של צעדים שבאופן משולב יכולים לפתור בעיה זאת.
חלק מצעדים אלה, כמו פעולות לחיסכון באנרגיה, מוביל גם לרווחים כלכליים ישירים, ואילו לצעדים אחרים, כמו מתן קדימות לאומית לתחבורה ציבורית, יש גם יתרונות חברתיים וסביבתיים נוספים. פליטת גזי חממה יכולה להצטמצם גם באמצעות הגדלת היעילות של תחנות כוח ושל כלי רכב, שימוש נרחב יותר באנרגיה גרעינית ובאנרגיות מתחדשות (שמש ורוח), מניעת כריתת יערות ואפילו לכידת CO2 הנוצר בתחנות כוח והחדרתו עמוק מתחת לאדמה באתרים המתאימים לכך. קיימים ניתוחים מקיפים המראים ששימוש מקיף בטכנולוגיות קיימות יכול להביא לייצוב ריכוז ה-CO2 באטמוספרה ברמות "סבירות".

ואיך ישראל משתלבת בתמונה?
קצב פליטת גזי החממה לנפש בישראל דומה לזו של שאר העולם המערבי, ולכן ברור שמהפן המוסרי הצמצום בקצב הפליטות צריך להתרחש גם בישראל. מהפן המעשי סביר להניח שכאשר ייחתם הסכם האקלים הבא (זה שיחליף את הסכם קיוטו), תחויב גם ישראל לעמוד בתקנים הבינלאומיים לצמצום פליטות גזי החממה. לכן השאלה אינה אם ישראל תצמצם פליטות אלא מתי; אם ישראל תעשה זאת מאוחר, באילוץ ובמחיר יקר (פעולה חפוזה היא יקרה יותר, הסבת תחנות כוח מזהמות לאחרות יקרה בהרבה מבנייה מראש באופן המצמצם זיהום, בניינים בזבזניים באנרגיה נשארים לעמוד עשרות שנים וכו') או שהיא תבחר לפעול מוקדם ולהפוך למובילה טכנולוגית בתחום ההתמודדות עם הבעיה, כשלכך יתרונות כלכליים ברורים.

מה אני יכול לעשות?
לציבור הרחב יש השפעה באמצעות החלטות יומיומיות שהוא מקבל (אם לנסוע במכונית למכון הכושר או לשמור על הכושר בנסיעה לעבודה באופניים), ובאמצעות הדרך שבה הוא משקיע את כספו (לדוגמה, ניתוב חלק מהחסכונות לקרנות המשקיעות באנרגיה ירוקה). הבחירה לפעול כמדינה לפתרון הבעיה נתונה לכאורה בידי ראשי מדינות, אך ההחלטות שיקבלו אלה תלויות במודעות הבוחרים ובלחץ הציבורי שיפעילו. דוגמה דרמטית לכך אירעה בבחירות האחרונות בארה"ב. ברק אובמה נבחר לנשיא כאשר המצע שלו כולל צמצום של 50% בפליטות גזי החממה מארה"ב בעשרות השנים הקרובות, מעבר ל"כלכלה ירוקה" כדרך להתמודדות עם המשבר הכלכלי והבטחה לתקווה ולשינוי אמיתי.

ד"ר אלון אנגרט הוא מרצה וחוקר במסגרת המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

7

תגובות ל“השאלות הבוערות”

  1. אבנר הגיב:

    שכחתם שאלה אחת חשובה במיוחד: איך לעזאזל רוב תושבי כדור הארץ לא מבין את המצב שנקלענו אליו?
    זו השאלה האמיתית. הכל ברור ושקוף. התהייה היא איך אף אחד לא מבין שאחד ועוד אחד שווה שניים.

  2. אמנון הגיב:

    קל מאד לזרוק את הבעייה לשלטונות – שישקיעו בתחבורה ציבורית ותחנות כח ירוקות. הבעייה האמיתית מתחילה בכל אחד מאיתנו.

    הגורם מספר אחד לאפקט החממה אינו תחבורה ואינו תעשייה אלא חקלאות.
    תעשיית המזון מהחי תורמת לאפקט החממה יותר משאר התעשיות ויותר מהתחבורה. השפעת גז המתאן על אפקט החממה היא פי 4 מהשפעת CO2. הסיבה העיקרית לכריתת יערות עד היא פינוי שטחי מרעה לגידול בקר. כעבור 8 שנים האדמה הופכת עקרה עקב רעיית יתר וכורתים שטחי יער נוספים.

    המדענים המובילים בתחום (ראה כנס LANCET בנושא) היא צמצום מסיבי בצריכת מזון מהחי. החסכון המתקבל בנסיעה על אופניים זניח לחלוטין, אם אחרי זה אוכלים איזה בורגר או שניצל.

    בעולם, ארגוני סביבה כמו גרינפיס מודעים לקשר ההדוק שבין צריכת מזון מהחי לבין ההשפעות הסביבתיות. משום מה, בארץ יש ארגונים המתקראים ירוקים שנוח להם לנהוג באופן סביבתי, כל עוד זה לאט מגיע לצלחת שלהם.

    הבעייה של התחממות כדור הארץ נובעת מעצימת עיניים. כדי לפתור אותה יש לפקוח עיניים ולהבין שאיכות הסביבה מתחילה בצלחת.

  3. ארבל הגיב:

    מסכים לגמרי עם אמנון. אנחנו יכולים תמיד ללהג על הארגונים הגדולים בעולם, אבל גם לנו יש חלק לא מבוטל במחדל הזה.

  4. admin הגיב:

    מישהו יכול לומר עד כמה ישראל, כמדינה, משתדלת בכלל בנושא ההתחממות הגלובלית?

  5. אורן ירמיהו הגיב:

    admin, אני חושב שהשאלה די רטורית, לא?
    תהיי בטוחה שאם ישראל, כמדינה, הייתה משתדלת בכלל בנושא ההתחממות – מי שאחראי על כך בפועל היה טורח ליידע את הציבור. הרי לא מדובר בנושא משמים ולא חשוב לציבור, אלא להפך – במשהו שקרנו רק עולה ועולה בעיני הציבור. רק חבל שלא בעיניי הממשלה.
    ברור שיש לממשלה נושאים דחופים יותר לטפל בהם, אבל איך לומר – לא יזיק לנו להביט גם לטווח היותר ארוך.

  6. שמעון כהן הגיב:

    אני ממש מקווה שאובמה יממש את ההבטחה ויצמצם את פליטת גזי החממה ב-50% לפחות. לתפקיד הזה יש נטייה לערבל אותך להתעסק עם נושאים בוערים יותר לכאורה, אבל אני חושב שאין בוער מזה, תרתי משמע.

  7. יגאל הגיב:

    "התמוטטות הקרחונים":
    פעם אחרונה ששמתי קובית קרח בקערה היא נמסה בלי שפני המים עלו כלל. שהרי החלק הבולט זהה להפרש הנפח.
    זוהי רק דוגמא אחת להפחדות ולשיח הלא מלומד בכללותו בנושא.
    הטרנדים הירוקים הם פופוליסטיקה לשמה הנהנית מבורות הציבור.

    האם אובמה הפחית במשהו את פליטות גזי החממה?
    הייתי מתערב שלא. גם אם יסגור ערים שלמות לתחבורה פרטית (ויודח מהשלטון למחרת) יפחית באחוז שניים או אולי שלושה.
    הדרך היחידה האפקטיבית לצמצם פליטות גזי חממה היא לבנות כורים אטומיים. אז למה לא מדברים על זה?
    כי זה לא פופולרי.

    אין שום קסם. רק אשליות שמוכרים לחרדים התמימים (והבורים). צריך לעשות רק מה שכלכלי: דודי שמש כן, חשמל סולארי לא. תחנות כח על גז – אם העלות לא יותר מפחם. (אגב הפחם מלכלך אבל ההבדל בינו לבין הגז בפליטות CO2 הוא מינורי!)

    המצב ישתנה רק כאשר יתמעטו מקורות האנרגיה הפוסילית בעולם. אז יבנו תחנות גרעיניות. כשגם האורניום יגמר תחזור האנושות לימי הביניים. דווקא עם שינויי מזג האוויר נסתדר כך או אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *