ארכיון פוסטים מהחודש מרץ, 2009

מרץ
24

אפקט הפרפר

לא כולם יודעים, אולם לעצים ולפרפרים קשר הדוק. בין השאר משמשים העצים כפונדקאים, מספקים בית גידול לפרפרים הבוגרים, ובסופו של דבר גם מעניקים צוף מזין. מה היו הפרפרים עושים בלעדיהם?

מדינת ישראל היא אזור מעבר אקלימי המשתרע בתחום של ארבעה אזורי צומח (פיט וגאוגרפיים): ים תיכוני, ערבתי (אירנו-טורני), מדברי (סהרו-ערבי) וטרופי-יבש (סודני).
בתחום האזור הים תיכוני והאזור הערבתי יוערו כאלף קמ"ר בידי אדם, ועוד שטח בסדר גודל דומה של חורשים ויערות טבעיים אושר או הוכרז כמוגן בשמורות טבע וגנים לאומיים. באזור המדברי ובאזור הטרופי-יבש אושרו שמורות טבע בשטחים המסתכמים ביותר מ-5,000 קמ"ר.
העצים בשטחי היערות, בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים מהווים בית גידול למספר רב של פרפרים.
באזורים הים תיכוניים ובאזורי הספר שלהם עם האזור המדברי והערבתי נמצא מספר רב של מיני עצי בר המשמשים כפונדקאים או כבית גידול של הפרפרים הבוגרים. באזורים אלה בולט במיוחד השינוי הירוק שנעשה בעזרת האדם ביצירת יערות ובשמירת טבע, המאפשרים התפתחות עצים.
מאידך, באזורים השחונים יותר, מספר מיני העצים קטן מאוד. אולם, דווקא על חלק מן העצים הללו מתקיים בית גידול שלם המאפשר התפתחות מלאה של הפרפרים ללא התרחקות רבה מהם. לחילופין עצים אלה משמשים כבסיס קיום למינים טרופיים, המתפשטים במהלך האביב והקיץ צפונה ומערבה לחבלים הים תיכוניים. להמשך קריאת 'אפקט הפרפר'

3
קטגוריות ייעור
תגיות , , , ,
מרץ
17

לאן ימשיך הקו האדום?

הבצורת האחרונה וכן שלושים שנים של שאיבת יתר ממי התהום הביאו למשבר המים הגדול ביותר בתולדות ישראל. אבל יש גם תקווה

מחסור במים במזרח התיכון היה מאז ומתמיד מקור לסכסוך ולסבל. כך למשל בסיפור אברהם אבינו ומאבקו על הבאר שחפר בבאר שבע, וכן הירידה מצרימה בחיפוש אחר מזון. הארצות באזור יכולות להתחלק לאלו שנהנות משפע מים - כמו טורקיה, עירק ולבנון, ולאלו שעניות במים - כמו ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית.
הצריכה השנתית של ישראל היא כ-2 מיליארד מ"ק לשנה, ש-50% מתוכם הולכים לחקלאות. בשנים ברוכות גשמים, כשני שלישים מהכמות הנצרכת מגיעים מאקוויפרים, וכשליש מהמים נשאב מהכינרת - ומתוכו כ-55 מיליון מ"ק מועברים לירדן. מאגרי המים הטבעיים אינם יכולים לעמוד בצרכים הגדלים של המדינה. הבצורת האחרונה וכן שלושים שנים של שאיבת יתר ממי התהום הביאו למשבר המים הגדול ביותר בתולדות ישראל. החלטה פוליטית למחצה לייבא מים מטורקיה כפתרון חלקי לבעיית המים נזנחה, משום שהעלות המשוערת של יבוא המים גבוהה פי שניים מעלות התפלת מי הים. ישראל נאלצה להתמודד עם בעיותיה אלה על ידי שימוש ביכולותיה המדעיות והטכנולוגיות. דרך אחת היא יצירת "מים חדשים" - בעיקר שימוש מחודש במי השפכים העירוניים לחקלאות (ישראל ממחזרת כ-75% ממי השפכים שלה) והתפלת מי ים ומים מליחים. שימור מים, עידוד/הגברת הגשמים וניצול מי שיטפונות - גם הן דרכים שפותחו בישראל על מנת להתמודד עם בעיית המים. שיטות אלה משולבות כיום במיומנות במערכת המים הארצית.
במקביל לכל זאת, מאמצים גדולים נעשים כדי לעודד את תעשיית המים, כמו גם יוזמות סטרט-אפ ואחרות, לפתח פתרונות לחיסכון במים ובאנרגיה ותהליכי טיפול במים. חינוך והגברת היכולות בנושא המים מתפתחים גם הם במהרה, מאחר שכוח אדם מקצועי הוא גורם מפתח בייצור, בהפעלה ובמחקר ופיתוח, כשהאחרון הוא חשוב וחיוני ביותר למען עתיד בר קיימא.

פרופ' אבנר עדין, מומחה בינלאומי למים - המחלקה למדעי הקרקע והמים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

9
קטגוריות מים
תגיות , , ,
מרץ
10

הרבה יותר מהמסת קרחונים

סרטון של הנשיונל ג'אוגרפיק מסביר עד כמה ההתחממות הגלובלית אינה מתמצית בהמסת קרחונים בלבד

אנימציה: עד כמה דובי הקוטב נפגעים מההתחממות

4
קטגוריות התחממות גלובלית ו מצגת
תגיות , ,
מרץ
3

מאחריות הפרט לאחריות הכלל

באחת מתוכניות ערוץ 8 הופיע אדם השוקל כחצי טונה וסיפר על מאמציו לרדת במשקל. משם נדדה המצלמה לעבר ארגזי דיאט פפסי. מבחינתו הוא עבר לתזונה נכונה. עם כל כוח הרצון שהוא מפגין, הוא אינו מבין מדוע אין שינוי…

בפנינה הטלוויזיונית "הפינה", אם נרקומנית שיוצאת ממכון גמילה חוזרת להתגורר בחיק משפחתה – מאורת קראק. עם כל כוח הרצון שלה, מהלך הדברים די צפוי מראש.

באמריקן איידול, המקבילה של "כוכב נולד" שלנו, מצהירה אחת המתמודדות שאם תודח – יהרוס אותה הכישלון. המחשבה לעבוד קשה בשביל הצלחה לא חולפת בראשה. כשהודחה, בגיל 18, תהילתה כבר מאחוריה…

בשלושת המקרים, שלכאורה אינם דומים, ישנו עיקרון אחד מאחד: האמונה בכוחו של הפרט לחולל שינוי. החלום האמריקאי, שהקצין עד מעבר לכל פרופורציות, הוא בבסיסו חלום מרהיב, שאומר כי אינך חייב להיוולד לקסטה מסוימת, ללמוד במקומות הנחשבים, להכיר את השיח הנכון או לרקום קשרים במפא"י (או בפייסבוק). הפרט – בכוחו, בכישרונו, במאמציו וברצינותו – יכול לחתור ולהגיע לפסגה.
ובכל זאת, בשנים האחרונות החלה ארה"ב להתעורר מהחלום האמריקאי שלה (הקריסה הכלכלית בימים אלו היא רק חלק הכרחי באפקט הדומינו). ההבנה שמכה את ארה"ב ואת העולם כולו היא שהפרט יכול להתמודד עם קשיים עד לרמה מסוימת, ומעבר לה נדרשת אחריות הכלל. אם עד לא מזמן ראו את מגפת ההשמנה (או הסמים, ההימורים וכיו"ב), כבעיה שעל הפרט להתמודד עמה לבד או מקסימום בעזרת משפחתו הקרובה, הרי בשנים האחרונות כבר מתחילים להבין שהבעיה קשורה לחברה כולה, ושגם היא אחראית למצבו. מתוך הגישה הזאת צמחו גם החובות שלה כלפיו, כמו סימון מוצרים, הורדת שומני טראנס, חינוך והסברה. כך יש לנהוג גם בתחומים נוספים בחייו של הפרט – מחינוך וכלכלה עד לתרבות הרייטינג, המייחצנת מודל אחד של הצלחה ולא מספקת אלטרנטיבות ראויות.
ההכרזה של ברק אובמה: "כן, אנחנו יכולים" (במקום ה"כן, אני יכול" המסורתי), פגעה בעצב החשוף של כולנו, ומן הסתם היא גם זו שהאיצה את בחירתו לנשיאות ארה"ב. אובמה הפנים את הגישה הרחבה, זו שרואה את הפרט כנטוע בתוך החברה, כחלק מ"אנחנו".
כן, אותה "ערבות הדדית" שאפיינה גם אותנו בעשורים הראשונים לקיומנו במדינה, ושהיום, יותר מתמיד, חייבת לחזור ולקחת פיקוד.
ומה בעניין ההתחממות הגלובלית? הדרישה להשתדלות הפרט בנושא הסביבתי חייבת להיות מעוגנת בפעולות ובדוגמה אישית מצד המדינה. אנו בביתנו נדאג לצמצם את צריכת החשמל, נמחזר, ניטע עץ, נקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני ועוד. אך כל עוד המדינה לא תתגייס לאפשר אלטרנטיבות ראויות (כמו בנייה ירוקה, תחבורה יעילה, חלופות אנרגיה, הפחתת מזהמים, פיקוח ואכיפה, חינוך, שיקום מקורות מים, מיחזור ועוד)  – הכישלון ידוע מראש. כי לפרט אמנם אחריות מלאה על חייו ועל מעשיו, אבל ללא אחריות קולקטיווית – לא נתקיים כחברה.

15
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,