מאחריות הפרט לאחריות הכלל

מאחריות הפרט לאחריות הכלל

באחת מתוכניות ערוץ 8 הופיע אדם השוקל כחצי טונה וסיפר על מאמציו לרדת במשקל. משם נדדה המצלמה לעבר ארגזי דיאט פפסי. מבחינתו הוא עבר לתזונה נכונה. עם כל כוח הרצון שהוא מפגין, הוא אינו מבין מדוע אין שינוי…

בפנינה הטלוויזיונית "הפינה", אם נרקומנית שיוצאת ממכון גמילה חוזרת להתגורר בחיק משפחתה – מאורת קראק. עם כל כוח הרצון שלה, מהלך הדברים די צפוי מראש.

באמריקן איידול, המקבילה של "כוכב נולד" שלנו, מצהירה אחת המתמודדות שאם תודח – יהרוס אותה הכישלון. המחשבה לעבוד קשה בשביל הצלחה לא חולפת בראשה. כשהודחה, בגיל 18, תהילתה כבר מאחוריה…

בשלושת המקרים, שלכאורה אינם דומים, ישנו עיקרון אחד מאחד: האמונה בכוחו של הפרט לחולל שינוי. החלום האמריקאי, שהקצין עד מעבר לכל פרופורציות, הוא בבסיסו חלום מרהיב, שאומר כי אינך חייב להיוולד לקסטה מסוימת, ללמוד במקומות הנחשבים, להכיר את השיח הנכון או לרקום קשרים במפא"י (או בפייסבוק). הפרט – בכוחו, בכישרונו, במאמציו וברצינותו – יכול לחתור ולהגיע לפסגה.
ובכל זאת, בשנים האחרונות החלה ארה"ב להתעורר מהחלום האמריקאי שלה (הקריסה הכלכלית בימים אלו היא רק חלק הכרחי באפקט הדומינו). ההבנה שמכה את ארה"ב ואת העולם כולו היא שהפרט יכול להתמודד עם קשיים עד לרמה מסוימת, ומעבר לה נדרשת אחריות הכלל. אם עד לא מזמן ראו את מגפת ההשמנה (או הסמים, ההימורים וכיו"ב), כבעיה שעל הפרט להתמודד עמה לבד או מקסימום בעזרת משפחתו הקרובה, הרי בשנים האחרונות כבר מתחילים להבין שהבעיה קשורה לחברה כולה, ושגם היא אחראית למצבו. מתוך הגישה הזאת צמחו גם החובות שלה כלפיו, כמו סימון מוצרים, הורדת שומני טראנס, חינוך והסברה. כך יש לנהוג גם בתחומים נוספים בחייו של הפרט – מחינוך וכלכלה עד לתרבות הרייטינג, המייחצנת מודל אחד של הצלחה ולא מספקת אלטרנטיבות ראויות.
ההכרזה של ברק אובמה: "כן, אנחנו יכולים" (במקום ה"כן, אני יכול" המסורתי), פגעה בעצב החשוף של כולנו, ומן הסתם היא גם זו שהאיצה את בחירתו לנשיאות ארה"ב. אובמה הפנים את הגישה הרחבה, זו שרואה את הפרט כנטוע בתוך החברה, כחלק מ"אנחנו".
כן, אותה "ערבות הדדית" שאפיינה גם אותנו בעשורים הראשונים לקיומנו במדינה, ושהיום, יותר מתמיד, חייבת לחזור ולקחת פיקוד.
ומה בעניין ההתחממות הגלובלית? הדרישה להשתדלות הפרט בנושא הסביבתי חייבת להיות מעוגנת בפעולות ובדוגמה אישית מצד המדינה. אנו בביתנו נדאג לצמצם את צריכת החשמל, נמחזר, ניטע עץ, נקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני ועוד. אך כל עוד המדינה לא תתגייס לאפשר אלטרנטיבות ראויות (כמו בנייה ירוקה, תחבורה יעילה, חלופות אנרגיה, הפחתת מזהמים, פיקוח ואכיפה, חינוך, שיקום מקורות מים, מיחזור ועוד)  – הכישלון ידוע מראש. כי לפרט אמנם אחריות מלאה על חייו ועל מעשיו, אבל ללא אחריות קולקטיווית – לא נתקיים כחברה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

15

תגובות ל“מאחריות הפרט לאחריות הכלל”

  1. שירה הגיב:

    אור היקרה,
    כל מילה שנכתבה כאן היא אמת לאמיתה.
    השאלה הנשאלת היא האם תם עידן הקפיטלזם הטהור והחלום האמריקאי כפי שהיה ויקום עידן חדש המשלב את העידן הקודם עם סוציליזם ובעיקר הומניזם (המון זם..).
    דרך חיים זו תיתן לנו את האופצייה לחיות בנחת ובשלווה עם סביבתינו ולא רק במרדף מטורף אחרי ההצלחה וההבטחה שלא תמיד מתגשמת.
    אני חושבת שאם כל אחד יתחיל מהבית הפנימי שלו ויצא החוצה לחברה, אולי, יהיה לנו סיכוי…

  2. אמיר הגיב:

    אין לי אלא לחזק דברייך ולומר ששם- בקהילה בחברה טמון סוד כוחנו, ואם לא נדע לחזור ולחזק הלכידות החברתית שלנו, נמשיך במדרון חלק לטבוע בבוץ הבערות, האלימות וחוסר הכבוד ההדדי
    אכן, אחריות גדולה נמצאת בהנהגה, ברם אם הם אינם פועלים-עלינו כקהילה לזעוק

  3. DAVID הגיב:

    אין ספק, אחריות הדדית היא מילת המפתח. ברגע שכולם משליכים את האחריות על השלטון – ככה זה גם נראה.

  4. שמחה בראון הגיב:

    המאמר הזה כל כך חשוב בימים אלו – בזמן הרכבת הממשלה או שמא נאמר – בזמן מצעד האיוולת
    כמה נמוך ירדנו כחברה זה ממש מצער

  5. ריקי ממן הגיב:

    איך זה שתמיד המהמרים והמסוממים זועקים שהמדינה חייבת להם? שלא יהמרו, שלא יאכלו הרבה ושלא יעשו סמים – זה פשוט. למה עכשיו לדבר על זה שמדינה צריכה לעזור להם?

  6. ההוא ממול הגיב:

    נקווה שמשהו מהתוכניות של אובמה אכן ייצא לפועל.

  7. מור קציר הגיב:

    ריקי, בכל חברה יש שוליים ותמיד יהיו אנשים שזקוקים לעזרה
    מה שהפוסט בא לומר זה שגם אנשי השוליים שמנסים להשתקם לא יכולים לעשות את זה אם לא משנים להם את הסביבה ואם לא נותנים להם כלים. אפשר להגיד – שיסתדרו לבד – והרי ברור שלא יסתדרו ואנחנו נישאר כחברה באותו מצב עגום, ואפשר לומר – שהחזק יעזור לחלש

  8. שוש הגיב:

    אכן, חומר למחשבה, כולנו שומעים על מצב כדור הארץ , התחממות, מחסור במים (בארץ) אך איננו מפנימים, פשוט טומנים ראשנו בחול….
    כנראה שצריך לפמפם לנו באמצעות סרטונים וכתבות כמו אלה

  9. יעל ט הגיב:

    מאד יפה ונכון

  10. Amir הגיב:

    אחרי המשבר הכלכלי ייטרפו הקלפים וסדרים חדשים יתחילו

  11. דורון הגיב:

    כן אנחנו באמת יכולים ע"פי אובמה
    אבל קודם כל אנחנו צריכים לרצות
    ובכדי לרצות אנחנו צריכים להבין את התמונה הגדולה
    ושם האדם הקטן נכשל הרבה פעמים וגם אפשר להגיד מוכשל
    על ידי אינספור גורמים שמטשטשים את הפרטים
    ובנימה חיובית השינוי כבר כאן
    אמנם הוא איטי אבל הוא קורה

  12. נורית בר הגיב:

    השאלה אם אחרי המשבר הכלכלי ישאר מישהו שיהיה לו ראש לכל זה…

  13. bakshi lital הגיב:

    milim k-dorbanot

  14. אסתי הגיב:

    טוב אז יש תקווה לאנושות אם ככה. רק נקווה שהרבה
    אנשים יקראו ויפנימו. אני מחכה שגם הילדים שלי למשל
    יגיעו לרמת הבנה זו. יש עוד דרך ארוכה.

  15. מיטל הרשקו הגיב:

    איזה פרט ואיזה כלל ואיזה אחריות. שימשיכו לשבת מול האח-הגדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *