האורן השורד

האורן השורד


סיפור אמיתי על האורן כעץ מוביל ביער בישראל. על עמידותו בתנאים קשים ומשתנים, ועל כושר הישרדותו כנגד כל הסיכויים

23 ביוני 1993 היה יום חם ויבש עם רוח דרומית ערה. מבודד חרסינה על עמוד מתח עליון התפוצץ, וכך החלה שרפת יער גדולה באזור המושבים שפר ואמירים. התוצאות היו קשות: כ-500 דונם יער נטוע וכ-2,000 דונם של יער טבעי מפותח נשרפו. נפגעו גם בתים וחצרות, תושבים פונו מבתיהם, והאירוע הקשה דרש גיוס כוחות רבים, כיבוי אווירי וטיפול בעשרות מוקדי אש.
בתום השרפה החלה קק"ל לתכנן את שיקום היער. כבר בתחילה הבהירו אנשי רשות הטבע והגנים שהשטח השרוף נמצא בתוך שמורת הטבע הר מירון, ולכן יש לתת לטבע לשקם את עצמו, כלומר להסתמך על תהליכים טבעיים. אולם המראה של שטח גדול (צמוד לכביש הראשי של צפת) שחור ומפויח הטריד את מנוחתנו, וביקשנו מרשות הטבע והגנים לפחות לטעת בסמוך לכביש הראשי.
"תנו לטבע לעשות את שלו", היתה תשובתם, והטבע אכן עשה את שלו: זרעי אורן נבטו בקצב מהיר יותר מהתחדשות החורש הטבעי, והשטח החל מתמלא באורנים. או אז טענו אנשי הרשות שהשטח הופר ולכן יש להסיר את נבטי האורן, וכך ניסו לעשות. היום, כחמש שנים ויותר לאחר אותה פעילות אגרסיווית של חיתוך נבטי האורן, מי שנוסע לצפת דרך צומת שבע וחולף ליד המושבים שפר ואמירים (כשהכביש מתעקל ימינה, ואז עולה לישורת) יוכל לראות בצד ימין שטח מלא בעצי אורן. צמרת החורש הטבעי מתחדש בקצב איטי יותר, והאורנים מגוונים את השטח בירוק הבהיר שלהם ובניחוחם המיוחד. מוסר ההשכל הוא שאין להיאבק באורן אלא להשתמש בו בצורה מושכלת, ולהכיר בכך שהוא היה כאן לפנינו, וכנראה יאריך ימים אחרינו.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן יער ביריה

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

7

תגובות ל“האורן השורד”

  1. נמרוד הגיב:

    סיפור מרתק שממחיש כמה פוליטיקה יש בטבע

  2. בועז הגיב:

    האורן לא היה כאן לפנינו.
    הבריטים הביאו אותו במאה הקודמת.
    בעז"ה הוא לא יהיה כאן אחרינו.
    תפסיקו לחפש אחר הפתרון המיידי והמהיר.
    תתחילו לטעת עצים ארצישראליים:
    אלונים, אלות, חרובים, זית וכו'
    נכון שאחרי 5 שנים לא נראה יער, צריך סבלנות ואורך רוח ע"מ שהנוף ישאר נוף ארצישראלי ולא אורני מדכא (תרתי משמע)

  3. איתי הגיב:

    אפילו כאן אתם רבים?

  4. רינת הגיב:

    זה לא מריבה לשם מריבה, איתי. אלו שתי השקפות עולם שונות ושתיהן רוצות לשלוט
    אבל עם השנים כולם מבינים שרק שיתוף פעולה וקצת ויתורים יצליחו לקדם את אותה ארץ נפלאה שכולם – כל האסכולות – אוהבים!!!
    ובאשר לאורן, קרני, תחשוב שרטג לא היו עושים את מה שהם עשו? אז גם התאנה והשקד והאלה האטלנטית לא היו מתקיימים כאן

  5. יוסף קרני הגיב:

    האורן קיים בישראל כבר אלפי שנים הוא מוזכר בתנך בכמה מקומותיש הוכחות לכך כמו רכס הכרמל הרי ירושלים ורכס סולם צור קקל נוטעת רחבי עלים יותר משישם אחוז וכן ארזים וצימחי בוסתן השילוב בין מחטניים לרחבי עלים הוא התשובה לויכוחץ

  6. יעקב לימון הגיב:

    קצרי רוח אנחנו ותזזיים,
    אם תניחו ליערות לצמוח, בסופו של דבר, יהיו העצים אלו שיקבעו מי יגדל כאן.
    אורן – לאחר שהוא עושה את עבודת "כיבוש הקרקע" ומבקע את הסלע , ומרבד את אבק הכוכבים – תוחלת חייו קצרה – אולי 150 שנה : נצח לעומת חיי אדם אולם לעומת האלון, האלה והחרוב , הללו אמנם עדינים יותר וזקוקים לקרקע מבוקעת אך בסופו של דבר חיים כ 800 שנה והם אלו שיכתיבו את הנוף , אם אכן האקלים והתנאים מתאימים להם יותר. רק להמתין בסבלנות אז מה ניטע ? מה שאפשר, מה שירוק, מה ששורד והעיקר, לגוון

  7. יוסף קרני הגיב:

    צודק יעקוב לימון שהאורן הוא עץ חלוץ שמיתבסס בשטח ויוצר
    את התנאים הנאותים ליער בר קיימא. התהליך הוא ארוך וצריך הרבה סבלנות ואורך רוח. אופי של יער לא ניקבע בכמה עשרות שנים זה תהליך ממושך וותר.בתנאי הארץ שהיתה כמעט חשופה לגמרי ללא צל וללא ירוק בעיניים לאורן היה תפקיד מרכזי בהפיכת הנוף בארץ לירוק יותר.לאחר ביסוסו של היער ניטעו גם מינים אחרים רחבי עלים ארזים שהם יתפסו את מקומם ביער העתידי שכבר ניתן ליראות אותו גדל ומיתפתח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *