ארכיון פוסטים מהחודש ספטמבר, 2009

ספטמבר
29

גדול יותר, חזק יותר, ירוק יותר?


האם נסתם הגולל על הרס הסביבה בערים שבהן מתקיימות האולימפיאדות? טוקיו, מדריד, שיקגו וריו דה ז'נרו מעוניינות לארח את אולימפיאדה 2016, ומבטיחות לעשות את זה באופן שלא רק יזיק, אלא אף יועיל לסביבה

עד היום התאפיינו אירועי האולימפיאדות בשיאי טכנולוגיה, גודל, יוקרה והפקות ראוותניות עתירות בזבוז, לצד הקמת כפרים אולימפיים אימתניים שלא פעם רמסו את העיר שהתארחו בה. אבל נראה שלא עוד.
את ההצעות הנוכחיות לאולימפיאדה 2016 מובילות הערים טוקיו, מדריד, שיקגו, וריו דה ז'נרו בהצעות ירוקות וחסכניות.
טוקיו מציעה אפס בזבוז עם כלי רכב חשמליים, מקורות אנרגיה ירוקים ופאנלים סולריים; מדריד מתחייבת שהכפר האולימפי יהווה חלון ראווה של בנייה בת-קיימא, ויכלול נטיעת מאות אלפי עצים ופריצת שבילי אופניים; שיקגו (בעידוד מסיווי מצד מישל אובמה) מבטיחה מיחזור, אנרגיה מתחדשת ועמידה בסטנדרטים של בנייה ירוקה, ובריו דה ז'נרו מתכוונים לעמוד בארבעת העיקרים הבסיסיים של קיימות: שימור מים, אנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת ואחריות חברתית.

עוד פרטים וקישורים אפשר למצוא כאן

עדכון נכון ל-2.10.09 - ריו דה ז'נרו - נבחרה לארח את אולימפיאדה 2016.

2
קטגוריות כללי
תגיות , , , ,
ספטמבר
24

תריסר הנועזים

עונת החגים מביאה אתה לא מעט זמן פנוי (או בדיוק ההפך), ולכן החלטנו לפנק אתכם הפעם במקבץ בלוגים בנושא ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. הם מעניינים, מרתקים, עשירים, ובעיקר שופכים אור חשוב על אחת הבעיות האקוטיות כיום בתחום איכות הסביבה.

ואלה שמות:

Real Climate – מדעני אקלים מדברים

Eco Geek - האנק גרין מציג: איך נוכל לעזור לכדור הארץ

בלוג רכילות ירוק ומדליק

פוליטי, כלכלי, חברתי

Got to Be Green – פתרונות ומידע לחיים ירוקים

Tree Hugger – מאמרים קלילים על נושא כבד

Scientific Blogging – פיזיקה, כימיה, רפואה, מדעי הסביבה ועוד

World Changing – סקירת טכנולוגיות וחידושים ירוקים

עדכוני חדשות ומאמרים עם דגש במים, במשקעים ומה שביניהם

Huffington Post – דעות וחדשות ירוקות

Eco Salon – כל מה שישאיר אותך טרנדי אך ירוק

It’s Getting Hot in Here - תנועה צעירה נגד ההתחממות הגלובלית

0
קטגוריות התחממות גלובלית ו כללי
תגיות , ,
ספטמבר
15

לכבוד מיליארד, מיליארד נוטעים



קמפיין "מיליארד עצים" של UNEP שהחל ב-2006 כבר לא מבוסס על סכום דמיוני. בשנתו הראשונה שולש סכום העצים שניטעו, ומציפיות למיליארד נטיעות נסגרה השנה עם 3 מיליארד עצים חדשים. האם אתגר 7 מיליארד עצים עד סוף 2009 הולך להתממש?

עד ועידת קופנהגן בדצמבר 2009 נגיע ל-7 מיליארד עצים חדשים - זה האתגר החדש שהציבו ב-UNEP (האומות המאוחדות לפיתוח סביבה) במסגרת קמפיין "מיליארד עצים". יומרני? לא בהכרח. ב-2006, כשפרויקט "מיליארד עצים" יצא לדרך, קיוו המארגנים לנטוע מיליארד עצים כבר בשנה הראשונה. המציאות עלתה על כל הציפיות עם 3 מיליארד עצים חדשים. כך שבהחלט יש סיבה לאופטימיות.

קצת נתונים:
עד היום ניטעו במבצע 4,575,466,009 עצים,
המדינות המשתתפות התחייבו על נטיעת 6,488,003,208 עצים,
והמטרה הנוכחית כאמור היא 7,000,000,000 עצים עד סוף שנת 2009.

השיאניות: אתיופיה עם מעל מיליארד עצים וחצי, וטורקיה, שמתקרבת למיליארד. המדינות שלא עולות כיתה: ערב הסעודית ודנמרק (עם עשרות בודדות). ישראל במיקום מצוין לצד נורווגיה, גרמניה וזמביה עם כמיליון עצים. המספרים של שכנותינו: ירדן – 330 אלף, סוריה – 20 אלף,
לבנון – 75 אלף, ומצרים מתקרבת ל-9 מיליון! כך על פי הנתונים שמספק אתר UNEP.
מקק"ל מוסרים שבמהלך 2010 יינטעו בישראל כחצי מיליון עצים נוספים!

אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח.

9
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
ספטמבר
8

"החקלאות הישראלית היא מופת בחיסכון במים"



כך טוען יוגב שריד מתנועת המושבים בתגובה להאשמות בדבר בזבוז המים על ידי החקלאים, ומספר על ירידה של 73% בשימוש במים לאורך שני העשורים האחרונים. אם כך, מה מקור ההאשמות? גם לזה יש לו תשובות מעניינות

יוגב שריד, מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, לא אוהב לשמוע מדי תקופה את ההאשמות הקבועות המוטחות בחקלאים, כאילו הם-הם האחראים על מצוקת המים במדינה. הוא סבור שאין עוול גדול מהניסיון להטיל את האשם במצב שהגענו אליו על כתפי החקלאים, ומזכיר שבעשורים האחרונים רשם המגזר החקלאי בישראל שיעור התייעלות שאין לו אח ורע בשום מגזר אחר בארץ.
"החקלאות הישראלית היא דוגמה ומופת בתחום החיסכון במים", אומר שריד בראיון ל-Globeblog. "לפני 20 שנה היו כל מי החקלאות במדינת ישראל מים שפירים. לאורך השנים השכילו החקלאים והארגונים החקלאיים לפתח מקורות מים נוספים משתי סיבות עיקריות: שמירה על איכות הסביבה וירידה הולכת ומתמדת בהקצאות המים שנתנה המדינה לחקלאים, הן בגלל העלייה בצריכה הפרטית והן בגלל הירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות. לפני 20 שנה צרכה החקלאות מיליארד ו-300 מיליון קוב מים שפירים, ואילו ב-2009 תצרוך החקלאות הישראלית רק 350 מיליון קוב. משמעות המספרים האלה היא חיסכון של 73% בצריכת המים השפירים לחקלאות. במקביל השכילו החקלאים לפתח מקורות מים חלופיים גם ממים מליחים, אבל בעיקר ממי קולחים מטוהרים. כיום במדינת ישראל יש כמות של 400 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית שדות, מטעים ופרדסים. הפוטנציאל במי הקולחים גדול יותר".
יש מי שדווקא מאשים את החקלאים בבזבוז עתודות המים של ישראל
.
"לולא החקלאות וניצול מי הקולחים היו כל מי הביוב של גוש דן מוזרמים לים התיכון, ומדינת ישראל היתה מואשמת בזיהום אדיר של מי הים, ונוסף על כך היתה החקלאות נאלצת לצרוך עוד מים. לפיכך מפעל שפד"ן, המנקז את כל מי הקולחים בגוש דן, מהווה פתרון יעיל, זול וסביבתי לשתי הבעיות הנ"ל: מחסור במים לחקלאות וזיהום מי הים. לכן הטענה שהחקלאים הם מבזבזי המים היא מגוחכת מיסודה. הרי בפועל מצב הדברים הפוך. אנחנו היעילים, החסכניים והירוקים ביותר בצריכת המים. המרחב הכפרי במדינת ישראל, באמצעות העיבוד החקלאי, משרת מטרות לאומיות כמו שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון מגוון, הגנה על גבולות המדינה ומטרות ירוקות כמו הגנה על שטחים פתוחים ושכיות חמדה מפני השממה או מפני הפיתוח הנדל"ני, שמשתלט על כל חלקה פנויה".
אז מהיכן מגיעות ההאשמות?

"ההאשמות הן חלק ממדיניות של כמה גורמים שאינם רוצים את החקלאות במדינת ישראל. אותם גורמים מנסים למצוא צידוקים לאינטרסים שלהם, אם זה בגלל המים, הקרקע או העובדים הזרים. מעבר לכך, אותם גורמים גם אינם מבינים כנראה מהי מטרת ההתיישבות במדינת ישראל. המטרה היא בראש ובראשונה לשמור על גבולות המדינה. החקלאות היא רק אמצעי לכך. במקום שאין בו חקלאות – אדמות המדינה נתפסות על ידי גורמים אחרים".

6
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
ספטמבר
2

עד כמה מי הקולחים מטוהרים באמת?



תהליך טיהור מי שפכים והפיכתם למי קולחים מספק לנו מים להשקיה חקלאית ולמי תהום. אבל האם אכן זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור?

מים שפירים הם משאב טבעי הנמצא במחסור בישראל, מחסור שילך ויחמיר כתוצאה מגידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים בארץ. האוכלוסייה הגדלה במהירות רבה מייצרת כמויות עצומות של מי שפכים (כ-3\2 מצריכת המים השנתית לאדם), המגיעות, במקרה הטוב, למכוני טיהור השפכים (מט"שים) כביוב גולמי. מט"שים הם לא הפתרון היחיד למיחזור מים, אך הם מהווים את הטכנולוגיה ההנדסית הקונוונציונלית הנפוצה ביותר בעולם המתועש, ומתפקדים כיחידות עצמאיות לטיהור ולמיחזור מים.
בתהליך טיהור השפכים מושם דגש רב באיכות המים, המאופיינת בעזרת המרכיבים (להלן מזהמים) הכימיים, הפיזיקליים והמיקרוביולוגיים המצויים בהם. מזהמים אלו מוסָרים ברובם במהלך שלבי הטיהור השונים במט"ש, כך שאיכות הקולחים המיוצרים היא ברמה מספקת לשימוש חוזר בסביבה, כגון: השקיית שדות חקלאיים ופארקים ציבוריים, החדרה מלאכותית למי תהום ושיקום נחלים. השאלה העיקרית הנשאלת בנוגע לאיכות הקולחים המיועדים להשקיה חקלאית (מזון) ולהחדרה למי תהום (מי שתייה), היא אם זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה (Halling-Sørensen et al. 1998; Heberer 2002; Kolpin et al. 2002), הצליחו להוכיח את הימצאותם של מיקרו-מזהמים מ"דור חדש". מזהמים אלה הם שאריות של תרכובות תרופתיות ותוצרי פירוקן, שמקורן בשפכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים (מקורותיהם העיקריים ודרך השתחררותם לסביבה מוצגים באיור 1 במאמר המצורף למטה). בהגיעם למט"ש, המזהמים מוסעים דרך המערך הרב-שלבי של המכון, ובסופו של תהליך הטיהור משתחררים לסביבה כמעט ללא שינוי כימי-פיזיקלי.

ד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרוכימיה, אוניברסיטת תל אביב

לקריאת המאמר המלא

2
קטגוריות מים
תגיות , , ,