לדברי מדענים בעולם, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה כבר בדור הנוכחי בלא פחות משבע מעלות. מה זה אומר בפועל, ולמה זה קורה?

כולנו מדברים כבר תקופה ארוכה על ההתחממות הגלובלית, אולם ככל שמתבררים ממדי התופעה, נראה שהיא תהיה קשה וקיצונית יותר משסברו. מחקרים שונים שהוצגו באחרונה בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אוקספורד, תיארו תסריט לא מעודד במיוחד, שלפיו חלקים גדולים מכדור הארץ פשוט יתייבשו. וזה יקרה עוד בדור הנוכחי.
לפי אותה תחזית מדובר בעיקר באזורים הממוקמים על גבול המדבר, ובכללם ישראל; אזורים אלה צפויים להתחמם בשבע מעלות בממוצע. כמות המשקעים הנמוכה בשנים האחרונות מעידה שזו אכן המגמה. לכן קבעו אותם מומחים כי שינוי קיצוני באקלים יתרחש עוד בימי חיינו. הגדילה לעשות הלשכה המטאורולוגית הבריטית (Met Office), שטענה כי התחזיות הפסימיות שפורסמו לפני כשנתיים על ידי פאנל המומחים לענייני שינוי אקלים של האו"ם היו אופטימיות מדי, מכיוון שלא הביאו בחשבון את היקף השפעת כריתת היערות והשינויים בהרכב האוקיינוסים.
במקרה הטוב, חזו המטאורולוגים, תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעולם בארבע מעלות "בלבד" עד שנת 2070. עם זה, הקטבים נמצאים בפני שינוי רחב יותר, והטמפרטורה בהם עשויה לעלות בלא פחות מ-15 מעלות עד סוף המאה הנוכחית. בכמה אזורים באפריקה צפויה הטמפרטורה לעלות ב-10 מעלות בממוצע.
נוסף על כל התחזיות הלא מעודדות האלה פורסם בכתב העת המדעי Climatic Change מאמר בנושא מגמות האקלים בישראל, על ידי הפרופסורים הנדריק ברוינס והמו קאפלה, שניהם מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון. המחקר שלהם מבוסס על היחס בין משקעים להתאדות, וגם על נתונים מעשרות תחנות מטאורולוגיות בישראל, שנאספו בשנים 1970–2002. לדברי הפרופסורים הממצאים במחקר מגלים באופן ברור כי מתרחש תהליך התייבשות ברוב חלקי הארץ, להוציא את מישור החוף. ההתייבשות המובהקת ביותר היא באזורים הצחיחים, כך שהמדבר הופך מדברי יותר. הם סבורים שהדבר קרה בעקבות שינוי במסלול של השקעים הברומטריים, המביאים לירידת גשם, ומסכמים באומרם שכמעט כל הרזרבות של מי התהום אזלו, ואם תמשיך מגמת ההתייבשות – המצב עלול להיות מדאיג אף יותר.