ארכיון פוסטים מהחודש דצמבר, 2009

דצמבר
30

מפחיתים ככל שאפשר – נערכים היכן שצריך


נושא ההתחממות הגלובלית עולה שוב לכותרות, וזה הזמן להציג את עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום, את התוכניות ואת השאיפות העתידיות. קבלו את דף העמדה של משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן

בשנת 2004 אימצה קק"ל מסמך מדיניות לניהול בר-קיימא של השטחים שבאחריותה ושל הפרויקטים שהיא מבצעת ברחבי הארץ. קק"ל תפעל לעדכן מסמך זה לאור השינויים הגלובליים והצורך של מדינת ישראל להירתם למאמץ להפחתת פליטות גזי חממה. תגובש תורה מלאה לבחינת פעולות הייעור, הכשרת הקרקע, המרעה ומפעלי המים, לפי עקרונות מתקדמים של מניעת פליטות מהקרקע והגדלת קיבוע פחמן בשטחים הפתוחים המנוהלים על ידה. היא תעמיד ידע זה לרשות גופים נוספים המנהלים קרקעות בישראל.
היות ששינויי אקלים מסוימים הם בלתי נמנעים, קק"ל תגבש תוכנית היערכות לניהול השטחים הפתוחים והיערות. בין היתר היא תיערך לשינויים הצפויים בדפוסי המשקעים ובכמותם, להשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, לתקופות יובש ממושכות ולתנאים מוגברים לקיום שרפות ושיטפונות.
קק"ל, כארגון הירוק הגדול בישראל, תפתח תוכנית שאפתנית וולונטרית לצמצום הפליטות בפעילותה הארגונית, תוך קביעת יעדי הפחתה הדרגתיים שיושגו באמצעות קידום בנייה ירוקה במשרדי הארגון, פיתוח ושימוש באנרגיות חלופיות, חיסכון באנרגיה ובמים, תחבורת העובדים, הפחתת פסולת והפרדה במקור. כמו כן תטמיע קק"ל שינויים התנהגותיים נדרשים בקרב עובדיה באמצעות מערך חינוך והסברה.
המערך המחקרי בקק"ל ירכז את מאמצי המחקרים שמממן הארגון, הן במסגרת האקדמיה, הן במסגרת המו"פ החקלאי והן במסגרת מחקרי מינהל פיתוח הקרקע. כמו כן יתמקד המו"פ בהשלמת פערים בידע המקצועי ובפיתוח טכנולוגיות וממשקי עבודה חיוניים.
קק"ל תפעל לקדם את הפצת הידע, הניסיון והטכנולוגיות שרכשה בקרב גופים נוספים בישראל ובעולם. היא תעמיד ידע זה לרשות מדינות מתפתחות בעלות תנאים אקלימיים צחיחים וצחיחים למחצה ותנאים סביבתיים דומים, על מנת לקדם את יכולתן להתמודד עם שינוי האקלים ולהפוך את הסיכונים הכרוכים בשינוי האקלים לסיכויים לפיתוח כלכלי ולקידום הקיימות הסביבתית.
קק"ל תפעל לגייס תמיכה בקרב יהדות התפוצות וידידי ישראל בעולם למימוש הפעולות הנדרשות לקידום תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים והתוכנית להפחתת פליטות של הארגון.
קק"ל תפעל לקדם רכישת offsets (איזוני פליטות פחמן דו-חמצני) לרבבות המבקרים בישראל במסגרת ה-JNF, כמו גם לפתח מערכת של "אחריות אקלימית" בנסיעות תיירים לישראל, שתעמוד לרשות גופים נוספים העוסקים בתיירות.

עמדות קק"ל בנושאים שעל סדר היום
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה לגיבוש יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, וסבורה כי יש חשיבות רבה לכך שממשלת ישראל תפעל בהקדם לגיבוש, למימון ולהוצאה לפועל של תוכנית שאפתנית ומקיפה להשגת היעדים.
לנוכח האיומים המורכבים שישראל ניצבת בפניהם כתוצאה משינויי אקלים קיימים ועתידיים, קק"ל קוראת לממשלה לאמץ תוכנית מקיפה להיערכות לשינויי אקלים, המבוססת על תחזיות עדכניות להשפעות השינוי האקלימי, ולהתחיל בהקדם לממן ולהוציא לפעול תוכנית זו.
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה להקים בישראל מרכז ידע בינלאומי שירכז טכנולוגיות, מחקר וניסיון בתחום ההיערכות לשינויי האקלים. היא קוראת להקצות את המשאבים הלאומיים הנדרשים להקמת המרכז, תשתף פעולה עם הקמתו, ונכונה להעמיד למרכז זה, אם יוקם, את הידע והניסיון המעשי שצברה בתחום ניהול השטחים הפתוחים, הייעור והמחקר הנלווה.
קק"ל רואה חשיבות רבה בהצטרפותה של מדינת ישראל לוועד המנהל של Adaptation Fund וה-GEF ונכונה להעמיד את הסיוע שיידרש לכך.

חברי משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן: אור קרסין, דוד ברנד, יצחק משה, אבי דיקשטיין ויהודית שטרסר

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
דצמבר
23

נרתמים למלחמה בהתחממות


קק"ל מקווה להיות חלק מהמאמץ העולמי למניעת ההתחממות הגלובלית, ומציעה לרתום את הידע שצברה לשם כך. ד"ר אור קרסין, שעמדה בראש משלחת הארגון לוועידת קופנהגן, מסכמת ומייחלת

העולם מתחמם, והקרן הקימת לישראל נטלה על עצמה את המשימה לשתף את העולם בידע שצברה לאורך מאה שנות ניסיון בתחומי הייעור, החקלאות והשבחת הקרקע באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של ישראל. הסתגלות לשינויים האקלימיים הייתה לנושא מרכזי בוועידת קופנהגן האחרונה, ותהפוך לנושא חשוב יותר ויותר, מאחר שאנו כבר חיים בעידן של התחממות, וקצב ההתחממות צפוי רק לגבור.
התחזיות כיום, כפי שנידונו בוועידה, מציגות יעד של התחממות אקלימית של מעלה וחצי עד שתי מעלות. התחממות כזאת משמעה שבחלקים מסוימים בעולם תחול ירידה בכמות המשקעים ויהיו בצורות. נטיעת עצים בעלי אפקט צינון אשר עוזרים במניעת סחיפת הקרקע, כמו גם יצירת סביבת מחיה, הם חלק מהותי באסטרטגיה העולמית לחיזוק העמידות בפני השינויים האקלימיים, בעיקר בארצות מתפתחות.
במהלך הוועידה הקימה קק"ל ביתן באולם התערוכה המרכזית, במטרה להפיץ את הצעתה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי ומידע טכנולוגי. הביתן משך תשומת לב יוצאת מן הכלל, ואנשים ממדינות רבות, אשר התרשמו מהישגי קק"ל, גילו עניין ביצירת שיתופי פעולה, החלפת מידע, קבלת סיוע בהכשרות וייעוץ מקצועי.

נציגים ממדינות אפריקה, מהודו ומבנגלדש, המתמודדים עם אתגרי אקלים זהים, הביעו עניין בהטמעת ידע ישראלי בהסתגלות לסביבה הצחיחה למחצה שלהם. הארגון הבינלאומי ICLEI – התאחדות ממשלות ורשויות מקומיות למען קיימות (Local Governments for Sustainability), ביקש לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים עם קק"ל בפרויקטים באפריקה.
צוות טלוויזיה מגמביה, שהתרשם עמוקות מהישגי קק"ל, ראיין את יצחק משה, סגן מנהל מחוז דרום בקק"ל, ואת דוד ברנד, ראש מחלקת ייעור ומחקר בקק"ל. הם הסבירו על טכניקות ייעור באזורים יבשים ועל הניסיונות הרבים שנאלץ מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל ואגף יער לעשות בדרך להצלחה במשימה. מייקל לוונדיר, קצין ייעור בארגון המזון והחקלאות של האו"ם במזרח אפריקה (FAO), ביקש לבקר בישראל וללמוד מקק"ל על ייעור אזורים יבשים, מאחר שאתיופיה מבקשת לאמץ את שיטות הקק"ל.
את העניין בהסתגלות לתנאי האקלים המשתנים מזין הצורך ההולך וגובר לעשות כך בעקבות ההתחממות הגלובלית, אך גם הבטחה מצד מנהיגי עולם לממן תהליכים כאלה במדינות מתפתחות. ג'ורג' סורוס, איל הון ופילנתרופ אמריקאי, קרא להקים קרן של 10 מיליארד דולר להסתגלות. קריאתו יותר מנענתה בהסכם שחתרה אליו ארה"ב בסוף הוועידה: בהסכם נקבע כי ארה"ב תוביל להקמת קרן של 100 מיליארד דולר עד שנת 2020. הקרן תתמוך בחלקה גם בפעולות הסתגלות במדינות המתפתחות. עוד תרמה לעניין הרב בנושא זוכת פרס נובל לשלום ד"ר ואנגרי מאטאי, שהעלתה חששות רציניים בנוגע למימון פרויקטים להפחתת פליטות במדינות מתפתחות, וקראה במקום זאת לפעולה מהירה במימון פרויקטים להסתגלות. קק"ל יכולה להזדהות עם המסר הזה, מאחר שהבטחת אמצעי ומקורות מחיה באזורים צחיחים היא פעולה בלב העשייה הקק"לית.
במהלך האירוע שארגנה מדינת ישראל בוועידה חזר משה על כך שהטכנולוגיות שקק"ל מציעה בתחומי הייעור ואגירת מים הן כאלו שאפשר ליישם בקלות ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות. "מטרתנו היא למנף את הסיכונים שנובעים משינויי האקלים ולהפוך אותם להזדמנויות, ליצירת יתרונות למדינות המתפתחות באמצעות הסתגלות ופיתוח", אמר. "כשירידת הגשמים מתרכזת בתקופות קצרות, ידע על אגירת המים ומניעת בריחתם יכול ליצור את ההבדל בין קהילות שבעות לקהילות רעבות".
הידע יהפוך לחשוב יותר לאור תכיפותם העולה של אירועים אקלימיים קיצוניים. "נעשה קשה יותר מתמיד לחזות תנאים מטאורולוגיים עתידיים, שכן העבר כבר אינו אינדיקטור לבעיות עתידיות" אמר מייקל ג'רוד, מזכ"ל הארגון המטאורולוגי העולמי. משמעות הדבר היא שעל ההסתגלות להישען על גמישות בהתמודדות עם תנאי אקלים משתנים בקרב קהילות ועל הפחתת פגיעותן הנוכחית. קק"ל מקווה להיות חלק מהמאמץ העולמי ההולך ומתרקם.

ד"ר אור קרסין היא חברת דירקטוריון בקק"ל ומומחית למדיניות ומשפט סביבתי. עמדה בראש משלחת קק"ל לוועידת ההתחממות בקופנהגן

3
קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור
תגיות , , ,
דצמבר
16

משלחת קק"ל בוועידת קופנהגן: רשמים


ד"ר אור קרסין, יו"ר משלחת קק"ל לוועידת האקלים בקופנהגן, מסכמת את האירועים עד כה. בתפריט: טכנולוגיות סביבתיות, אופניים ייחודיים, אוניית גרינפיס ובעיקר הקור הדני, שלא תרם כל כך לתחושת ההתחממות הגלובלית

לקראת ועידת האו"ם לשינוי האקלים לבשה העיר קופנהגן (שקיבלה את השם הלא רשמי Hopenhagen) מלבוש אופטימי וחייכני, למרות הקור האופייני לחודש דצמבר העוטה על הכול. על אף האווירה האופטימית, ואולי בגללה, נדמה כי מתכנני הוועידה טעו בשיקול דעתם כשבחרו להביא את מקבלי ההחלטות לפסגה החשובה של העשור למניעת התחממות דווקא בכפור הדני. העברת הוועידה למדבר הסהרה אולי היתה יוצרת ועידה חייכנית פחות – אך החום היה ודאי משפיע יותר.
בינתיים, בעוד הדיונים הרשמיים המתלהטים נעצרו לכבוד מנוחת יום ראשון, המשיכה העיר לשקוק חיים סביבתיים וירוקים במיוחד. עבור הדנים ועידת האקלים, הוועידה הפוליטית הגדולה ביותר שהתקיימה בארצם, היא הזדמנות להפוך את בירתם הירוקה ממילא בכל ימות השנה לאולם תצוגה לטכנולוגיות סביבתיות מתקדמות, ובתחום התחבורה במיוחד. במרכז העיר התקבצו כל יצרני הרכבים החשמליים, מגדול ועד קטן, בתצוגת רכבים באוויר הפתוח, כשנציגי היצרניות מעניקים לקהל הסברים על הרכבים. גם Better Place הישראלית של שי אגסי התמקמה ליד בניין העירייה בקופנהגן, ומציגה עם יתר החברות. משוטטות בתצוגה עולה בבירור ש-Better Place איננה לבד, ובעולם קמו יזמיות שונות ומשונות בתחום הרכב החשמלי. דוגמה מעניינת היא חברת Move About, המצהירה שעיסוקה הוא "אפס התעסקות ואפס פליטות". הכוונה כמובן לאחת מיוזמות שיתוף הרכבים החשמליים הראשונות באירופה, שהחלה בנורווגיה וכעת מתרחבת למדינות נוספות בסקנדינוויה ובאירופה המערבית. להמשך קריאת 'משלחת קק"ל בוועידת קופנהגן: רשמים'

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
דצמבר
15

תערוכת הכוונות הטובות

סאונג הון-נם, דרום קוריאה
עיצוב כרזה: סאונג הון-נם, דרום קוריאה

תערוכת כרזות המגיעה אלינו ממילנו מציבה את נושאי ההתחממות הגלובלית, זכויות האדם והאקולוגיה בראש סדרי העדיפות. תערוכת "Good 50X70" וארגון הגרפיקאים הבינלאומי "איקוגרדה" הם הגורמים המרכזיים בתחרות בינלאומית שנתית לעיצוב כרזות למטרות טובות בהשתתפות מעצבים מרחבי העולם. אוצר: יוסי למל.
עד 16 בינואר 2010, גלריית המשכן, "בית מאירוב", חולון.

2
קטגוריות התחממות גלובלית ו מיחזור
תגיות , , , ,
דצמבר
9

ועכשיו לתחזית

הכתובת על הקיר, ומי שרוצה להשאיר את המשקפיים הוורודים ולהמשיך להריץ 4X4 בכבישים מסכן את כולנו. מכל צד מצטברות עדויות חדשות על תוצאות ההתחממות הגלובלית. בראשן מרחפת העננה הגדולה והבלתי נראית של גזי חממה שיצרנו במו ידינו. פרופ' קולין פרייס מציג את הנתונים, התמונות והעובדות

"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים אתם משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון, וכל מי שנוסע לצדכם במכונית או במשאית עושה בדיוק אותו דבר – רק שאלה הנוסעים בהאמרים זורקים שתי שקיות בכל פעם."
(טום פרידמן מצטט את הכימאי נייט לואיס, מתוך "Hot, Flat and Crowded")

כדור הארץ חולה, וכמו בשפעת – האיתות הראשון שאנו מקבלים לכך הוא עליית החום. מאז המצאת המדחום, לפני כמה מאות שנים, מדידות טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מלמדות על התחממות ממוצעת של קרוב למעלת צלזיוס אחת. העלייה הזאת אולי אינה נראית משמעותית, אבל כדאי להשוות אותה לשינוי בטמפרטורת הגוף כשמתרחשת מחלה. עלייה של מעלה או שתיים בטמפרטורת הגוף הממוצעת גורמת לנו להרגיש חלשים, חולים ועצבניים. עלייה של שלוש-ארבע מעלות בטמפרטורת הגוף עלולה להרוג אותנו.
הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ היא בסביבות 14 מעלות, ועליית הטמפרטורה אף במעלה אחת עלולה לגרום לכדור הארץ להתנהג בצורה מוזרה ולשנות את מזג האוויר ואת דפוסי האקלים. לפי מודלים ממוחשבים הבעיה העומדת לפנינו היא התחממות צפויה של כשלוש מעלות נוספות עד סוף המאה. אין כל ביטחון או סימן שההתחממות תעצור ברמה זו.
האם המדידות האלה מייצגות באמת מגמה היסטורית של התחממות גלובלית? נתוני המדידות של טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מקיפים רק כמה מאות שנים. המדידות האלה נערכו בעיקר על פני האזורים היבשתיים (30% משטח כדור הארץ), וחלקן נעשה בתוך האזורים המאוכלסים של הגלובוס. מסיבות היסטוריות הרבה תחנות מטאורולוגיות נמצאות בערים שצמחו במרוצת הזמן, והצמיחה חוללה אפקט של "איי חום", שאולי השפיעו על תוצאות המדידות ועל מגמת ההתחממות. איי החום האורבניים מחוללים התחממות מוגברת של ערים במהלך התרחבותן, ולכן קשה יותר לקבוע אם המגמות שנמדדו הן באמת גלובליות בהיקפן, ועד כמה השינוי הוא יוצא דופן. מדעני האקלים שמנתחים את המגמות ההיסטוריות של הטמפרטורות מביאים בחשבון את הסייגים האלה, וכמעט כולם מסכימים שהתרחשה התחממות גלובלית של כמעלה אחת במהלך 150 השנים האחרונות.

להמשך המאמר הקליקו כאן

פרופ' קולין פרייס הוא ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים

המאמר פורסם לראשונה במגזין אודיסאה

4
קטגוריות התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , ,
דצמבר
2

דרכים לקידום הקיימות



לאשפה תפקיד מרכזי בפגיעה בחזות השטחים הפתוחים. פרויקט "קומפוסט הכרם" מבקש להפוך את יצרן הבעיה, האזרח, לשותף בפתרון. עמיעד לפידות מציג דרכים לקידום הקיימות

קיימות היא היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים. בתור סיסמה קיימות היא ברורה מאוד, אבל איך הופכים אותה מחזון למעשה?
כותב שורות אלו סימן לעצמו את ייעודו בחיים בבניית מודל של חיים מקיימים (מלשון קיימות). אני עושה זאת באמצעות פיתוח מודל של חקלאות אקולוגית בת-קיימא ופיתוח מודל "קומפוסט הכרם": מודל של מיחזור החומר האורגני של יישוב, תוך הפרדת האשפה במקור על ידי התושבים והפיכתה לקומפוסט בתחומי היישוב. את ביתי בניתי כמודל לבית אקולוגי המיישם את כל עקרונות השמירה על הסביבה. כמו כן, יחד עם שותפים נוספים אני מפתח מודלים לחינוך וליצירת שינוי במודעות הסביבתית, זאת באמצעות "כרם שפ"ע – המרכז לתובנה אקולוגית".

חקלאות אקולוגית ובת-קיימא
שטחי החקלאות מהווים כ-20% משטחה של מדינת ישראל. מכאן שפוטנציאל שטחים אלו כמשאב של שטחים פתוחים, וכן כאזורים שישפרו את איכות החיים והסביבה, הוא עצום. עם זאת, כיום השטחים החקלאיים מהווים גורם מזהם ראשון במעלה למי התהום, וכן גורמים לזיהומים נכבדים באוויר, כמו גם לפיזור של כמויות גדולות של כימיקלים שונים ואשפה. בעיה נוספת היא נטישת החקלאות: יותר ויותר חקלאים עוזבים את התחום, כי מהחקלאות כבר אי אפשר להתפרנס. כך הגענו למצב שבו כמיליון דונם של שטחים חקלאיים עומדים ריקים ונטושים. שטחים אלו מהווים מקור מזמין למשליכי אשפה, להשתלטות על קרקעות ולהקמת מבנים לא חוקיים הפוגעים בחזות הנופית ובסביבה.
מה אם כן אפשר לעשות? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתשמור על צביון השטחים הפתוחים? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתחזק את שירותי החינם של הטבע? איך אפשר ליצור חקלאות שתפרנס יפה את החקלאי, ותאפשר לציבור הרחב ליהנות ממרחבים פתוחים נוספים? להמשך קריאת 'דרכים לקידום הקיימות'

5
קטגוריות זיהום אוויר, מיחזור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,