דרכים לקידום הקיימות

דרכים לקידום הקיימות


לאשפה תפקיד מרכזי בפגיעה בחזות השטחים הפתוחים. פרויקט "קומפוסט הכרם" מבקש להפוך את יצרן הבעיה, האזרח, לשותף בפתרון. עמיעד לפידות מציג דרכים לקידום הקיימות

קיימות היא היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים. בתור סיסמה קיימות היא ברורה מאוד, אבל איך הופכים אותה מחזון למעשה?
כותב שורות אלו סימן לעצמו את ייעודו בחיים בבניית מודל של חיים מקיימים (מלשון קיימות). אני עושה זאת באמצעות פיתוח מודל של חקלאות אקולוגית בת-קיימא ופיתוח מודל "קומפוסט הכרם": מודל של מיחזור החומר האורגני של יישוב, תוך הפרדת האשפה במקור על ידי התושבים והפיכתה לקומפוסט בתחומי היישוב. את ביתי בניתי כמודל לבית אקולוגי המיישם את כל עקרונות השמירה על הסביבה. כמו כן, יחד עם שותפים נוספים אני מפתח מודלים לחינוך וליצירת שינוי במודעות הסביבתית, זאת באמצעות "כרם שפ"ע – המרכז לתובנה אקולוגית".

חקלאות אקולוגית ובת-קיימא
שטחי החקלאות מהווים כ-20% משטחה של מדינת ישראל. מכאן שפוטנציאל שטחים אלו כמשאב של שטחים פתוחים, וכן כאזורים שישפרו את איכות החיים והסביבה, הוא עצום. עם זאת, כיום השטחים החקלאיים מהווים גורם מזהם ראשון במעלה למי התהום, וכן גורמים לזיהומים נכבדים באוויר, כמו גם לפיזור של כמויות גדולות של כימיקלים שונים ואשפה. בעיה נוספת היא נטישת החקלאות: יותר ויותר חקלאים עוזבים את התחום, כי מהחקלאות כבר אי אפשר להתפרנס. כך הגענו למצב שבו כמיליון דונם של שטחים חקלאיים עומדים ריקים ונטושים.שטחים אלו מהווים מקור מזמין למשליכי אשפה, להשתלטות על קרקעות ולהקמת מבנים לא חוקיים הפוגעים בחזות הנופית ובסביבה.
מה אם כן אפשר לעשות? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתשמור על צביון השטחים הפתוחים? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתחזק את שירותי החינם של הטבע? איך אפשר ליצור חקלאות שתפרנס יפה את החקלאי, ותאפשר לציבור הרחב ליהנות ממרחבים פתוחים נוספים?
בעמותת ארץ כרמל פותח מודל המתבסס על שילוב של עצים התומכים אחד באחר. תפיסת העולם של החקלאות הטבעית גורסת כי כל צמח לוקח משהו מהאדמה, אבל גם נותן משהו לאדמה. אנו מכירים זאת היטב מצמחי הקטניות המעשירים את הקרקע בחנקן. תרומת הקטניות מוכרת, אבל האם ייתכן שישנם דברים רבים שמשפיעים על הצמח, ואנו לא יודעים עליהם? אחד המאמרים בנושא שאהבתי לקרוא היה של חוקר מיקרו-אלמנטים בקרקע. הוא סיפר שלפני שהתחיל את מחקרו הוא העריך כי הוא מכיר כ-4% מכלל המיקרו-אלמנטים בקרקע. לאחר 20 שנות מחקר הוא הגיע למסקנה שהוא מכיר פחות מ-1% מכלל המיקרו-אלמנטים בקרקע. המסקנה היא שהבורות שלנו בכל הקשור לעולמנו אכן גדולה, ולכן הדרך היחידה להתנהל נכון בעולם היא ליצור מערכות שנשענות על העקרונות שהטבע עצמו יצר. החקלאות שיצרנו מביאה בחשבון אלמנטים נוספים, כמו למשל: מגוון מינים שהשטח החקלאי מספק, רמת גזי החממה שהוא קולט, המקרו-אקלים שהוא מייצר, וכמובן גם ערכים חברתיים, כמו: מי עובד בחלקה החקלאית ובאילו תנאים? מי רוכש את התוצרת ובאיזה מחיר? במודל שפיתחנו ישנה חשיבות לשילוב הציבור בגידול לאורך כל השנה, ובמיוחד בעונת השיא של הקטיף. החקלאות האקולוגית חוסכת כמות גדולה מאוד של מים ומשאבי טבע, מניבה יותר יבול, מספקת יותר שירותים למערכת האקולוגית, ומהווה מקור השראה ולמידה.

מיחזור באמצעות הקהילה

כיצד מנחילים את תפיסת הקיימות לקהילה שלמה?
אנו בעמותת ארץ כרמל בחרנו לעשות זאת באמצעות נושא האשפה. האשפה היא תחום שכל אחד עוסק בו ושותף לייצורו. ישראל נמצאת במקום השני בעולם בייצור אשפה לנפש. מדי שנה מיוצרת בארץ כמות אשפה המכסה כ-300 דונם. האשפה מהווה נושא מרכזי בפגיעה בחזות השטחים הפתוחים. עם זאת, דרך האשפה אפשר להגיע לכמות גדולה של אנשים. הרעיון של פרויקט "קומפוסט הכרם", פרויקט הדגל של עמותת ארץ כרמל, הוא להפוך את יצרן הבעיה, האזרח, לשותף בפתרון. כ-40% ממשקל פח האשפה הביתי הם חומרים אורגניים שהגיעו מהאדמה, אבל בדרך כלל אינם חוזרים אליה. החומר האורגני בערמת האשפה מתפרק ללא חמצן, ותוצר הלוואי של תהליך זה הוא גז מתאן. גז זה הוא גז חממה המשפיע לרעה על השינוי האקלימי שכולנו חווים. הפרדת החומר האורגני משאר האשפה על ידי התושב תביא ליצירת שני מסלולי איסוף – יבש ורטוב, ותאפשר טיפול טוב יותר באשפה. מפני שזה הגיוני מאוד, חשוב להראות שזה גם ישים.
התחלנו את הנושא לפני חמש שנים עם כ-12 משקי בית במושב כרם מהר"ל. בהדרגה כיסינו את כל המושב. כשנה לאחר מכן צירפנו עוד שתי קהילות. בשנה שאחריה צירפנו שבע קהילות נוספות.
כיום, חמש שנים מתחילת הפרויקט, הפרדת אשפה פועלת בהצלחה כבר ב-35 קהילות ברחבי הארץ. מדובר ביותר מ-3,500 משקי בית ברחבי הארץ שמפרידים אשפה. זה אומר שיותר מ-10,000 תושבים למדו להפריד אשפה, והם מיישמים זאת הלכה למעשה בבתיהם. אנו מביאים לחיסכון של יותר מ-3,000 טונה אשפה אורגנית בשנה. פיתחנו מודל ליישום הפרויקט ולחינוך התושבים בכל קנה מידה, ולאחרונה התחלנו ליישם זאת לראשונה ביישוב גדול – זיכרון יעקב. זוהי למעשה הפעם הראשונה שרשות נוטלת על עצמה את האחריות על נושא האשפה האורגנית, ומיישמת זאת בקנה מידה נרחב.

את רעיון הקיימות העומד מאחורי המודל אפשר לראות בתרשים הבא:

תרשים קיימות

(בתרשים: החומר האורגני מופרד מהאשפה, מועבר אל ערמת הקומפוסט, ומדשן את העץ. העץ מספק מזון. מעגל זה למעשה יכול להתקיים לנצח. בצורה זו הפכנו את המונח קיימות לדבר מובן מאליו שכל התושבים ביישוב  פועלים לפיו).

וגם: מעט על כרם שפ"ע (שימור פלאי עולם) – המרכז לתובנה אקולוגית
בהקימנו את כרם שפ"ע עמדה לנגד עינינו התפיסה שגורסת שאם מעשינו הם תוצאה של מחשבות, אזי החוויות שאנו חווים בחיים הן הגרעין והזרע של מחשבות אלו. זאת אומרת שכדי לשנות את התנהגות האנשים בעולם די יהיה לספק להם חוויה שונה. החוויה שאנו מעניקים בכרם שפ"ע היא חוויה מקיימת, מלשון קיימות. החוויה כוללת כמובן חשיפה לידע בנושאי סביבה וקיימות, כמו גם השתתפות בתהליך הכולל משחקים מגבשים שנקראים "משחקי קיימות" – משחקים והפעלות שמתוך העיסוק בהם כבר מקבלים את הערכים הדרושים כדי ליצור עולם טוב יותר.
למעשה, כל קבוצת אנשים היא מערכת אקולוגית; ובכל מערכת אקולוגית ישנו הבסיס של קבל ותן. כך למשל ציפור העומדת על עץ ואוכלת את פירותיו, לפני מעופה משאירה לעץ מתנה – לשלשת, המעשירה את הקרקע בחנקן ובמינרלים שונים. הציפור עוזרת לעץ גם בהרחבת תפוצתו למקומות נוספים על ידי פיזור הזרעים. באקולוגיה חברתית יש אותה מערכת יחסים. איך אנו יכולים ללמוד את חוקי המערכת האקולוגית שלנו ולפעול לפיהם במערכות האנושיות שפיתחנו? זהו בדיוק האתגר שאנו עוסקים בו בכרם שפ"ע.

עמיעד לפידות הוא יזם ומגן סביבתי בעל תואר ראשון בגאוגרפיה ותואר שני בתכנון ערים בטכניון. בוגר תוכנית עמיתי הסביבה של מרכז הש"ל

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

5

תגובות ל“דרכים לקידום הקיימות”

  1. אוהד הגיב:

    נאה דורש נאה מקיים

  2. בלה כספי הגיב:

    הרעיון נפלא, בואו ננסה להריץ אותו בבתי ספר כך המודעות למחזור תגבר.

  3. מירב קהאן הגיב:

    הלוואי בימינו

  4. שוש אהרון הגיב:

    השאלה הגדולה – איך לגייס את הקהילה?

  5. שחר אהרון הגיב:

    רעיון טוב תיאורטית, אבל הציבור בכללותו לא ישתף פעולה, לדעתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *