ישראל עוברת משחור לירוק

ישראל עוברת משחור לירוק

צמחים חסכניים במים, שימוש בקומפוסט, השקיה ממוחשבת והעלאת כמות השטחים המוצלים: כל הדרכים לחיסכון במים בגינות הנוי שלנו. מאמר ראשון בסדרה

הו כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?
הכנרת, סמל מוחשי למצב המים בארץ, נעלמת ודועכת. מילות שירה של רחל המשוררת מקבלות משמעויות נוספות ונוראות. במצב שכזה מוטלות גזרות – תקנות והגבלות מים הן בחקלאות והן בגן הנוי. האם כשמצב המים מוגדר בצבעים אדומים ושחורים וכמות המים מוגבלת אפשר לקיים גנים ירוקים, נאים ופורחים? לדעתי התשובה חיובית. אפשר להגיע לכך על ידי תכנון נכון של הגן ומרכיביו, בשתילת צמחים מעוטי השקיה או "חסכניים במים" ובשימוש באמצעים אגרו-טכניים, דוגמת: הכנת קרקע נכונה וטיובה, הקפדה על מניעת צמיחת עשבים, שימוש בחיפויים והשקיה יעילה המותאמת לאזור ולצמחים בגינה.
במאמר זה אנסה לפרוש את הדרכים השונות לחיסכון במים בגן הנוי. אני מקווה שהוא יעזור ולו במעט לקיים גנים מרהיבים בכמות מים מוגבלת.

ורדים ושוקולד
לפני שנים אחדות פניתי לדיאטנית בניסיון נואש לרדת במשקלי. הדיאטנית התאימה עבורי תפריט, שכלל ברובו מרכיבי מזון דלי קלוריות. עם זאת, היא הקפידה לאפשר לי ליהנות מ"הפרי האסור" – קקאו, והתירה לי להתענג על שלוש קוביות שוקולד ביום. כלומר, מעבר לתפריט המאפשר חיים בריאים ומשקל רצוי, ידעתי שיש לי גם "בשביל מה לחיות". התאפשר לי לשמוח בדבר מתיקה מדי יום ביומו.
ובהקבלה, מטרתו של גן הנוי לענג ולשמח את הבאים בשעריו. אם נסיר ממנו לחלוטין צמחים שאנו אוהבים (דוגמת ורדים או פרחי עונה), הצורכים יותר מים יחסית לאחרים, ייתכן שהנאתנו מהגן תיפגם. לדעתי אין לגזור גזרות ולאסור שתילת צמחים צרכני מים אלא לאפשר את שתילתם במינון מועט – מינון שיאפשר חיסכון בהשקיה אך גם הנאה ממגוון צמחים. צמחים הנשתלים במינון מועט ניתן לשתול במיקום מרכזי: בכיכרות העיר, סמוך למשרדי הקהילה בקיבוץ ובמושב, בכניסה לבית או סמוך לאזור הישיבה בגני החובבים.
המדשאה תתוכנן בהתאם לצרכים, כ-20%–30% משטח הגן, ובמקום שתוכל לשמש בו לדריכה, לישיבה ולמשחק. אם אנו מעוניינים במבט נרחב ופתוח, אפשר להשתמש בצמחי כיסוי נמוכים "חסכניים במים" כתחליף לדשא – צמחים דוגמת בכריס X סטארן ('Baccharis x 'Starn) או מלפורה כתומה (Malephora crocea). בגינון הציבורי מומלץ להרחיב גם את שטחי החורשות ולשלב בהן פינות ישיבה, מתקני משחקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים.
העלאת כמות השטחים המוצלים בגן יכולה להפחית את כמות ההשקיה. בקיבוץ ניר-עוז נמצא בתצפית שדה כי מדשאה בתנאי הצללה מאדה כ-20% פחות מים ממדשאה שאינה מוצלת. גם העלאת כמות השטחים המרוצפים בגן יכולה להפחית את כמות המים הנדרשת להשקיה. עם זאת, מניסיוני, בגני חובבים שטחים אלו נשטפים לעתים במידה רבה, ואיני בטוחה שאכן מושג בהם חיסכון במים.

צמחים "חסכניים במים"
בתחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוי שבמשרד החקלאות הוכנה רשימה המכילה כ-500 צמחים המוגדרים כ"חסכני מים". רשימה זו ניתנת להשגה כחוברת ובדיסק, הכולל גם מידע אגרו-טכני על הצמחים.
הרשימה, שהוכנה על סמך ניסיון רב-שנים של אנשי מקצוע בתחום הגננות ועל סמך נתונים מחלקות תצפית כגון זו בקיבוץ ניר-עוז, מציעה מגוון צמחים היכולים לגדול באזורים שיש בהם 250 מ"מ גשם בשנה לפחות, ללא תוספת השקיה או עם השקיות עזר אחת או יותר במהלך הקיץ.
מידת ההשקיה המוספת בהשקיות העזר אינה רבה, ונעה בין 100 ל-200 מ"מ בשנה (שווה ערך ל-100 עד 200 מ"ק לדונם או 100 עד 200 ליטר למ"ר). באזורים שיורד בהם פחות מ-250 מ"מ גשם בשנה (נגב דרומי, בקעה וערבה) יש כמובן להעלות את מספר ההשקיות לאורך השנה ואת כמות מי ההשקיה.
קיימים צמחים מרהיבים רבים בעלי פריחות יפהפיות, פירות קישוטיים ועלווה דקורטיווית המאופיינים בדרישות מים צנועות.

עיבודי קרקע ושימוש בקומפוסט יכולים לשפר את מאזן המים
הכנת קרקע לפני השתילה על ידי עיבודה לעומק של 30 ס"מ לפחות תאפשר חידור מים לעומק ויצירת בית גידול אחיד ומאוורר. טיוב הקרקע ב-20 ליטר קומפוסט למ"ר יאפשר שיפור בתאחיזת המים.
גם בין צמחים קיימים מוצע לעבד לעומק (כשמדובר בצמחים צעירים ששורשיהם עדיין לא התפשטו) או לבצע קִלְטוּר שטחי (בין צמחים בוגרים יותר). יש להיות מודעים לכך כי ישנם צמחים ששורשיהם רגישים אף לעיבוד שטחי. אי לכך יש לקיים את העיבוד אך ורק אם בטוחים כי הצמחים הנטועים בגן יעמדו בו. גם בגן קיים תשפר הצנעת קומפוסט את תאחיזת המים.

מהי תוספת ההשקיה שתאפשר גן נאה ללא בזבוז מים?
אפשר להכליל ולומר כי באזורים הנמצאים צפונית לקו הבצורת (אזורים שכמות המשקעים הממוצעת בהם גבוהה מ-200–250 מ"מ גשם בשנה) אפשר לקיים גן "חסכני במים", שתוספת ההשקיה שתידרש בו תעמוד על כ-600 מ"ק לדונם בשנה. דרומית ומזרחית לקו הבצורת – בנגב הדרומי, בבקעה ובערבה, באזורים שכמות המשקעים השנתיים בהם פחותה מ-200 מ"מ בשנה, תידרש תוספת של 1000–1200 מ"ק לדונם בכל שנה. הכוונה היא לגן שמשולבות בו קבוצות צמחים שונות: עצים, שיחים, ורדים, פרחים עונתיים וכן מדשאה.
בבדיקות שעשתה רשות המים בשנים האחרונות נמצא כי צריכת המים הממוצעת בגנים באזור המרכז גבוהה בהרבה מ-600 מ"ק לדונם בשנה, ומגיעה ל-1000 ואף ל-1500 מ"ק לדונם לשנה. כלומר, אם נחשב את מנת ההשקיה ונשקה בכמות הנכונה של 600 מ"ק לדונם נחסוך לפחות כ-40% ממנת המים שניתנת כעת.
ובכן, כיצד עושים זאת?

חישוב מנת ההשקיה
בחלק ניכר מהגנים נעשית ההשקיה ללא מדידה של כמות המים או שנעשית לפי זמן קצוב. במקרים רבים ניתנת השקיה מעבר לכמות שנזקק לה הגן. הדרך הנכונה להשקות היא לחשב את הכמות המדויקת שתאפשר את שגשוג הצמחים בגן ללא בזבוז מים.
את כמות ההשקיה ניתן לחשב באמצעות התייחסות לצמחים המושקים (עצים, שיחים, מדשאה וכדומה) ולאזור שבו הם גדלים (מישור החוף, אזור ההר, נגב וכדומה), למידת ההתאדות הקיימת בו, לגודל השטח המושקה ולמרווח בימים בין ההשקיות. כלומר, יש לחשב את מנת ההשקיה באמצעות הנוסחה הבאה:
מנת מים הניתנת בכל השקיה (ליטר) = מקדם השקיה לגידול מסוים X התאדות יומית מגיגית באזור ההשקיה (מ"מ) X גודל השטח המושקה (במ"ר) X מרווח ההשקיה (בימים).

השקיה באמצעות מחשוב וקוצבי מים
לאחר שמחשבים את מנת ההשקיה, יש לכוון את מחשבי ההשקיה ואת הקוצבים לכמות הנדרשת בהתאם לגידולים השונים ובהתאם לעונת השנה, כשמחשב ההשקיה יכוון לפרק הזמן הנכון. הדבר ייעשה באמצעות פתיחת קו ההשקיה למשך פרק זמן מוגדר, למשל שעה, כאשר כל צרכני המים האחרים בבית ובחצר סגורים. יש להתבונן במד המים לפני פתיחת ההשקיה ולבדוק מהי הכמות שעברה בפרק הזמן שהחלטנו עליו. מחלקים את כמות המים הנדרשת להשקיה בכמות המים שעברה בשעת השקיה והתוצאה המתקבלת היא פרק הזמן שלפיו יש לכוון את המחשב. במרבית המקומות שנעשתה התאמה בין כמות המים למשך זמן ההשקיה הדרוש נרשם חיסכון של 30% עד 40% מצריכת המים.
מומלץ לבצע את בדיקת כמות המים שעוברת במערכת ההשקיה בפרק זמן מסוים כמה פעמים, כדי לשלול בעיה מקומית של לחצים משתנים.

לסיכום
בחלק זה של המאמר הועלו דרכים שונות לחיסכון במים, ובהן תכנון מחודש של קבוצות הצומח בגן, שימוש בצמחים "חסכניים במים", עיבודי קרקע ושימוש בקומפוסט. כמו כן נדונה הסוגיה מהי תוספת ההשקיה המומלצת שתאפשר גן נאה ללא בזבוז במים. הוצגה דרך לחישוב מנת ההשקיה ונדונה שיטה להתאמת כמות המים הנדרשת למשך זמן ההשקיה הדרוש במחשבים המשקים על פי זמן ובקוצבי מים.
בחלק הבא של המאמר, שיפורסם כאן בחודש הבא, נעסוק בתכנון מערכת ההשקיה (טפטוף, המטרה, מתזים וכדומה), התאמתה לגידול או לאזור ובדיקתה. נסביר את המושג "שיעור המטרה" ואת משמעותו בנוגע לחלחול המים לקרקע, ונלבן דרכים נוספות לאיתור מקורות מים, כגון הכוונת מי נגר והשקיה במים "שוליים". עוד יעסוק החלק הבא של המאמר באמצעים אגרו-טכניים שונים לשימור מים, דוגמת שימוש בחיפויים ובהדברת עשבים, ויינתנו דוגמאות לגנים "חסכניים במים" במגזר העירוני, במגזר הכפרי ובגני חובבים.

פורסם במקור ב"עולם הפרח"

אביגיל הלר משמשת כמדריכה מקצועית ראשית (ממ"רית בכירה) לגננות ונוי, תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ונוי, אגף פרחים, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

9

תגובות ל“ישראל עוברת משחור לירוק”

  1. אהרון ידוב הגיב:

    כל הכבוד על המאמר , אני מעוניין לקבל את רשימת הצמחים החסכנים במיים.

  2. נחמה הגיב:

    היכן ניתן לרכוש את החוברת ואת הדיסק המצויין בכתבה ומיכל פירוט של 500 צמחים חסכניים במים?

  3. mira הגיב:

    האם תחליפי הדשא חסכוניים במים לאומת דשא?
    אשמח לקבל תשובה במייל של.
    תודה
    מירה

  4. מירי הגיב:

    אני נהנית מהגלוב בלוג. היכן ניתן להשיג את רשימת 500 הצמחים ו/או הדיסק.
    אשמח לקבל אותו.
    מירי

  5. אביגיל הלר הגיב:

    שלום וברכה,,
    תודה רבה עבור התגובה. רשימת הצמחים מצויה באתר משרד החקלאות http://www.moag.gov.il את/ה מגיעה לאתר ורואה כי למעלה – מצד ימין יש 4 ריבועים באמצע תמונה ומשמאל תגובות הציבור. לכו לסרגל ירוק דק, שנמצא ממש מתחת לנ"ל ולחצו על נושאים. עולים נושאים שונים ביניהם חיסכון במים בגן הנוי, לכו למלבן זה ושם מצויה הרשימה.
    הדיסק ניתן לרכישה במחיר סמלי במשרד החקלאות באמצעות מודי 03-9485591 modih@moag.gov.il

  6. אביגיל הלר הגיב:

    למירה שלום וברכה,
    תחיליפי דשא- מדובר בצמחים שאינם מיועדים לדריכה. הם מהווים תחליפים מבחינת החזות.
    אם תבחרי צמחים מתוך הרשימה המדוברת, הם אכן יהיו חסכניים במים.
    כל טוב, מאביגיל

  7. מירב ואוהד הגיב:

    תודה, אהבנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *