יער משקי עכשיו

יער משקי עכשיו


יערן קק"ל לשעבר יוסף קרני מציע להוביל מהלך של נטיעת עצים והפיכת השטחים הנטושים ליער משקי מועיל

במפעל הייעור של קק"ל ניסו בעבר כמה פעמים לטעת יער משקי לצורכי תפוקת עץ. אני זוכר שטחים שניטעו ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובעמק חרוד, מקומות בעלי מי תהום מלוחים שלא התאימו לגידולי חקלאות אינטנסיוויים. ניטעו גם חורשות של עצים צופניים לייצור דבש, אך בהיקף נמוך.
כיום במשבצות הקרקע של קיבוצים ומושבים רבים ישנם עשרות אלפי דונמים לא מעובדים. מצב כלכלי קשה, מחירי תשומות גבוהים, חוסר רווחיות ומחסור חריף במים – כל אלה גרמו להפסקת עיבוד של שטחי משבצת.
השטחים הלא מעובדים או הננטשים מתכסים תוך זמן לא ארוך בעשבייה לא רצויה, שגורמת לשרפות ולעתים מעבירה אותן הלאה. אבל חמור יותר, מניסיוננו אנו יודעים שאין ואקום: שטח לא מעובד משמש בתחילה לרעייה מזדמנת, ואחר כך לשימוש לא חוקי של הקרקע. בקיצור, השטח עובר לידיהם של גורמים זרים.
התשובה הטובה ביותר לכך, לעניות דעתי, היא נטיעת עצים ביער משקי. קק"ל צריכה להוביל מהלך כזה יחד עם משרד החקלאות והמינהל. הרי לשטח נטוע יש בעל בית.
אמנם ההכנסה מתפוקת עץ היא נמוכה, אבל עדיפה מאי-שימוש בקרקע ומסכנת השתלטות של גורמים זרים. על קק"ל לעזור לחקלאים ולעודד אותם על ידי אספקת שתילים ועזרה ראשונית בעיבוד. צריך לבחור מיני עצים שאינם צורכים הרבה מים, ושקצב הגידול שלהם מהיר – כלומר תוספת גידול שנתית גבוהה.
בתוכנית המתאר הארצית ליער, תמא 22, לא נשארו הרבה שטחים לנטיעה. נטיעות של יער משקי יתנו תנופה רצינית להמשך הנטיעות ולהוספה של חורשות עצים ברחבי הארץ.
קיים גם הגורם החשוב של איכות סביבה, שמירה על טבע, אקלום של ציפורים ובעלי חיים אחרים באותם שטחים, תרומה לאיכות המים והאוויר, תוספת שטחים לטיולים בחיק הטבע והוספת כתמים ירוקים. נטיעה של יער משקי תעזור לשמור ולטפח את הקרקעות ואף תיתן תוספת הכנסה צנועה לחקלאים.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

14

תגובות ל“יער משקי עכשיו”

  1. יונתן הגיב:

    ברצוני להצטרף ולהביע את התמיכה בדברים המובאים כאן של היערן בדימוס יוסף קרני! לפי מיטב זכרוני, ראיתי יערות משקיים בשטחים פתוחים ברחבי המדינות אוסטרליה וניו זילנד. באזורים אחדים שם שורר אקלים דומה לזה בארץ (ים-תיכוני ומדברי למחצה) וכאשר הייתי שם, חלק מן המרחב סבל מבצורת. התרשמתי מאוד מאותם מרחבים ירוקים! נקוה שתובא ההצעה להחלטה חיובית כבר לקראת ט"ו בשבט הקרוב! בהצלחה

  2. נינה ניר הגיב:

    נטיעות ומהר, כדי למנוע מדבור.

  3. אביגיל הגיב:

    תומכת ברעיון מבורך זה.
    אם יהיה צורך בסיוע כל-שהוא, בר עשייה מבחינתי, אשמח להטות שכם.
    ליוסף קרני, יישר כח !
    מצטרפת לתקוותו של יונתןן לגבי מועד קבלת ההחלטה.
    בברכה,
    אביגיל.

  4. נטיעות בהיבט של משבר האקלים. מחקרים שאני ראיתי מצביעים על זה שדווקא באיזורים צחיחים יכול להיות לעץ צעיר מקדם קיבוע פחמן גבוה באופן מפתיע – לפעמי אפילו גבוה יותר מזה של עץ ביער טרופי.

  5. סיון טל הגיב:

    דני, מה זה – מקדם קיבוע פחמן גבוה? תוכל להבהיר?

  6. ר' אדיב הגיב:

    לבלוג בעניין הייעור של קרקעות שקיבוצינו ומושבינו מתעצלים לעבד.

    זו חוצפה יהודית, אפילו הייתי מקצין ואומר 'יהודונית' להגדיר את תושבי ישראל מבני דודנו ישמעאל כ'גורמים זרים'. במקום להשחית קרקעות טובות בדרך של נטיעת יערות על חשבון משאבי האומה, עדיף להחכיר או למכור אותם כשטחי עשבייה ומרעה , אפילו פלחה בעל. לכל מי שמוכן לעבוד קשה כנוקד, יהודי, ערבי, אפריקאי – כל מי שמוכן לעבוד ולייצר הכנסה אמיתית למשק הכללי., זו ממש חוצפה לקרוא לבעלים המקוריים של רוב הקרקעות האלו, שהתחילו דרכן במדינת ישראל כרכוש נטוש, גורמים 'זרים'.

    איך אנחנו לא מתביישים, במרחב בו מצא אהרון אהרונסון את 'אם החיטה' להביר קרקעות טובות בגלל עצלנות של יהודים לעבוד בפלחה, ולהיות תלויים בחקלאי האמריקאי והקנדי כדי לאכול לחם מקמח מיובא! בושו והיכלמו.

  7. יוסף קרני הגיב:

    לר אדיב לא כל רעיון או מחשבה יש להצמיד ישר לסיכסוך הבילתי פתיר שלנו. הרעיון הוא פשוט כפי שניכתב בימקום שקרקעות בשטח גדול יהיו לא מעובדות יעלו עשבי בר ויעזרו להפיץ אש באה ההצעה לטעת עצים ליתרום לאיכות הסביבה ובעיקר להתחיל לעשות מעשה. הצעתך להעביר את הקרקעות אינה ישימה בגלל החוק וכן בשל הסיבה שהימים של אבירים רכובים על סוס המחלקים אדמות חלפו ועברו ואתה יודע זאת.
    ולשאר התגובות תודה שאתם תומכים ומחזקים
    יוסי קרני

  8. REPHAEL הגיב:

    אני הייתי מציע גם לחשוב על נטיעת עצים במקביל למטעים ולשדות ולהישתמש בענפים לזבל ירוק וחיפוי קרקע בצרפתית BRF

  9. סיון טל הגיב:

    יפה ענה יוסף קרני

  10. אגרונום אריאל שי הגיב:

    אני בדעתו של יוסף קרני

    אשמח לשוחח עמו טלפונית – איני יודע הכיצד לאתרו

    ביער ביריה נטעו לפני 50 שנה מטע בוטנה כ-120 דונם מורכב על אלה אטלנטית. מאוד רציתי לדעת את הזנים שהורכבו

    צפריר מעין חרוד הוציא אז ספרון על כך.

    מקווה שיוסף קרני יחזור אלי
    אריאל שי, אגרונום
    052-2223209

  11. יוסף קרני הגיב:

    לאגרונום אריאל שי שלום
    שמחתי לקרוא את תגובתך
    גופים כמו הקקל מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות יכולים להרים פרויקט כזה בקלי קלות. לא מדובר בהשקעות כבדות
    האסימון צריך ליפול אצל מקבלי ההחלטות וכך יהיו עוד עשרות אלפי דונמים נטועים ירוקים במקום אדמות בור נטושות וקרקע הלאום תישאר בבעלותו.

  12. אריאל שי הגיב:

    בסיוריי בעולם הגדול במהלך 35 השנים האחרונות, ראיתי בוסתנים ציבוריים גדולים שמתוחזקים ע,י מתנדבים ומועצת כפרים ועיריות לתועלת הציבור

    יש עצים שמעצם טבם וטבעם – לא ייגדלו במטעים מסחריים – אבל עצם נטיעתם מוסיפה הרבה לעניין הציבורי.

    אלת הבוטנה הינה דוגמא בה אנשים בעבר הרחוק וכך בתורכיה הרכיבו על אלה אטלנטית ואחרות.

    כך אגוז ברזיל שלא ייגדל בישראל כי הינו טרופי – אך אינו נטוע בדר"כ כלל במטעים מסחריים ופריו נאסף ומשווק בכל העולם. גם מטעי קשיו לא היו מסודרים והפרי היה נאסף.

    דוגמא לפרי שכן יכול לגדול בארץ הינו אגוז ה-BUNYA BUNYA האוסטרלי מדובר בארוקאריה בילדוואי, מספר עצים קיימים בגן הבואני במקווה ישראל שיכול היה לפאר את שטחי המדינה ולתת פרנסה מהעץ ומהפרי – צנוברים באורך 10 ס"מ ואצטרובלים במשקל 15 ק"ג.

    למעשה מאות מינים מישקיים יכלו לגדול באזורי הארץ הבלתי מיושבים ולשמש יסוד לתשתית חקלאית וחברתית – אבל אין מי שידחוף את הנושא מכל מיני סיבות. רק רשת ירוקה סביבתית חברתית יכולה לתת בעיטה.

    בכבוד רב

    אריאל שי

    שמחתי לשוחח עטלפונית עם יוסף קרני

  13. יוסף קרני הגיב:

    לאריאל שי שלום
    שוחחנו טלפונית ואני מצפה לביקורך. חבל שאין כל תגובה לרעיון
    מצד הגורמים הרלוונטים. אני מרבה לטייל רגלית בשבילי הגליל
    ולאחר כל טיול אני משוכנע יותר ויותר כי נטיעות של יער משקי יגרמו למהפך בגישה של המוסדות לאדמות המדינה ודרך ניצולן האופטימאלית.רק כך השטחים הפתוחים יהיו באמת פתוחים ונגישים לציבור הגדול שאוהב לטייל בטבע.
    רק 4% משטח המדינה נטוע ביער למה לא להגדיל את את הנטיעות אם הדבר אפשרי?

  14. יוסף קרני הגיב:

    שנה עברה מכתיבת המאמר על יער משקי עכשיו קיבלתי הרבה תגובות רובן נלהבות מהרעיון אחת שוללת מכל וכל לא קבלתי שום תגובה משלושת הארגונים המוזכרים במאמר מנהל מקרקעי ישראל משרד החקלאות והקקל.וההסבר הוא או שיש להם המון עבודה שעדיין לא התפנו להשיב או שבכלל לא קראו את המאמר.
    אני עדיין ממתין לתגובה
    תודה יוסף קרני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *