ארכיון פוסטים מהחודש יוני, 2010

יוני
29

אנחנו על המפה הירוקה

קורס בינלאומי שערכה קק"ל בשיתוף עם גופים אחרים זכה להצלחה רבה, והשתתפו בו 25 אנשי מקצוע ממדינות שונות ברחבי העולם. גם טורקיה בתמונה

באחרונה הסתיים קורס בינלאומי בנושא ממשק הדברה משולב במטעים ובעצי יער, שנערך על ידי מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, משרד החוץ), סינדקו, מינהל המחקר החקלאי וקק"ל. בקורס השתתפו 25 איש מ-14 מדינות שונות, ובהן סין, ירדן, גאורגיה, הודו, קזחסטן, מיאנמר, נפאל, ניגריה, סרביה, איי שלמה, ויטנאם – ואפילו טורקיה.
במהלך הקורס נחשפו המשתתפים לפעילות המגוונת של קק"ל בתחום ניהול היערות והשטחים, תוך התמקדות בנושאי ההדברה של מזיקים וגורמי מחלות בעצי יער. כמו כן נערכו סיורים בצפון ובדרום, ובמהלכם הוצגו לפני המשתתפים הפעילויות היערנית של הקק"ל.

אנשי המקצוע של קק"ל השתתפו בהרצאות ובסיורי השטח, והדריכו באופן צמוד את משתתפי הקורס הבינלאומי. "מדובר באנשי מקצוע בתחום הגנת הצומח", מספר פרופ' צביקה מנדל, אחד ממנחי הקורס, על פרופיל משתתפיו. "חלק מהם חוקרים צעירים העורכים מחקר בתחום. הם הגיעו לארץ על מנת ללמוד מהניסיון שלנו בתחום הגנת הצומח, ולהכיר את הפעילות בתחום היער וגם בתחום המטעים. הקורס כלל הרצאות של מומחים ישראלים בתחומים שונים, הן בתחום הייעור והן בתחום המטעים, וכן סיורים מקצועיים בבתי גידול שונים ופגישות עם אנשי שטח ומומחים. במסגרת הביקורים הם ביקרו ביער אשתאול, ושם הדריכה אותם ניצה ספיר, עובדת לשעבר של אגף הייעור, והסבירה להם על ממשק היער. הם התפעלו מהייעור שלנו באזור המדבר, היו פעורי פה ביער יתיר, והתפלאו כיצד אפשר לטעת יער באזורים כה צפופים. מבחינתם זו היתה חוויה מיוחדת".

כמה זמן ארך הקורס?
"הוא ארך כחודש, והסתיים בסוף יוני. מדובר בקורס שהוא חלק מסדרה שלמה, יוזמה של משרד החוץ. היו קורסים רבים כאלה, אבל זו הפעם הראשונה שבה יזמנו את נושא הייעור כחלק מהקורסים האלה. ובאמת, היוזמה היתה מוצלחת מאוד, והוא משך הרבה מאוד אנשים שמתעניינים בנושא".

למשתתף הטורקי לא היתה בעיה להגיע לישראל דווקא עכשיו?
"בעיקרון היו צריכים להגיע לארץ שלושה טורקים. קיבלתי מיילים מהבוסים של שתיים מהם שמודיע כי הן פוחדות. עודדתי אותן לבוא, אבל כנראה היה שם גם לחץ משפחתי. בסופו של דבר הגיע רק משתתף אחד מטורקיה, והוא מרוצה מאוד. הוא מתרשם לטובה מהשהות כאן בארץ, בדיוק כמו הירדני. כמו שקורה בהרבה מקרים, לאנשים יש דעה איך נראית ישראל, אבל הם באים לפה ורואים שהדברים הם אחרים".

עוד מעניין לדעת, גם בלי קשר למעמד הבינלאומי הנוכחי של ישראל: למה הם באו דווקא לכאן?
"בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, לישראל יש שם מקצועי טוב. שנית, משרד החוץ מסבסד את הביקור. אבל הם באים ממדינות מתפתחות או ממזרח אירופה, ששם המשכורות נמוכות מאוד. כשמשרד החוץ תומך, זה מדרבן את המוסדות שהם משתייכים אליהם לשלוח אותם".

3
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , , ,
יוני
23

שומר עצי האורן בישראל: הזבוב הטורף

מהלכי קק"ל להדברה ביולוגית של צמרית האורן בישראל צוברים תאוצה. הכלי המרכזי: אקלום זבוב טורף. שליחי קק"ל להוואי מסכמים את ההתפתחויות

אוכלוסיות צמרית האורן (Macquart), כנימה ממשפחת הכנימות הצמריות (Adelgidae), מופיעות באופן טבעי באירופה ובמערב אסיה. מאזור תפוצתה הטבעי הועברה הכנימה לאזורים רבים בעולם, תוך שהיא מתבססת בהצלחה גם באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, בעיקר בעקבות מיזמי ייעור גדולים של מיני אורן. לכנימה גמישות אקולוגית מדהימה: היא משגשגת בחגורות אקלים שונות ומאכלסת מספר רב של מיני אורן. כיום הכנימה מצויה בכל היבשות.
ב-2006 התגלתה הכנימה בחורשות אורנים בירושלים, ואוכלוסיות גבוהות נצפו על אורן ברוטיה. צמרית האורן מתפתחת בהצלחה על כל מיני האורן הים-תיכוניים, ואורן הצנובר רגיש באופן מיוחד לכנימה.
בשלבי הנגיעות המוקדמים מצויה הכנימה תחת קשקשי הקליפה וקשה לגלותה. הזחלים ישובים עמוק בבסיס המחטים. בשלבים מאוחרים יותר, עם התעצמות אוכלוסיית הכנימה על העץ, היא מתפשטת גם לענפונים ולענפים, ואז מתגלה משטח קורי השעווה שמפרישות הכנימות, בעיקר המטילות. הצהבת העלווה, התייבשות של הענפונים ועיוותים בצימוח הם מהסימנים הבולטים של פגיעת צמרית האורן. שיעור תמותת העצים כתוצאה מפגיעת הכנימה נע בין 10%–25%. התקפות הכנימה במדינות אפריקה היו הרסניות, וגרמו לנזק קשה לעומדי האורן במרכז היבשת ובדרומה. הנזקים בצפון אפריקה, באזור הים התיכון ובמרכז אירופה היו מתונים יותר, אם כי בעייתיים אף הם.
בהוואי הודברה צמרית האורן בהצלחה על ידי אקלום של זבוב טורף ממשפחת Chamaemyiidae ,Neolucopis tapiae, שהובא בשם Leucopis obscura מדרום צרפת. המין Leucopis nigraluna, שהובא להוואי מפקיסטן, כנראה לא התאקלם שם.
בקק"ל בחרו ליזום פרויקט משותף עם מינהל המחקר החקלאי ועם שירות הייעור של ארה"ב לאיתור של הזבוב הטורף (Neolucopis tapiae) ביערות בהוואי ולהבאתו לישראל. אנו החתומים מעלה סיירנו בשלושה מקומות בהוואי יחד עם ד"ר טום קולוני משירות הייעור של ארה"ב לצורך איתור, זיהוי ואיסוף של הזבוב הטורף.
פעולות האקלום של הזבוב הטורף התבצעו בהוואי לפני למעלה מ-30 שנה. יעילות ההדברה הביולוגית של הכנימה הצמרית היתה גבוהה, וכיום קשה מאוד למצוא אוכלוסיות של הכנימה הצמרית ושל הזבוב הטורף בעצי האורן בהוואי.
הסיורים לאיתור מושבות של הצמרית בהוואי נערכו בשלושה מקומות בהוואי: האיים אואהו ומאווי והעיר הילו. באי הראשון העלו החיפושים בעומדים צעירים של אורן הים (Pinus pinaster) חרס. במאווי מצאנו בשני אתרים עצי אורן ירושלים ותיקים (עץ נדיר בהוואי) מאוכלסים במושבות של הצמרית, בעיקר בקצות הצימוח. המושבות היו מאוכלסות כולן ברימות של הזבוב הטורף. בהילו התגלתה הצמרית על זרעים של אורן הים בחלקות יער קטנות שהתחדשו לאחר שרפה. בסיורים באתרים השונים השתתפו אנטומולוגים ואקולוגים מקומיים שתיאמו את הביקור, וכן ערכו ביקורים מוקדמים בחלק ממקומות החיפוש.
החומר הצמחי שנאסף מוין ונארז במעבדות של משרד החקלאות של הוואי בהונולולו על מנת לשולחו לישראל. החומר הצמחי והחרקים שעליו הגיעו ארצה במצב טוב, והוכנסו להסגר ולביקורת בתחנה של השירותים להגנת הצומח. כיום נערך מעקב אחר התפתחות הזבובים על גבי שתילים של אורן הצנובר הנגועים בכנימה הצמרית. אנו מקווים שתוך כמה חודשים, עם סיום המבחנים הדרושים לפני שחרור אוכלוסיית הזבוב מההסגר, נוכל לפזר את האויב הטבעי בחלקות עצי אורן הצנובר בגליל. אנו מקווים שפעילות זו תביא להדברה יעילה של צמרית האורן ולהגבלת התפשטותה ביערות האורן של ישראל.

פרופ' צבי מנדל, מינהל המחקר החקלאי
דוד ברנד, קק"ל

המאמר התפרסם בגיליון 2 (מאי 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה


2
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , , ,
יוני
16

המונדיאל – טוב או רע לסביבה?



לו היה כדור הארץ יכול לדבר, לא בטוח שהוא היה מעודד את משחקי המונדיאל. מבחינה אקולוגית, חגיגת הספורט הגדולה בעולם לא מועילה במיוחד למצב הבעייתי ממילא

אם חשבתם שהצופרים הטורדניים (הוו-ווזלות) הם הדבר הגרוע ביותר במונדיאל 2010, חכו עד שתשמעו על כמויות הפחמן המוערכות להיפלט במהלך אירוע הספורט הגדול בעולם. לפי מחקר שהובילו השגרירות הנורווגית וממשלת דרום אפריקה ערב פתיחת המשחקים, המונדיאל הנוכחי יביא לפליטה של 2,753,251 טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה - כמות זהה בערך לפליטה של מיליון מכוניות במהלך שנה – ופי שישה מהכמות שנפלטה במונדיאל האחרון.
כמה גורמים הקשורים למונדיאל בדרום אפריקה הביאו להעמקת טביעת הרגל הפחמנית בהשוואה לשנים קודמות. גורם אחר הוא כמות האנשים שהגיעו למונדיאל הנוכחי בטיסות בינלאומיות, ולא ברכבת או במכונית כמו שהיה במונדיאל 2006 בברלין. הדו"ח הנורווגי מעריך כי סך הפליטות מתחבורה בלבד יעמוד על כמעט 2 מיליון טונות.
לפי המחקר, עוד 15,390 טונות של פחמן דו-חמצני נפלטו בזמן בניית התשתית שתומכת במשחקים. בשל המחסור באיצטדיוני כדורגל בדרום אפריקה היה צורך בייצור מלט, ובמחיר גבוה לסביבה: בייצור טון אחד של מלט – טון של פחמן דו-חמצני נפלט לאוויר.
גם להסתמכות של דרום אפריקה על אנרגיה המופקת מפחם חלק בעניין: נהירת התיירים למדינה במהלך המשחקים תגרום לשימוש גובר באנרגיה ולפליטה של כ-340,000 טון פחמן.
כדי להיטיב לצייר את התמונה, הגרדיאן ערך כמה השוואות מאירות עיניים: מסתבר שסיכום הפליטות של משחקי המונדיאל ישתווה לכ-6,000 טיסות של מעבורות חלל או לייצור של מיליארד המבורגרים.
אין זה אומר שדרום אפריקה לא נקטה צעדים שיצמצמו את טביעת הרגל הפחמנית של המונדיאל: מערכת רכבות נבנתה כדי להניע מבקרים למשחקים ובחזרה ביתר יעילות, ונוסף על כך המדינה מתכננת לפצות לפחות על חלק מהפליטות על ידי נטיעת מאות אלפי עצים באזורים עירוניים ברחבי המדינה.

מקור: Treehugger
תרגמה: שירי פורר

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , ,
יוני
9

סיפורים של תקווה בים משתנה



תערוכה חשובה בנושא השפעת ההתחממות הגלובלית על האוקיינוסים מוצגת בקליפורניה. מירב כץ-קמחי מסקרת, מדווחת וממליצה גם על תערוכות אחרות בנושא

מהו משבר ההתחממות הגלובלית? כיצד הוא משפיע על החיים באוקיינוסים, התופסים כ-70% משטח כדור הארץ, ועל חייהם של האנשים השוכנים לחופיהם? ובעיקר, מה אנו יכולים לעשות כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו ולצמצם את פליטת הפחמן האישית בחיי היומיום? על שאלות אלו עונה התערוכה החדשה "פלמינגו ורודים ולוהטים: סיפורים של תקווה בים משתנה". התערוכה מוצגת באקווריום של העיר מונטריי בקליפורניה, עיר נופש לחוף האוקיינוס השקט, כשעה וחצי נסיעה מעמק הסיליקון, שבה התגוררו בעבר רוברט לואי סטיוונסון ("אי המטמון"), ג'ון סטיינבק ("ענבי זעם") והנרי מילר ("חוג הסרטן"). האקווריום, שנפתח ב-1984, נוטל חלק פעיל במחקר ובשימור החיים באוקיינוסים, והוא מהווה מקור משיכה עיקרי לתיירים הרבים הפוקדים את העיר.

התערוכה, המוצגת מחודש מרץ 2010, נחנכה לאחר שלוש שנות הכנה ממושכת בעקבות הדו"ח הרביעי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, IPCC, שפורסם ב-2007, ובעזרת מענק מגופים כמו סוכנות האוקיינוסים והאקלים האמריקנית, NOOA. היא מדגימה ביצירתיות, בבהירות ובעזרת אמצעי המחשה מגוונים תופעות מוכרות יחסית כמו העלייה הצפויה במפלס האוקיינוסים ובטמפרטורה הממוצעת שלהם. לצדן מוסברות גם תופעות מוכרות פחות, כמו העלייה בחומציות האוקיינוסים או השינוי במערך זרימת המים באוקיינוסים.

שטח התערוכה משתרע על כ-650 מ"ר, והוא חולק לשבע גלריות משנה שבהן ממצאים בעלי איכות מוזאונית יוצאת דופן.
בכניסה, מעל מסך טלוויזיה גדול, מוצג סרט מצויר המשרטט את קיצור תולדות האנושות, מעידן תרבות הכתב ומפעלי הבנייה הגדולים במצרים ובבבל ועד ימינו אנו. אם עוד לא שוכנעתם, הקריין בסרט חוזר וטוען כי מתקופת המהפכה התעשייתית ועד ימינו חלה עלייה מדאיגה בקצב שרפת דלקים מחצביים ובפליטת פחמן דו-חמצני. נזקי הפעילויות האלו התחילו להתברר רק בעשורים האחרונים. להמשך קריאת 'סיפורים של תקווה בים משתנה'

0
קטגוריות התחממות גלובלית, חי וצומח ו מים
תגיות , , , ,
יוני
6

שרשרת סיבתית

עד כה נבדקה השפעת תרופות, סמים, וחומרים כימיים וסינתטיים על בני אדם. עם הגישה הירוקה והתפיסה ההוליסטית שלפיה הכול קשור בכול, אנו מגלים את ההשפעות ההרסניות של מעשה ידינו על הסביבה ועל בעלי חיים. והפעם: מה הקשר בין גלולות למניעת הריון ודגים?

בכתב העת Environmental Science and Technology פורסם כי גלולות למניעת הריון, הזמינות לשימוש מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, פוגעות בחיי הרבייה של הדגים. מסתבר שהשימוש בגלולות על ידי יותר מ-80 מיליון נשים ברחבי העולם פועל כתגובת שרשרת על חיי הדגה בעולם. מחקר בשוודיה מצא עקבות של הורמון levonorgestrel במי הקולחין בערים גדולות. רמות גבוהות של אותו הורמון, המצוי בגלולות למניעת הריון ובגלולות "הבוקר שאחרי", נמצא בדמם של הדגים באופן גבוה יותר מאשר בנשים שנטלו את הגלולה. ההורמון, המדכא ביוץ, פוגע בפוריות הדגים, וגורם לסיכון סביבתי.
עד כה היו מחקרים שמצאו עקבות תרופות והורמונים במי הברז והתמקדו בהשפעתם על בני אדם. כיום מגלים שההשפעה היא נרחבת יותר ומכילה גם בעלי חיים, אדמה, צמחים ואף דגה – שבסופו של דבר, מחזירים אותם אל גוף האדם בדרך זו או אחרת…

לכתבה המלאה: Blue Living Ideas

0
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
יוני
2

העצים העתיקים בישראל מציגים: הישרדות

ברחבי ישראל פזורים עשרות עצים עתיקים ומרשימים, בעלי משמעות היסטורית וסביבתית, וחלקם זקוקים לטיפול על מנת שיוכלו לשרוד. יוזמה חדשה מנסה לשקם את העצים

משרד החקלאות יצא באחרונה בפנייה לרשויות המקומיות להתחיל בהליכי שיקום של עצים עתיקים בעלי משמעות היסטורית, נופית, קהילתית וסביבתית הגדלים בשטחן, בתמורה לסיוע במימון הנושא. עצים ותיקים רבים סובלים מפצעים שנוצרו בהם במרוצת השנים, והדבר עלול לסכן אותם. במסגרת המהלך המתוכנן ישוקמו העצים באמצעות גיזום מיוחד ותמיכה בענפים חלשים, והכול במטרה לשקמם ולהאריך את חייהם.

לדברי ד"ר ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות, עלות טיפול בעץ עתיק ושיקומו, המחייבים שימוש בטכנולוגיות יקרות ובמיומנות של אנשי מקצוע, יכולה להגיע עד 50 אלף שקל. מדובר בסכום לא מבוטל, שלא כל הרשויות יכולות או מעוניינות להזרים לטובת מטרה זו, לכן משרד החקלאות מעניק תקציב משלו המסתכם ב-250 אלף שקל, וישתתף עד 50% בעלות השיקום הכוללת ועד סכום של 25 אלף שקלים לעץ.

בד בבד ייערכו במסגרת היוזמה החדשה גם תהליכי מיפוי ותיעוד העצים העתיקים. מטרת התהליך היא להציב לצד כל עץ שלט המסביר עליו ועל ההיסטוריה הפרטית-סביבתית שלו. כן תוקם ליד העץ פינת ישיבה, על מנת שהמבקרים יוכלו ליהנות מצלו. מדובר בעצים בעלי חשיבות אסתטית והיסטורית, ומבחינת משרד החקלאות זהו תחילתו של תהליך שימור שיימשך גם בשנים הבאות.

אז אילו עצים יזכו למעשה למעמד הנחשק? במשרד החקלאות קבעו כי העצים המיועדים לשימור יהיו משמעותיים בנוכחותם וביופיים, יימצאו בשטחים ציבוריים, יהיו בעלי השפעה סביבתית גבוהה, וכמובן – מצבם יהיה כזה שמחייב התערבות על מנת שלא ימותו או ייפגעו. הרשויות המקומיות הוזמנו להציג תוכנית שיקום של אגרונום מומחה לעצים לכל עץ, כמו גם אומדן תקציבי מפורט. לאחר הגשת הבקשות מהרשויות השונות ברחבי הארץ יוחלט במשרד החקלאות לאן בדיוק להפנות את התקציב המיועד לפרויקט הסביבתי החשוב.

3
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,