ארכיון פוסטים מהחודש יולי, 2010

יולי
28

הכול בגלל הממותה


האם ציד-יתר של הממותות בעידן הקדום תרם לשינוי אקלים שאנו מרגישים עד היום? מחקר חדש משרטט תאוריה חדשה ומסקרנת

כמעט מוזר לחשוב שאבותינו הקדמונים יכלו לשנות את אקלים כדור הארץ ממש כמונו. אף שלא כמו בזמננו, כשהצמא לדלק מאובנים מחמם את כדור הארץ, מחקר חדש מראה שיכול להיות שלרעב של קרובינו הרחוקים לבשר ממותות היה תפקיד בשינויי אקלים עתיקים, הרבה לפני שהומצא הגלגל.
על פי כתבה במגזין Science, מקור השינויים העתיקים הוא הרגלי הרעייה של פריט המזון האהוב על האדם הקדמון – הממותה הצמרית. הממותות נמנו עם אוכלי העשב, והן היו אכלניות גדולות… הן ליחכו בעיקר עצים קטנים ועשבים, ורעו באזורים הצפוניים של כדור הארץ, הידועים כיום כסיביר ואלסקה. ייתכן שנטייתן של הממותות להפשיט עצים צעירים מעלוותם, כמו שעושים פילים בני ימינו, גרמה לעצירת התפשטות היערות בחלק זה של העולם. ראיה לכך היא עלייה מהירה במספר העצים כתוצאה מהירידה במספר הממותות.
אף שאי אפשר לקבוע בוודאות כי האדם הקדמון אחראי להיכחדותה של הממותה, חוקרים רבים מאמינים כי ציד-יתר שלהן תרם להיעלמותן הסופית.
ברגע שהידלדל מספר הממותות מלחכות העצים, צמחים ועצים כמו עצי לִבנֶה פרחו והתפשטו ללא הפרעה, והפכו שטחים גדולים של עשבייה ליערות. העלווה ביערות אלה היתה כהה בהרבה מהעשבים שהיו שם קודם, ומכאן שהיא קלטה ושמרה יותר חום. נוסף על כך העצים, שגדלו בלא הפרעה מצד הממותות, יכלו לצמוח לגובה כזה שאפשר להם לא להתכסות לגמרי בשלג, מה שגרם להם להתחמם עוד גם בחודשי החורף.
כריס דוטי ממכון קרנגי למדע, שחקר את הנושא, מעריך כי היעלמותן של הממותות והתפשטותם המואצת של היערות כתוצאה מכך, הביאו לעליית טמפרטורה גלובלית ממוצעת של 0.1 מעלות צלזיוס – עלייה שמאחוריה עמדה קבוצה קטנה של בני אדם רעבים.

מקור: Treehuger

4
קטגוריות כללי
תגיות , ,
יולי
20

הציפור שתדביר את העש

התהלוכן הוא מזיק קשה ליערות האורן ומהווה מפגע רפואי. אפשר להדביר אותו באמצעות רעלים, ואפשר גם לטפל בו באמצעות הירגזי, ציפור ישראלית יפהפייה. מה תעדיפו?

שמו של תהלוכן האורן (שנקרא בעבר גם תוואי התהלוכה וטוואי התהלוכה) מוכר בקרב יודעי דבר. מדובר בעש השייך לתת-משפחת התהלוכנים (Thaumetopoinae). הוא נפוץ ביערות האורן ומאכלס עצי אורן סביב אגן הים התיכון ובדרום אירופה, שם אוכלוסיותיו הולכות ומצפינות בשל ההתחממות הגלובלית. התהלוכן מאכלס את כל מיני האורן, אך רגישותם לעש משתנה בהתאם לאזור. בישראל מיני האורן הרגישים הם אורן ירושלים, אורן ברוטיה ואורן קנרי. התהלוכן הוא מזיק קשה ליערות האורן, ומהווה מפגע רפואי. שמו של העש נגזר מתנועת הזחלים, שנעשית בתהלוכה משלב הבקיעה ועד ההתגלמות. בישראל מצויים מיני תהלוכנים נוספים, והשכיח בהם הוא תהלוכן האלה.

הירגזי, ציפור ישראלית יפהפייה, היא האויב הטבעי לתהלוכן האורן – עש המזיק כאמור לעצי אורן, ואף פוגע בריאותית בבני אדם. כדי לצמצם את כמות הריסוסים והרעלים המשמשים את האדם במלחמתו בתהלוכן, אפשר להשתמש בהדברה ביולוגית, וכך לחסוך בכספים ובסיכונים המלווים את השימוש ברעלים. וזה פשוט וקל: את תיבת הקינון של הירגזי יש לתלות על עץ או קיר בגובה 2–2.5 מ' (לא יותר).

ענבר רובין, מנהלת תוכן והדרכה באגמון החולה, מספרת על היוזמה החדשה המשותפת לקק"ל, לאגמון החולה ולפרויקט "תגלית". באגמון החולה מוכרים ערכות בניית תיבות קינון לפרויקט "תגלית", ולאחר שחניכי הפרויקט בונים את התיבות, הן נתרמות לקק"ל. "התהלוכנים רעילים ופוגעים לא רק בעצים אלא גם בבני אדם", מספרת רובין. "רק לפני כמה שבועות אושפזו 12 ילדים בגן בתל אביב בגלל תהלוכן שהגיע לארגז החול שלהם. יש להם עץ אורן בגן, וכנראה אחד התהלוכנים נפל לארגז החול. הוא גם עלול לגרום לעיוורון".

במלחמה בתהלוכן משתמשים בדרך כלל ברעלים, מספרת רובין. נוסף על העלות הגבוהה שלהם, יש לזכור שמדובר בחומר מסוכן. "הרעיון של ההדברה הביולוגית הוא לצמצם שימוש ברעלים ובחומרים כימיים שמזיקים לבני האדם ובכלל, ולהשתמש בבעלי חיים טבעיים למקום, שהם האויבים הטבעיים של אותם מזיקים. במקרה הזה מדובר בירגזי, שהוא האויב הטבעי של התהלוכנים. יש לו מנגנון שמאפשר לרעל של התהלוכן לא לפגוע בו".

ומדוע דווקא חניכי "תגלית" משתתפים בפרויקט תיבות הקינון?
"כל חמישה צעירים ב'תגלית' בונים תיבה, רושמים עליה את השם שלהם, ויכולים לעקוב אחר מיקומה ביער. מדובר כאן גם בציונות וגם בגישה אקולוגית. הצעד הבא שלנו יהיה להרחיב את הפרויקט גם לבתי ספר ולכל מקום שיש בו עצי אורן".

10
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , , ,
יולי
18

נדל"ן צנונית

ערוגות בסטף

החיים האורבניים לוחצים? הדירות קטנות והפיח רב? מה אם היינו אומרים לכם שאתם יכולים לשכור חלקת גן עדן קטנה, לזרוע, להשקות, לטפל ולקצור בה ירקות אורגניים?

מסתבר שיש אנשים שחקלאות-עירונית היא התרפיה שלהם. בשקט-בשקט חומקים זוגות ומשפחות בסופי שבוע מהעיר אל הכפר, ולא לשם פיקניק בטבע כי אם לעבוד את הטבע. אמנם השכרת ערוגות היא לא דבר חדש, אבל התחום תופס תאוצה בשנים האחרונות ואנשים שמחים לצאת מהשגרה העירונית ומחיי היומיום הלוחצים ולהתחכך בעבודת אדמה מספקת.

ישנן ערוגות לאדם או לזוג וישנם שטחים לקבוצות המעוניינות בקשר עם האדמה לצד אינטראקציה חברתית. מלבד הערך הנפשי, האיכרים החדשים זוכים בתוצרת שהם מגדלים ללא כימיקלים, כשבמהלך הגינון הם מקבלים הדרכה כל הדרך לסלט…
בניגוד ל"פארמוויל", ערוגות וירטואליות בפייסבוק שאפשר לגדל בהן פירות וירקות בן לילה – כאן, בין רגבי האדמה, התהליך מפרך יותר, איטי יותר, אבל כמו שכבר ניחשתם – גם מספק יותר…
אחד האתרים הוותיקים והראשונים בארץ הוא ה"בוסתנוף" בסטף בירושלים, שאותו מפעילה קק"ל למעלה מ-26 שנה! מדובר בפרויקט השכרת ערוגות שמאפשר לאנשים ללמוד על חקלאות קדומה דרך הפרקטיקה. על המקום והטרנד – הקליקו כאן

0
קטגוריות חי וצומח ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
יולי
14

יערני קק"ל: הדור הבא

בעשור הקרוב יצאו לגמלאות לא מעט מיערני קק"ל. יוזמה חדשה מכשירה את יערני העתיד של ישראל, בסיוע קרן אפלבי מקנדה

באחרונה קיימה קרן קימת לישראל, בשיתוף הפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית, טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" למשתתפי התוכנית "ייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר-קיימא" על שם רונלד אפלבי. הטקס התקיים במעמד יו"ר עמית של קרן קימת לישראל מר אברהם דובדבני, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית פרופ' רוני פרידמן, וכן אירה חייטין, יערנית בקק"ל ובוגרת התוכנית, שסיפרה על חוויותיה מהלימודים ומהתפקיד.

"יערני העתיד" היא תוכנית ייחודית בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות, שבה הסטודנטים עוברים במהלך הלימודים קורסים מקצועיים של קק"ל, הרצאות מומחים בינלאומיים ועבודה מעשית ביערנות.

זוהי השנה החמישית שקרן אפלבי מחלקת מלגות על סך 52 אלף דולר לתלמידי התוכנית. עד כה זכו במלגות עשרות סטודנטים מצטיינים. קרן אפלבי, שיוזמיה הם רונלד ובאני אפלבי, יהודים מטורונטו, קנדה, מממנת ותומכת בעזרים, בהוצאות לימוד ובהמחשה בסכום של כ-30 אלף שקל, ומממנת את עבודתם של עשרות סטודנטים שעובדים במהלך הקיץ בקק"ל ונחשפים למגוון הפעילויות של קק"ל במרחבים השונים הקשורים לניהול שטח ויערנות.

"הדרך היעילה ביותר לגייס תרומות בקנדה היא לערוך בכל עיר גדולה ערב התרמה שנתי גדול בשם 'נגב דינר'", מספרת ג'סיקה לאוסון-שטיין מהחטיבה לגיוס משאבים בקק"ל. "בכל ערב כזה יש אורח כבוד, והשנה זה היה רונלד אפלבי. הוא קשור לאוניברסיטה העברית, וכך נוצר שיתוף הפעולה שחשוב לשנינו. בגלל הגיל של היערנים שלנו, שחלקם מתבגרים ומתקרבים לגיל פנסיה, ראינו צורך להכניס דור צעיר יותר. לכן באחרונה קלטנו שני יערנים צעירים שכבר עברו את התוכנית של 'יערני העתיד' באוניברסיטה. הם עבדו אצלנו קיץ, בכל שבוע במקום אחר – צפון, דרום, מרכז ומחלקת היערנות, ובאחרונה זכו במלגות המדוברות".

עד עכשיו הוכשרו שני יערנים צעירים. כמה יערנים נוספים אתם מתכוונים לגייס בשנים הקרובות?

"עדיין לא ידוע. אבל בעשר השנים הקרובות הרבה יערנים צפויים לצאת לפנסיה. אנו חייבים לדאוג לדור המשך, ועל זה אנחנו עובדים כעת".

1
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
יולי
6

מים רבים לא יוכלו לכבות

שרפות ענק השתוללו ברחבי הארץ במהלך השבוע שעבר. אלפי דונם יער וחורש טבעי, כולל מאות אלפי עצים, עלו באש. סכום ההשקעה של קק"ל במלחמה בשרפות: יותר מ-20 מיליון שקל בשנה

בשבוע שעבר חזרה מכת השרפות והכתה ביערות ישראל. עשרות עובדי קק"ל נאבקו בעשרות מוקדי שרפות בכל רחבי הארץ, שלא היו כמותן מאז מלחמת לבנון השנייה. השרפה הגדולה ביותר התחוללה באזור בית שמש, שם גם צה"ל השתתף בפעולות הכיבוי וסגר את האזור. השרפות כילו למעלה מ-3,000 דונם, ובהם כ-300,000 עצים.

שתי שרפות ענק שהחלו במושב תירוש ליד בית שמש ובחבל לכיש "התאחדו" לשרפה אחת גדולה. לאזור הגיעו כמאה עובדי קק"ל, שבע כבאיות קק"ל ומטוסי כיבוי, וניסו להשתלט על השרפה. יערני קק"ל וכוחות הכיבוי נלחמו להשתלט על האש ונשארו במקום במשך כל הלילה. השרפות הובילו לפינוי תושבים שהאש הגיעה עד לחצרות בתיהם, ולסגירת כבישים לכמה שעות. שלושה כבאים אף נפגעו משאיפת עשן ופונו לקבלת טיפול רפואי.

במשטרה ובשירות הכבאות חושדים כי שרפת הענק שפרצה באזור בית שמש, הגדולה מבין השרפות, נגרמה בשל הצתה. זאת מאחר שהשרפה פרצה בו בזמן בכמה מוקדים שונים. תנאי השרב ששררו ברחבי הארץ הגבירו את התפשטות השרפות.

כדי להילחם בשרפות, קק"ל מחזיקה מערך כיבוי הכולל מגדלי תצפית, כבאיות, מערכות קשר וקבוצות כוננות. בין הכבאיות גם רכבי כיבוי חדישים בעלי יכולת עבירות בתנאי שטח קשים ובדרכי יער, שנרכשו בסיוע תרומות מידידי קק"ל ברחבי העולם.

קק"ל משקיעה מדי שנה במלחמה בשרפות היער והשטחים הפתוחים יותר מ-20 מיליון שקל. ההשקעה כוללת הפעלה והחזקה של מערך כיבוי שרפות המכיל 22 כבאיות המותאמות לכיבוי שרפות יער, עשרות כבאים בתורנות סביב השעון, כ-30 מגדלי תצפית ייחודיים רק לקק"ל, שממוקמים בכל היערות בארץ ומאוישים בתצפיתנים 24 שעות ביממה, מערך חיזוי והפצת תחזית סכנת שרפות יער, שותפות בקרן לכיבוי אש מהאוויר, ניהול תחקירי שרפה ויישום לקחים.

על ההשלכות של השרפות קראו במאמרו של יעקב שקולניק
לתמיכה בקק"ל במאבקה על שמירת נופי ארצנו ולנטיעת עצים הקליקו כאן

1
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , ,