ארכיון פוסטים מהחודש אוקטובר, 2010

אוקטובר
26

ניקיון ברמה עולמית

פעם בשנה מגיע הזמן שבו יש לעבור מדיבורים למעשים, להפשיל שרוולים ולהתגייס יחד למען ניקיון ואיכות הסביבה. ובמילים אחרות, יום הניקיון הבינלאומי יתקיים גם השנה בישראל, בחסות קק"ל, ב-9 בנובמבר 2010. בואו להרגיש את היחד ולתרום את המעט שאנו יכולים לכדור הארץ

זה יקרה בו זמנית בעשרות מדינות ברחבי העולם: כ-35 מיליון אנשים ישתתפו בפעילות סביבתית לטיפוח ולניקיון סביבתם הקרובה. גם בישראל נציין את יום הניקיון הבינלאומי. זה יקרה בפעם העשירית בארץ, ויתקיים ב-9 בנובמבר 2010, בחסות קק"ל.

עם היד על הלב: כמה פעמים בשנים האחרונות התלוננתם על ניקיון הסביבה? כן, נכון שיש מי שאמור לדאוג לכך באופן שוטף. אולם אם אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא נדאג בפועל לניקיון, להעלאת המודעות ולחינוך ילדינו לכך, הסביבה לא תישאר נקייה. לכן זה הזמן להפשיל שרוולים ולהוכיח בעיקר לעצמנו שבכל הנוגע לדאגה לסביבה ולניקיונה, אנו טובים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.

קק"ל, הארגון הירוק הגדול בישראל, הפועל זה 109 שנים, אחראית על כמיליון דונם של שטחי יער ועל מיליוני דונם של שטחים פתוחים. עד היום נטעה קק"ל כ-240 מיליוני עצים בישראל, ולמעשה סייעה באופן מובהק בהפרחת השממה. לפני כמה שנים הוחלט בקרן לפתוח את היערות לציבור – מהלך מבורך שהביא לעלייה דרמטית במספר המבקרים ביערות, אם כי גם לעליית כמות האשפה שהמבקרים מותירים אחריהם. יותר מ-200 מיליון שקלים השקיעה קק"ל בעשר השנים האחרונות בניקיון היערות והשטחים הפתוחים, ובהמשך התקבלה מסקנה בלתי נמנעת: על מנת לשמור על ניקיון היערות והשטחים הפתוחים בדרך היעילה ביותר, יש ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולעודד את תרבות הניקיון.

יום ניקיון בצפון

וכך, לפני עשר שנים חברה קק"ל לארגון הבינלאומי Clean Up The World (הפועל בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNEP), וייבאה את יום הניקיון הבינלאומי שנוסד כבר ב-1993 באוסטרליה. מאז היווסדו אימצו את יום הניקיון קבוצות וארגונים רבים מכ-120 מדינות בעולם, ומדי שנה מנקים למעלה מ-35 מיליון איש את סביבתם הקרובה, בו זמנית. מעבר לתרומה הפיזית לסביבה, יום הניקיון הבינלאומי מחזק את המודעות לנושא שמירת הניקיון וטיפוח הסביבה, ואף תורם לתחושת ה'יחד' של המשתתפים, הנרתמים כולם לניקיון הסביבה, בשותפות עם מאות מיליוני אנשים בעלי מודעות דומה ברחבי העולם.

אם הדברים הללו העירו בכם חשק לסייע בשמירה על הסביבה ולתרום למאמץ הניקיון, כל אחד ואחד מכם יכול להיות שותף. התקשרו למוקד "קו ליער" של קק"ל (1-800-350-550) או למשרדי קק"ל במרחבים השונים (מרחב צפון 04-8470322/7, מרחב מרכז 02-9905641, מרחב דרום 08-9986197), בררו פרטים נוספים והתנדבו למען הסביבה, למען הדורות הבאים, ובעיקר למענכם ולמען כולנו. נתראה!

לאתר יום הניקיון הבינלאומי
למצגת יום הניקיון של קק"ל
סרטון חדש המתאר את יום הניקיון

אנימציה: אירה גינזבורג

0
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
אוקטובר
19

עומד על המשמר



מיליוני עצים בארץ ובעולם חבים את חייהם לדוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל, שהציל אותם משלל מזיקים אקזוטיים. ברנד מצדו לא מצפה מהם למילת תודה, לא לפני שיחסל איום נוסף המרחף מעליהם: ט"ו בשבט. ראיון

כמומחה לייעור, דוד ברנד לא רק עומד על משמר היערות בישראל, אלא פעילותו חובקת זרועות עולם. הוא האיש שדואג שיהיה לנו הרבה ירוק מול העיניים ונעים באוויר, ובה בעת מעתיר מניסיונו על מדינות אקזוטיות הרחק מכאן. בימים אלה, עם קידומו מתפקיד מנהל מחלקת יערנות ופיתוח באגף הייעור של קרן קיימת לישראל לתפקיד היערן הראשי בו, הפך לסמכות המקצועית הראשית מעל היערנים שבשטח, "קודקוד הפירמידה מבחינת המידע היערני והשימוש בו", כדבריו.

בראיון ליעקב בר און מעיתון "מקור ראשון" מספר ברנד (55) על היעדרם של יערות טבעיים בארץ, על מכת ההצתות והשריפות ביערות ("השקעה של 40–50 שנה יורדת לטמיון"), על התוכנית להכניס ירגזי ליער ציפורי, על מנת שתהיה אויב טבעי של זחלים שונים, וגם על מועד הנטיעות הלאומי בט"ו בשבט ("אמצע שבט הוא לא המועד האופטימלי לנטוע אילנות").

לראיון המלא

0
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , , , ,
אוקטובר
12

עץ האורן – מלך היער



באירופה הוא יפה ומרשים, בכל העולם נוטעים אותו בשל יתרונותיו, אך בארץ הוא מושמץ תדיר. זהו עץ האורן שמואשם בכל החולאים – שריפות, פגיעה בצומח הטבעי ועוד. אך האמת הגלויה בין עצי ומחטי האורן שונה לחלוטין

המושגים "מדבר האורנים" ו"חומציות המחטים" חדרו כה עמוק לתודעה הישראלית, עד כי הפכו לאקסיומה כמעט. ולך תגיד אחרת. גם עובדות מדעיות ודוגמאות מהשטח המפריכות טענות אלו לא עוזרות בהכרח. בשורות למטה אנפץ כמה מהמיתוסים ואחשוף את יתרונותיו של האורן כעץ יערני וכעץ נוי.

האורן כמין חלוץ
תכונותיו של האורן כמין הגדל מהר והמשגשג תחת קרינת שמש חזקה מקנים לו את הבסיס החיוני כל כך למיני חלוץ. מין חלוץ הוא מין המתבסס (או ניטע) ראשון בשטח קשה ומופר, שתנאי הקרקע ומשטר המים בו ירודים. מין זה גם משפר את תנאי הסביבה לבאים אחריו. ואכן, האורן הוא מין עץ שכזה, המטייב את הקרקע (מונע סחף קרקע, מונע נגר עילי, מגביר את החלחול, מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע).

מעט היסטוריה
דור הפלמ"ח וקודמיו בוודאי זוכרים את הרי ארץ ישראל כ"הר טרשים קרח", כמאמר השיר. דורות של רעייה מופרזת, כריתות ושריפות הביאו לבירוא היערות והחורשים בארצנו. כבר בראשית המאה ה-20 עסק אהרון אהרונסון בשאלות יערניות ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913 הגיש למושל ביירות את החיבור היערני המקיף "חישוף היערות בארץ ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח יצא אהרונסון נגד השלטון הטורקי, שבו ראה את האחראי להשמדת היערות.
לאחר שכבש הצבא הבריטי את הארץ בשלהי מלחמת העולם הראשונה הונח הבסיס למפעל הייעור המודרני. ב-1926 נחקקה "פקודת היערות", האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם שהחלו לנטוע אורנים בכמויות. למען הדיוק ההיסטורי, קדמו להם הגרמנים ה"טמפלרים", שנטעו אורנים במושבותיהם בסוף המאה ה-19.

עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, איקליפטוס, קזוארינה, ברוש ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי יער וקליטתם הביאו למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים בגלל שתי סיבות עיקריות: הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות וקליטה מהירה בשטח ובאחוזים גבוהים.

מאוחר הרבה יותר התגלו כמה מיתרונותיו הבולטים של האורן הקפריסאי על אורן ירושלים. אף על פי שהחלו לנטוע אותו כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, נטיעות נרחבות שלו מתבצעות רק ב-25 שנים האחרונות.

מיני וזני אורנים הניטעים היום ביערות קק"ל
אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) – המין העיקרי שנשתל כיום (כ-50% מהמחטניים).
אורן ירושלמי – עד אמצע שנות ה-90 של המאה שעברה היה המין המחטני העיקרי שננטע.
אורן הגלעין – בשל רגישותו הרבה לגיר, ניטע רק במקומות מתאימים.
אורן קנרי – משמש יותר ויותר בייעור היום, למרות רגישותו לתהלוכן האורן, בשל יתרונותיו: עמידותו בפני יובש והיותו האורן היחידי שמתחדש מהגזע לאחר כריתה ושריפה.

פריחה והתפתחות
בניגוד לדעה הרווחת כי דבר לא צומח מתחת לאורנים, המציאות מצמיחה, תרתי משמע, הוכחות. קיימות דוגמאות למכביר לאתרי פריחה מרשימים, ואפילו פריחה של סחלבים נדירים מתחת לחופת האורנים (יער ביריה, יער חניתה, יער הרי נפתלי), של חלמוניות (יער ביריה, יער להב, יער יתיר), של רקפות (יער קרן כרמל, רמות מנשה, יער אשתאול, יער הנשיא, יער ישעי, יער אחיהוד), של יקינטון מזרחי (הרי נפתלי, חניתה, חזון) ועוד ועוד.
יער האורנים הנטוע נתון במהלך מחזור גידולו (50–80 שנה) לסדרה של טיפולים יערניים, הכוללים גיזום, דילול ועוד. בשל כך צפיפות העצים קטנה לאורך השנים, ונפתחות קרחות המאפשרות את התפתחות צומח התת-יער והגדלת מגוון הצומח ביער. בניגוד גמור ליער האורן המטופל, שטחי החורש הטבעי, שאינם מטופלים, הופכים לסבך עצי ההולך וסוגר על עצמו. ובעקבות כך, מתמעטים העשבוניים והחד-שנתיים וקטן המגוון.

לא נדרש הרבה לראות כי ביערות האורן (שנקראו "מדבריות האורן" בלשון המלעיזים) מתפתח תת-יער עשיר ומגוון. אותו חורש מפותח של אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, שהתפתח נמרצות בינות לאורנים, הצליח לא למרות האורן – אלא בשל האורן. זאת מהטעמים הבאים:

חצי צל – רחבי העלים זקוקים לתנאי חצי צל להתפתחות נאותה ומרשימה. בניגוד גמור לאורנים "אוהבי השמש", המגבירים את רמות הפוטוסינתזה עם עלייה ברמת הקרינה, פעילותם האופטימלית של רחבי העלים היא ברמות קרינה נמוכות יותר. תנאים אלו, הקיימים ביערות האורן הבוגרים, מביאים לידי צימוח נמרץ של החורש.
הגנה משריפות
– שטחי היער מוגנים על ידי מערך תצפיות וצוותי כיבוי של קק"ל.
הגנה מרעייה בלתי מבוקרת
– ביערות קק"ל מתקיימת רעייה, אולם היא מבוקרת ומתוכננת על פי צרכים ויעדים ממשקיים. רעייה חלשה ובינונית אף מועילה בפתיחת היער ובעידוד העשבוניים.
העשרה ואחיזת הקרקע
– בניגוד לקרקע הדלה והחשופה שניטעו בה האורנים, קרקעית היער הבוגר עשירה בחומרים אורגניים וברקבובית. שורשי האורנים אוחזים בקרקע ביעילות ומונעים סחף.
הפצת זרעים
– היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ, בעיקר ע"י ציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחיה.

על ההחמצה ב"חומציות המחטים"
משחר ילדותנו אנו מדקלמים אשמה אחת וטופלים עוולה אחת במחטי האורן – החמצתה של הקרקע: "בגלל המחטים שום דבר לא צומח, המחטים מחמיצות את הקרקע!", היא הטענה המרכזית.
המציאות מוכיחה אחרת: קרקעות ישראל הגיריות ברובן הן בסיסיות במהותן, רמות ה- pH שלהן נעות בין 7 ל-8.5. לעומת זאת, רוב הצמחים – אופטימום גידולם הוא ב-pH נמוך בהרבה, בסביבות 5–6.5. משמע, pH חומצי מעט. לו רק יכלו המחטים לגרום לשינוי כלשהו ברמות ה-pH (בקרקע) כלפי מטה, כל הצמחים ודאי היו מודים על כך.
את העובדות המדעיות בדק ד"ר יורם גולדרינג בעבודת המאסטר שלו. מתברר, כי החדרת רסק מחטים באחוזים שונים לקרקעות אינה מונעת כלל נביטת צמחים. צמחי בר רבים נבטו וגדלו גם במצע שכולו (100%) היה רסק מחטי אורן.
למחטים השפעה עיקרית במניעת נביטה רק במובן הפיזי, בהצטברותם כשמיכה עבה על הקרקע. אין כאן כל עניין כימי. מניעה פיזית זו קיימת גם בעלוותם של אלונים, איקליפטוסים ואחרים. אבל עובדות לחוד ואגדות לחוד. ומדריכים (רבים לצערי) ממשיכים לספר את האגדה הזאת לקהל פתאים צמא.

האורן הדליק והאלון "המדליק"
אורנים נדלקים בשריפה, בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש, אך שמם יצא לשמצה בנושא שריפות. אשמת השריפות (גרימתן, עידודן והתפשטותן) נישאת על מחטי האורן הדקות ונישאת לשווא.
שריפות גדולות אכן התרחשו ביערות מחטניים, אך מנגד גם בחורשים הגדולים בארץ. השריפות הגדולות בכרמל, לדוגמה, התפשטו ביערות האורן הטבעי לא בשל האורן, אלא בשל חסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה.
באורן אכן יש שרפים (טרפנים) התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל לקרקע (ביערות הנטועים), ושריפות הקרקע (שהן הרוב ביערות) כמעט אינן פוגעות בו.
לעומת יערות האורן, החורשים הים-תיכוניים משתרעים בצפיפות וענפיהם הנושקים לקרקע ניצתים במהירות. חשוב לציין כי ברחבי-עלים קיימים גם שמנים אתריים המעודדים בעירה גם בעלווה ירוקה.
כיערנים המתמודדים עם שריפות יער וחורש רבות מדי קיץ, אנו עדים לכך שאין הבדל משמעותי בעוצמת האש ובמהירות השריפה בין סוגי העצים השונים. הגורמים הקובעים הם לחות באוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק ביער וכו'.
לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות בארצנו, לצערנו האדם הוא הגורם העיקרי אם במזיד ואם בשוגג.

לסיכום
יערות האורן הנטועים הם יערות מגוונים המכילים מערכות אקולוגיות שלמות, בוודאי לא פחות מיערות הנטועים סוגים אחרים של עצים בבתי גידול דומים.
ליערות נטע-האדם בישראל ערכים רבים ומגוונים (נופש, נוף, שמירה על קרקעות, תעסוקה, מניעת סחף קרקע, שיקום בתי גידול, שיקום אקולוגי ועוד), ובהם גם המגוון הביולוגי שעולה לאין שיעור על זה של שטחים חשופים או חקלאיים.
הנטיעות רחבות ההיקף במאה שעברה יצרו עובדות וריאות ירוקות בעלות ערך סביבתי ונופי. אך לא זו בלבד, הן גם הגדירו שטחים המוגנים מפיתוח. מתוקף תמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) והתוכניות המפורטות ליערות, ניתן מעמד סטטוטורי לשטחים אלו, והגנתם מובטחת לדורות הבאים.
נטיעתם של עצי חורש טבעי ועצי בוסתן המתקיימת בעשרות שנים האחרונות ע"י קק"ל, אינה באה כתחליף לאורן. הייעור הוא מקצוע, ונטיעת יער אינה תחביב. על כן ימשיכו האורנים להוות את שלד היער הנטוע גם בעתיד.

פורסם במגזין "גן ונוף"

עדכון (ספטמבר 2010)

4
קטגוריות חי וצומח ו ייעור
תגיות , ,
אוקטובר
5

מה גורם לגל פגעי מזג האוויר הקיצוניים?



גשמים מסיוויים בפקיסטן, בסין ובאייווה שבארה"ב, בצורת, חום ושריפות בלתי נשלטות ברוסיה ובמערב קנדה. 2010 הופכת להיות שנה של מזג אוויר משוגע. האם זו סתם שנה יוצאת דופן או מגמה שמראה לנו את העתיד לבוא?

מטאורולוגים אומרים כי תבניות עצירה יוצאות דופן בזרם הסילון בחצי הכדור הצפוני אשמות במזג האוויר הקיצוני בפקיסטן וברוסיה, ואולם הארגון המטאורולוגי הבינלאומי ומדענים נוספים אומרים כי סוג כזה של מזג אוויר תואם את התבניות שחזו מדעני אקלים והם עשויים להיות תוצאה של שינויי האקלים.
"כל האירועים הללו הם דברים שיכולנו לצפות שיתרחשו ככל שכדור הארץ מתחמם" אמר טום וגנר, מדען בנאס"א החוקר את הקריוספֶרה, בריאיון ל-CNN ב-11 באוגוסט. "אנו רואים כי כדור הארץ מתחמם בקצב של כ-0.2 מעלות צלזיוס (0.35 מעלות פרנהייט) בעשור. מקומות כמו גרינלנד מתחממים אפילו מהר יותר – 2 מעלות בעשור. כל האירועים הללו, מגלי חום דרך מונסונים חזקים ועד המסת קרחונים, מתיישבים עם התאוריה. ואולם, כדי להוכיח שאכן אירוע ספציפי קשור להתחממות כדור הארץ אנו נזקקים לקצה הידע המדעי והטכנולוגי".
"אירועי מזג אוויר אלה הם בלתי רגילים לחלוטין, אך בכל שנה יש אירועי מזג אוויר קיצוני", אמר אנדרו ווטסון מהמחלקה למחקרים אקלימיים של אוניברסיטת מזרח אנגליה. "לעולם לא נוכל לומר בוודאות שאירוע מזג אוויר בשנה מסוימת משמש כעדות חד-משמעית לשינויי האקלים, אך אם יש כמה שנים שמתרחשים בהן אירועי מזג אוויר קיצוניים, הדבר יכול להצביע על שינויי האקלים".
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) חזה זה מכבר כי העלייה במידות החום הגלובליות תביא לגלי חום תדירים וחזקים יותר ולמקרים של גשם קיצוני. בדו"ח שלהם לשנת 2007 קבע הפאנל כי מגמות אלה כבר נצפו, לרבות גלי החום החזקים ביותר מאז 1950.
מדידות NOAA, הסוכנות לאוקיאנוגרפיה ואקלים של ממשלת ארה"ב, הראו כי טמפרטורות פני הקרקע שנמדדו ברחבי העולם ביוני 2010 היו החמות ביותר שתועדו, ולדברי וגנר יש לגזור מסקנות גדולות יותר מהמגמה החד-משמעית של ההתחממות. "אנו רואים דברים שלא התרחשו מעולם על כדור הארץ, כדוגמת ההתחממות בקצב הזה. אנו סבורים כי יש קשר חזק בין התופעות הללו לגידול ברמת דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה מאז סוף המאה ה-19, שנגרם בידי האדם".
גרפים באתר האקלים של נאס"א הראו עלייה שאי אפשר להתכחש לה במידות החום הגלובליות, בגובה פני הים וברמות דו-תחמוצת הפחמן.
"הנתונים שלנו מתייחסים לא רק לעשר שנים. יש לנו תמונות לוויין מעשרות השנים האחרונות וכן נתוני תחנות מטאורולוגיות ונתונים אחרים מסוף המאה ה-19 המספרים לנו כיצד כדור הארץ מתחמם" אומר וגנר. "לא רק זאת, אלא יש לנו כעת נתונים של רשומות גאולוגיות, גלעיני קרח וליבות משקעים מקרקעית האוקיאנוסים. כל אלו משתלבים יחד ומראים לנו כיצד כוכב הלכת שלנו משתנה".
בתשובה לשאלה אם ייתכן שמדובר במחזור רגיל של הטבע, וגנר עונה: "זו שאלת מיליון הדולר. דבר אחד שעלינו לחשוב עליו הוא שכדור הארץ מתחמם ואנו צריכים לטפל בכך. הקרח סביב אנטארקטיקה וגרינלנד נמס, כבר כעת פני הים עולים ב-3 מ"מ בשנה, כלומר כ-30 ס"מ במאה שנה, אבל סביר להניח שהם יעלו אף יותר. יש דברים רבים שאנו יכולים לעשות כדי למתן את הנזק. אנו עורכים מחקרים כדי לנסות ולבדוק עד כמה יעלו פני הים, עד כמה ימשיכו מידות החום לעלות וכיצד ישתנו תבניות מזג האוויר".
הפחתת הפליטות היא משהו שכל אחד יכול לעשות כדי להגן על כוכב הלכת ועל האקלים, ומומחי האקלים אמרו במשך שנים שיש צורך בקיצוץ חד בפליטות הפחמן ובגזי החממה לוכדי החום האחרים ממכוניות, מתחנות כוח וממקורות תעשייתיים וביתיים אחרים השורפים דלק.
לאחרונה פורסם כי גוש קרח גדול השתחרר מקרחון בגרינלנד. לא רק שזו עדות להתחממות מי הים אלא גם להתפתחות בעיות נוספות, כגון גושי קרח שייתקעו בנתיבי ספינות או ייסחפו לאסדות קידוח נפט. מידות החום הגבוהות והשריפות ברוסיה משפיעות על אזור המייצר שיעור גבוה מגידולי החיטה העולמיים, דבר שבתורו ישפיע על כל שרשרת המזון שלנו בשנים הקרובות.
יתרה מזו, השריפות יוצרות 'מרק' רעיל של זיהום אוויר המשפיע על החיים באזורים רחוקים בהרבה ממקום השריפה, כך עולה מדיווח של JPL. בין המזהמים שנוצרו בשריפות גם גז חד-תחמוצת הפחמן, העשוי לגרום לשלל מיני תחלואה. חד-תחמוצת הפחמן הוא גם מרכיב בייצור אוזון שעל פני הקרקע, גז רעיל הגורם למחלות ריאה. כשחד-תחמוצת החנקן מהשריפות עולה לאטמוספרה, הוא נלכד בשכבות התחתונות ובזרם הסילון בגובה בינוני, ומועבר בקלות לכל רחבי העולם.

תרגום הידיעה ביוניוורס טודיי מפורסמת באדיבות אתר הידען

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , ,