מפשילים ידיים לקראת השיקום

מפשילים ידיים לקראת השיקום


בקק"ל מתחילים להיערך לקראת פעולות השיקום ביערות הכרמל. בתפריט: שיקום תשתיות, פינוי מפגעים, מניעת סחף, טיפול בחידוש הטבעי של היערות – וכמובן מניעת שריפות עתידיות

זהו, אפשר לנשום לרווחה. השריפה הגדולה בכרמל נמצאת כבר מאחורינו. 35 מטוסי הכיבוי, ובראשם הסופרטאנקר האמריקני, השלימו את מלאכתם בתחילת השבוע.

כבר בימים אלה החלה התגייסות ספונטנית כללית של הציבור בארץ ובעולם לשיקום יערות הכרמל, בין שבתרומות לנטיעת עצים ובין שבתרומות לפעולות השיקום הנרחבות שיידרשו, לפני שיהיה אפשר להתחיל לטעת. יחד עם הרצון העז של כולנו לראות את הכרמל פורח וירוק שוב במהירות, קק"ל ניגשת לפעולות השיקום בזהירות. תידרש מכולנו סבלנות כדי לתת לטבע להתאושש ולקק"ל לסייע לטבע להשתקם.

ישראל טאובר, מנהל מחלקת יער בקק"ל, מבהיר כי מדיניות קק"ל היא להימנע מנטיעות מהירות בשטח השרוף. "בשנה הראשונה, באופן חד-משמעי, לא תהיינה נטיעות בשטחים הנרחבים שנשרפו", הוא מדגיש. "הנטיעות שלנו יתבצעו במקומות שמשמשים בעיקר לנופש ופנאי, סביב אתרים שמשמשים לתיירות או לפיקניקים, כדי להחזיר חלק מהטבע לציבור כבר בעוד שנים ספורות ולא בעוד 50 שנה, כפי שהיה קורה באופן טבעי".

טאובר מציין כי פעולות השיקום מתמקדות בכמה תחומים מרכזיים:

מניעת סחף – כיוון שאין צומח שיעצור את זרימת המים, קק"ל תשתמש באמצעים שונים למנוע סחף ביערות השרופים. למשל, באמצעות הצבת גזעים שרופים וגזם לאורך קווי הגובה.

שיקום תשתיות ופינוי מפגעים – פינוי עצים מסוכנים שנשרפו, פינוי מתקנים מחניונים שנשרפו, פינוי עצים שנפלו בעת שבולדוזרים פרצו דרכים ויצרו קווי חיץ לעצירת התפשטות האש ועוד.

מניעת שריפות עתידיות – יצירת אזורי חיץ נגד שריפות עתידיות, ובעיקר פעילויות של דילול והסרת צומח שנשרף.

טיפול בחידוש הטבעי של היערות – אמנם היער יתחדש באופן טבעי, אבל החידוש ייווצר בכמויות עצומות, ויהיה צורך לדלל ולעצב יער יפה ומועיל לנופש ולשמירת טבע, אחרת ידכאו העצים אחד את האחר ולא יצמחו בריאים. זוהי פעילות שנמשכת לאורך שנים, עד שהעצים מגיעים לגובה מסוים.

היובש המתמשך בישראל היה מהגורמים שהביאו להתפשטות עצומה כל כך של האש, ולנזק הרב שנגרם. כרגע נערכים מומחי קק"ל לבדיקה מקיפה של היערות, לקראת ביצוע השיקום, בתקווה שלא נעמוד שוב באותו מצב.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

4

תגובות ל“מפשילים ידיים לקראת השיקום”

  1. איתן הגיב:

    הייתי שמח לשמוע מה קק"ל למדה מהשריפה, ובפרט האם אזורי החייץ היו במידה מספקת (כנראה שלא …) או שיש לשנות את אפיונם, והאם נשמר מרחק מספק בין היער לבתי תושבים (מסתבר שלא תמיד …) או שיש להרחיק את היערות מהישובים בעוד כמה מקומות בארץ.

  2. גיל הגיב:

    עכשיו כשאתם מתכננים את שיקום היערות – מה דעתכם על שבילי אש, נניח ברוחב של 20 מטר כל אחד, אשר ייסללו עם חצץ לאורך ורוחב היערות במרחקים קבועים של 5 ק"מ (תחת אילוצים טופוגרפים).
    יש סיכוי סביר למנוע התפשטות דליקות על פני שטחים נרחבים?
    שבילים אלו יכולים גם להיות דרכי גישה נהדרים לכבאיות בתוככי השטח.
    אם השיקול הוא לא לאבד כמה דונמים של ירק לטובת סלילה, נראה לי שהסיכון לאבד יער שלם בדליקה פחות אטרקטיבי.

  3. עמי זהבי הגיב:

    בהמשך להיסטוריה של חידושי יער אחרי שריפות, בפרט אחרי שריפת שער הגיא, אשמח לקרוא כאן מה חלוקת העבודה והשטחים בין קקל לרט"ג בנושא השיקום והחידוש. אני מקווה שרט"ג תזכור ששטחים רחבים, בפרט סביב יערות הכרמל והמדרונות המערביים, הם שטחי אורן ירושלים טבעי, ולא יעשו פעולות כנגד החידוש שלהם.
    בימים האחרונים יצא מסמך רשמי של האגודה הישראלית לאקולוגיה, כתוב וחתום ע"י חוקרים אקולוגים, אשר מופנה לשרים הממונים, וממנו ניתן להבין שהחוקרים אינם מאמינים שקקל מסוגלת לנהל את היערות. בין השאר מופיע במסמך שאין
    לנטוע מחטניים בשטחי החידוש והשיקום.
    יש מקום לדאגה!

  4. יוסף קרני הגיב:

    רבות נאמר וניכתב על השריפה הגדולה בכרמל ועוד רבות יאמר ויכתב. הטבע ברוב חוכמתו יודע כיצד לשקם את עצמו.עם בןא באביב השטח יתכסה בעשבונים גאופיטים והמון המון נבטי אורן יהיו בשטח הרבה יותר אורנים מאשר היו קודם לכן וכן יפלשו לשטח השרוף צמחים שהחשיפה לאור מזניקה אותם קדימה כמו סירה קוצנית קידה שעירה ולוטם שעיר ומרווני החוכמה תהיה איך מגיעים לשווי מישקל בין כל המינים ואיך מעודדים רחבי עלים על חשבון מחטניים. הרטג והקקל צריכים לשלב כוחות ולעבוד יחד כי מרבה המשותף ביניהם על המפריד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *