ארכיון פוסטים מהחודש פברואר, 2011

פברואר
23

איך לחסוך בדלק

מחירי הדלק גבוהים במיוחד, וזה הזמן לחשוב כיצד לחסוך ולתעל את הכסף למקומות מועילים הרבה יותר. קבלו 10 טיפים שיקלו על הכיס שלכם, ישמרו יותר על הרכב – ומובן שגם על הסביבה

1. בניגוד לדעה ההיסטורית הרווחת, אין צורך לחמם את הרכב בבוקר. כך גם תחסכו וגם תחממו את המנוע בתנועה, מה שעדיף גם לרכב עצמו.

2. אתם רואים רמזור אדום מרחוק? הרפו מדוושת הגז כמה שיותר מרחוק ו"גלשו" לאט עד לעצירה. כך הדלק לא יתבזבז על עצירה מוחלטת ופתאומית, והאוטו יאט. מיד כשיתחלף הרמזור לירוק תוכלו להאיץ. נהיגה כזו תסייע לכם גם בבלאי של הבלמים.

3. המזגן אינו הכרחי בנסיעה? ותרו עליו. מצד אחר, הביאו בחשבון שפתיחת החלון מגדילה את צריכת הדלק. בכל מקרה, בנסיעה בין-עירונית עדיף לנסוע עם מזגן פועל מאשר עם חלונות פתוחים, שכן בנסיעה במהירות גבוהה מבזבזים לא מעט דלק בשל ההתנגדות האווירודינמית שהם יוצרים.

4. המהירות האופטימלית לנסיעה בין-עירונית היא 80–90 קמ"ש. נסיעה איטית או מהירה יותר צורכת יותר דלק לקילומטר. השתדלו גם להימנע מפקקים. המתנה בפקק היא בזבוז טהור של דלק.

5. אל תתעצלו ללכת ברגל. אם יש לכם סידורים בכמה מקומות סמוכים, החנו במקום אחד ולכו ברגל. כמו כן, כדאי לחנות במקום החניה הראשון שאתם מאתרים, מבלי לבזבז זמן ודלק על חיפוש אחר החניה המושלמת. דקה או שתיים של הליכה רגלית יעשו לכם רק טוב.

6. אולי מיותר לציין, אבל תדלוק עצמי זול הרבה יותר. גם למי שלא התנסה, שווה לבדוק. זה פשוט וקל.

7. לחץ אוויר נמוך בצמיגים גורם לבזבוז דלק, שלא לדבר על הפן הבטיחותי החשוב. לכן יש לבדוק את לחץ האוויר מדי שבועיים, וכך גם להאריך את חיי הצמיג.

8. יש לכם מחסן קטן בתא המטען? פנו אותו. משקל כבד על הרכב מוביל, באופן טבעי, גם להוצאות דלק מיותרות. אם יש לכם גגון, מתקן תלייה לאופניים וכו' שאין לכם עוד צורך בהם – מוטב להסירם.

9. חשוב מאוד לשמור על מהירות אחידה בזמן הנהיגה. האצות או לחלופין עצירות פתאומיות גורמות לבזבוז דלק.

10. לסיכום, נהיגה זהירה וסבלנית, הכוללת שמירת מרחק, תורמת אף היא לחיסכון בדלק. נהיגה נינוחה ולא אגרסיווית מונעת עצירות פתע, נמנעת מהאצות פתאומיות, ובעיקר שומרת על כלל המפתח "ונשמרתם לנפשותיכם".

Photo by Indy Charlie, cc

5
קטגוריות כללי
תגיות , ,
פברואר
15

מארג משותף


פרויקט המאר"ג יצא לדרך מתוך תקווה גדולה לשינוי מצב השטחים הפתוחים בישראל. "הבנו שעלינו לגבש תוכנית ניטור לאומית שתזהה שינויים, מגמות ותמורות במצב השטחים הפתוחים", מספר ישראל טאובר מקק"ל, שמדגיש את הייחוד ואת פריצת הדרך. כל הפרטים

פריצת דרך – זו משמעות פרויקט המאר"ג (מערך אקולוגי רב-גורמי), שיצא לדרך באחרונה כשיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה וחוקרים מהאקדמיה וממכוני מחקר. התוכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים הפתוחים בישראל מושיבה סביב שולחן אחד את כל הגורמים העוסקים בשטחים הפתוחים, לצורך הגדרה משותפת של האיומים המרכזיים עליהם וגיבוש דרכי הניטור אחר שינויים. זאת בניגוד לגישות מתבדלות שאנו רואים בכל תחומי החיים סביבנו.

תוכנית הניטור הלאומית היא אחד המיזמים של המאר"ג. היא מבוססת על חלוקת הארץ לבתי גידול עיקריים (יער, חורש, שטחי סוואניזציה ועוד), הגדרת האיומים המרכזיים על כל בית גידול ובניית מערך לניטור השינויים בהתאם לאיומים תוך קביעת סדרי עדיפויות.

לכל בית גידול נקבע צוות מרכז שהגדיר את האיומים ואת הפרמטרים לניטור. בקרוב אמור לראות אור "דו"ח מצב הטבע" מטעם המאר"ג, המרכז את מרב הנתונים הכלליים על המצב הנוכחי של השטחים הפתוחים בטרם הניטור.

"הכול התחיל מיוזמה של מדענים שרצו ליצור בסיס נתונים אחד של תחנות מחקר אקולוגיות ארוכות טווח", מספר ישראל טאובר, מנהל מח' מידע יערני בקק"ל. "התוצאה היתה שמצאנו את עצמנו סביב שולחן אחד יחד עם כל נציגי הגופים העוסקים בשטחים הפתוחים. בפעם הראשונה נוצר דיאלוג משותף של כולם, וזו היתה תחילתה של מהפכה בחשיבה. עד אז היתה הגישה סקטוריאלית בעיקרה. לא היתה אג'נדה אחידה אחת לכולם. נוסף על כך, כולנו הבנו שהשטחים הפתוחים בישראל כל כך מפוצלים, מצומצמים ונמצאים תחת איומים, שאי אפשר שכל גוף יטפל רק בשטחים שלו. כך ימשיכו השטחים להיות מאוימים.

"הבנו שתמונת מצב משותפת לכולנו, שתהפוך לתמונת מצב משפיעה, היא הדחופה ביותר. מתוך הדיון המשותף של כולם הבנו שעלינו לגבש תוכנית ניטור לאומית שתזהה שינויים, מגמות ותמורות במצב השטחים הפתוחים. זאת הדרך שלנו להשפיע על הניהול שלנו את עצמנו, וגם להשפיע על מקבלי ההחלטות באמצעות הצגת תמונת מצב קוהרנטית ומלאה, ולא שכל גוף יציג תמונת מצב משלו. הדבר הנכון הוא להציג את תמונת המצב ברמה לאומית".

איך בעצם מגבשים ומציגים תמונת מצב כזאת?

"זה בדיוק מה שדנו בו. בסופו של דבר הבנו שיש לנטר את המצב לאורך ציר הזמן. כך אפשר לקבל תמונה כוללת. תוכנית הניטור התגבשה בהמשך למבנה מסוים. קודם כול, ברור שלא מנטרים את אותו הדבר בכל בית גידול: ביער יש פרמטרים מסוימים שצריך לנטר, ובדיונות חול יש פרמטרים אחרים".

איך אתם קובעים מה יש לנטר?
"על ידי זיהוי האיומים העיקריים על כל שטח מסוים. אם למשל האיום הגדול על היער הוא שריפות, אחד הדברים שנרצה לנטר הוא כמה שטח נשרף והיכן, כדי להבין אם יש עלייה בהיקף השריפות, אם יש אזורים מועדים לפורענויות וכן הלאה. בכל איום יש להגדיר איך בודקים את ההשפעות שלו על השטחים".

טאובר מספר שלתהליך עצמו אין אח ורע במדינת ישראל מבחינת היקפי שיתופי הפעולה. "התהליך ייחודי ביותר, וגם התוצאה מעניינת", הוא מסביר. "למשל, אחד הדברים שעלו היא שפעילות האדם היא האיום הגדול ביותר על בתי הגידול בכל השטחים הפתוחים בישראל: נופש, פיתוח שיוצר קיטוע בשטחים הפתוחים, השלכת פסולת מיישובים, מה שמשנה מאוד את המאזן הדמוגרפי של בעלי החיים, וכן הלאה. האיום המרכזי הוא פעילות האדם, לצד תופעות כמו התחממות גלובלית, בצורות ופגעי טבע שצריך לעקוב אחריהן ולהבין אם ואיך הן משפיעות".

תוך חמש שנים מהיום, עד כמה תשפיע תוכנית הניטור הלאומית בשטח ובאילו תחומים?
"אני רואה את ההשפעה שלה בשני תחומים עיקריים – פנימה והחוצה. כלפי חוץ, בעצם התוכנית יש עוצמה אדירה: אתה בא למקבלי החלטות, לציבור ולתקשורת, ומציג תוכנית שגיבשנו יחד. כלפי פנים, אם למשל היער נהיה צפוף מדי, באופן שמשפיע על בריאות העצים, התוכנית מאפשרת לנו להתייחס לזה. אולי גם אנחנו בקק"ל נלמד דברים מעניינים על הפעילות שלנו, וכך זה ישפיע גם פנימה. ובעיניי, יש לומר, זה חשוב לא פחות".

צילום: ארכיון צילומי קק"ל

1
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
פברואר
8

חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל


מדינת ישראל, אף שבינתיים אינה נדרשת לכך, קיבלה על עצמה באחרונה מחויבויות להפחתת פליטות גזי החממה, תוך עיצוב מערך הרישום ושיטות הדיווח

הקונצנזוס המדעי, שסוכם על ידי אלפי החוקרים שהשתתפו בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change), קובע כי פליטות גזי חממה גורמות לשינויי האקלים שאנו חווים. הדעה הרווחת היא שאפילו אם הפעילות האנושית גורמת רק לחלק מהתופעות האקלימיות המאובחנות, הרי בידי האדם היכולת למזער את הבעיה על ידי פעולה נמרצת בהיבטים שבשליטתו. לפיכך, ממשלות רבות בעולם כולו נרתמות, תוך שימוש באמצעי מדיניות שונים, לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן.

אפשר להתייחס לנושא פליטות גזי החממה בכמה מישורים ובכמה אמצעי מדיניות. אחד מהם הוא סוגיית הדיווח: המדינות המפותחות וגם המתפתחות נדרשו להכין את מצאי הפליטות שלהן, כלומר לעבד נתונים מקרו-כלכליים (top-down) המאפשרים לבנות תמונת מצב של המשק. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים ואת ניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. מעבר לכך, בחתימתן על הסכם קיוטו התחייבו המדינות המפותחות (המפורטות בנספח 1 להסכם), להציג הפחתות בפועל.

מדינת ישראל, למרות היותה בינתיים מדינה שלא נדרשת להפחתות, מקבלת על עצמה בימים אלה מחויבויות להפחתה. המחויבויות נובעות מנאומו של נשיא המדינה שמעון פרס מעל הבמה בוועידת קופנהגן ב-2009, מצירופה של ישראל לארגון ה-OECD, וכן מההסכמים הצפויים כחלק מאמנת המסגרת בדבר שינויי האקלים. הסכמים אלה אמורים להיכנס לתוקף ב-2013 עם תפוגת הסכם קיוטו (תקופה המכונה "פוסט קיוטו"). לאור זאת, ישראל נדרשת להתייחס לנושא פליטות גזי החממה באופן כללי, ולאפשרות שהיא תחויב לאפיין בצורה מפורטת יותר את הפחתת הפליטות שתידרש במגזרי המשק השונים.

כדי לגבש מדיניות יעילה להפחתת גזי חממה, המדינה זקוקה למידע נרחב מכל המגזרים במשק בדבר מצאי פליטות גזי החממה המאפיינים את פעילותם. מידע זה ישמש כנקודת מוצא לתוכנית פעולה עתידית. מערך הדיווח והרישום, שנרחיב עליו בהמשך, אמור לאפשר למדינה לאסוף נתונים אלה באופן וולונטרי (מרצון), ולגבש תובנות בעניין אפשרויות ההפחתה בחתך שהוא bottom-up (קרי, סכמת הפעולות היחידות שמתבצעות ברמת המפעל או הארגון והמצטרפות לכדי פעולה לאומית כוללת).

להמשך קריאת 'חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
פברואר
1

מה הקשר בין בדלי סיגריות לשריפות?



אולי תתפלאו לשמוע, אבל מדי שנה פורצות בארה"ב עשרות אלפי שריפות בשל בדלי סיגריות. וזה עוד כלום לעומת שלל הנזקים שגורמים הבְּדלים עצמם

בעקבות השריפה האחרונה שקרתה ביערות הכרמל בדצמבר 2010, חשבתי לנכון לעמוד על הקשר שבין לכלוך בדלי סיגריות לשריפות.

מהם נזקי השריפות הנגרמות מהשלכת בדלי סיגריות בוערים?
בדלי סיגריות גורמים לתמותה משריפות יותר מכל גורם שריפה אחר – כך פורסם בדו"ח מיוחד (2007) של רשות הכבאות הלאומית האמריקאית, שכותרתו "בעיית השריפות הקשורות לחומרי עישון". עוד צוין בדו"ח כי בשנת 2001 פרצו בארה"ב 31,200 שריפות שנגרמו מבדלי סיגריות. אלו גרמו למוות של 830 אזרחים ולפציעתם של 1,770 וכן לנזק ישיר לרכוש בסך 386 מיליון דולר. רוב השריפות בדו"ח זה התחוללו במבנים, אך בדלי סיגריות עלולים לגרום גם לשריפה בטבע. בניסוי שנערך באוסטרליה נמצא כי השלכת בדל סיגריה בוער בצד הדרך גרמה לדלקה בכ-4% מהמקרים. בתנאי מעבדה מבוקרים נמצא כי בתנאים מסוימים הסיכוי לדלקה גדל עד כדי 30%.
להמחשת הסכנה הברורה אספר כי בשנת 1997 הופיע הכבאי רוברט בדיה בסרטון הסברה בנושא הסכנה בגרימת שריפות הטמונה בהשלכת בדלי סיגריות. ב-2007 הוא נהרג בשריפה טרגית שנגרמה אף היא מבדלי סיגריות.

מה קורה בארץ?
שריפה בשמורת עין גדי. על פי החשד, השריפה פרצה מבדל סיגריה שהשליכו מטיילים. דליקה גדולה פרצה גם בפארק השרון שמצפון למכמורת. דובר רשות הטבע והגנים מסר כי השריפה נגרמה כנראה עקב הצתה או בדל סיגריה שנזרק מכביש החוף.

כיצד אפשר למנוע שריפות הנגרמות מבדלי סיגריות?

עמותת "ארץ ללא בדל" פועלת זה שלוש שנים בצמצום תופעת לכלוך בדלי הסיגריות בכמה מישורים:
הסברה והעלאת המודעות. לדוגמה, כתוצאה ממחקר שנעשה באוסטרליה, החלו בקמפיין למניעת השלכת בדלים. לדעת עמותת "ארץ ללא בדל" יש מקום בעריכת קמפיינים דומים גם בישראל. עד כה לא נמצאו המשאבים או השותפים להפקת קמפיין זה.
אכיפה וחקיקה עשויים לעזור והוכחו כיעילים אף הם. לדוגמה, בגלל סכנת השריפות החליטה בשנת 2004 מדינת וושינגטון בארה"ב להעלות את מחיר הקנס על השלכת בדל סיגריה ל-1,025$. עמותת ארץ ללא בדל פועלת במישור החקיקתי על מנת להגדיל את ההרתעה בנושא השלכת בדלי סיגריות.
מאפרות. נמצא בסקרים כי הסיבה העיקרית שבגינה השליכו המעשנים את בדל הסיגריה היתה אי-הימצאותה של מאפרה בסביבה. לפיכך, עמותת ארץ ללא בדל פועלת לעידוד השימוש במאפרות אישיות, ציבוריות ומאפרות חוף ולהפצתן.

אילו נזקים גורם לכלוך בדלי הסיגריות?
בדלי הסיגריות עשויים מצלולוזה אצטטית, ולפי ההערכה הם מתכלים רק כעבור 10–15 שנה. הם גורמים לנזקים סביבתיים וחברתיים רבים, לרבות סיכון לתינוקות, העלולים לבלוע אותם (כ-150 מקרים בשנה בארה"ב), הרעלת בעלי חיים (נמצאו בדלים במעיים של ציפורים ודגים), זיהום קרקע ומקורות מים (בדל אחד מזהם 8 ליטרים של מים), נזקים אסתטיים ותיירותיים והעלאת עלות ניקיון הרחובות. מלבד כל אלה בדלי הסיגריות מהווים גורם סכנה לשריפות, וזהו הנושא העיקרי של מאמר זה.

מהם ממדי הבעיה?
לא רבים יודעים זאת, אך בדלי סיגריות הם הלכלוך הנפוץ ביותר. עובדה זו התגלתה בסקרים רבים שנעשו בארה"ב, באוסטרליה, באירלנד ובאנגליה. מעל כ-50% מפריטי הלכלוך ברחוב (וכ-40% בחופי הים) הם בדלי סיגריות. מחקר נוסף הראה כי 80% מבדלי הסיגריות נזרקים שלא בתוך הפח. כמו כן, מחקר אוסטרלי הראה כי 10% מבדלי הסיגריות הנזרקים ברחוב מגיעים בסופו של דבר למקורות המים דרך צינורות הניקוז. בסקר שנערך באנגליה התגלה כי 54% מהציבור רואה בבדלי הסיגריות כבעיית לכלוך משמעותי שיש לפתור, יותר מכל לכלוך אחר.
פול סקוט, קצין כבאות בתחנת הכיבוי השותפה לקמפיין מניעת זריקת הבדלים באוסטרליה, מסכם את הנושא במילותיו הוא: "נוסף על המחיר הסביבתי של לכלוך בדלי סיגריות, יש לזכור את הפוטנציאל שלהם לחולל שריפות. מעשה לא זהיר של אדם אחד עלול לגרום לתוצאות חמורות לאחרים, כולל לכוחות הכיבוי שמסכנים את חייהם".

עמותת ארץ ללא בדל משתתפת בצערם של משפחות הקורבנות בשריפת הכרמל.

למידע נוסף, התנדבות או תרומות, אפשר לבקר באתר עמותת ארץ ללא בדל או לפנות ישירות לכותב המאמר באמצעות המייל.

הכותב הוא סטודנט לתואר שלישי במדעי המוח, יוזם עמותת "ארץ ללא בדל" וחבר ועד העמותה

1
קטגוריות כללי
תגיות , , , , ,