ארכיון פוסטים מהחודש אפריל, 2011

אפריל
28

הביופילטר – מיזם חדשני למיחזור מי גשמים

מערכת

ביופילטר

200 מיליוני מ"ק של מי גשם מתבזבזים מדי שנה בישראל ונשטפים לים. מיזם חדשני יאפשר לאגור את מי הגשמים ולטהר אותם בעזרת מיני צמחים שונים, בטכנולוגיית הביופילטר

הכירו את הביופילטר, פרויקט ניסיוני שהוקם בכפר סבא בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, ביניהם משפחת פינקל ממלבורן, ובשיתוף עם עיריית כפר סבא. אם יצליח הפיילוט וייושם בערים נוספות בארץ, תהיה בכך תרומה משמעותית למשק המים בישראל, המצוי במשבר מתמשך.

בעבר נעשו ניסיונות לאסוף את מי הגשמים, אך מכיוון שבעת זרימת מי הגשמים ברחובות העיר המים סוחפים עמם חומרים רעילים שונים ומזדהמים, לא היה אפשר להחדיר אותם לאקוויפר. למרבה השמחה, עתה נמצא הפתרון. הטכנולוגיה פותחה באוסטרליה על ידי הדוקטורנט הישראלי ירון זינגר, בהנחיית מהנדסי המים פרופסור אנה גלטיק ופרופסור טים פלטשר מאוניברסיטת מונש. קידום הפרויקט התאפשר בתמיכת ה-Gold Patrons מקק"ל אוסטרליה והנהלת קק"ל ויקטוריה, אוסטרליה, בהנהגת שרה גולד, שהסכימו לתמוך בקידום פרויקט הביופילטר בישראל.

זינגר פגש את משתתפי קדם-כנס נשיאי קק"ל בביקורם באתר, והסביר שהטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום הוא לנקז את מי הגשמים ולשפוך אותם לים, ואילו הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לנצל את המים האלה. לדברי זינגר, הפסקת ההזרמה של מי גשם מזוהמים לים תתרום גם למצבם של חופי ישראל. זיהום מי הים גורם לפגיעה קשה בדגה, עד כדי כך ש-10% מהדגים שנלכדים כיום לאורך חופי הארץ אינם ראויים למאכל אדם.

מתקן הביופילטר כולל שכבות אחדות. השכבה העליונה מכוסה צמחייה, המסייעת בטיהור המים. השכבות התחתונות אינן מאווררות, ומתפתחת בהן אוכלוסיית חיידקים החיים בסביבה דלת-חמצן. חיידקים אלה מעודדים תהליכים שמטהרים את המים. המערכת המשולבת יעילה לטיהור מחומרים מזהמים שונים, ובהם חלקיקי מתכות כבדות, חומרים אורגניים ושמנים.

המים שנאספים מוחדרים לשני מאגרים: באר הממוקמת בקרבת מקום ומערכת שעומקה כ-90 מ' המשמשת להחדרת מים ישירות לאקוויפר. סך הכול אפשר לטפל במתקן זה ב-5,000 קוב מים בשנה.

בדיקות ראשוניות העלו שהמים הגיעו כמעט לאיכות שתייה. במהלך הכנס הציג זינגר לנוכחים שני מכלים: אחד מהם הכיל נוזל צהבהב עכור – מים שנכנסים למערכת, והמכל השני הכיל מים צלולים ונקיים. אלה המים שיצאו מהמערכת בסיום התהליך. הסטודנט הצעיר שפיתח את הטכנולוגיה המהפכנית הביע תקווה שהדבר יהפוך לתקן בישראל, כך שערים רבות נוספות ייהנו ממערכות דומות.

פרנק וילסון, נשיא קק"ל קנדה, סיפר כי בארצו נערך שיתוף פעולה נרחב עם קק"ל במחקר ופיתוח בתחום המים, במיוחד במחוז מניטובה. "ההתמודדות עם הבעיות האקולוגיות היא מאמץ עולמי, ובקנדה יש מודעות רבה לחשיבות הנושא. טוב שישראל וקק"ל נמצאות בחזית העשייה בתחום זה", אמר.

0
קטגוריות מים
תגיות , , , ,
אפריל
17

טיהור ושיקום נחל הירקון – זה אפשרי

מערכת


ולא סתם אפשרי אלא באמצעות מי שפכים מטוהרים העוברים תהליך ייחודי בביצות מלאכותיות, שמחקות את תהליכי הטיהור המתרחשים בביצות טבעיות

אתר "אגנים ירוקים" בהוד השרון הוא אחד הפרויקטים האקולוגיים החשובים המבוצעים כיום בישראל. מי שפכים מטוהרים ממכוני טיפול השפכים של הוד השרון וכפר סבא עוברים טיפול מיוחד במסגרת האגנים, ומוזרמים לנחל הירקון, לצורך שיפור איכות המים בנחל. בקרוב מתוכננת להתחיל גם שאיבת מים מהאגנים להשקיית מדשאות וגידולים חקלאיים.

משלחת נציגים מכנס נשיאי קק"ל העולמי שהתקיים במרץ, החלה את יום הסיורים הראשון באירועי קדם הכנס, ושמעה מדוד פרגמנט, מנהל רשות נחל הירקון, הסבר על הטכנולוגיה הידידותית לסביבה. "לא רק האדם ייהנה מהפרויקט, כי אם הסביבה הטבעית כולה, הכוללת מיני בעלי חיים וצמחייה שהישרדותם תלויה בשיקום הנחל", אמר, והסביר כי המים המזוהמים מוזרמים לבריכות רדודות עם צמחי מים וחצץ מסוגים שונים. המעבר דרך האגנים גורם לתהליכים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים, המביאים להרחקה של חלקיקים מזהמים, וכתוצאה מכך לשיפור איכות המים. למעשה, מדובר במערכת של ביצות מלאכותיות, שמחקות את תהליכי הטיהור המתרחשים בביצות טבעיות.



המים המטופלים מגיעים עד לרמת איכות קרובה למי שתייה. הם מוזרמים לנחל קנה העובר בסמוך, וממנו זורמים לירקון. כך מסייעים בטיהור הנחל משפכים ומחומרים מזהמים שהוזרמו אליו במשך שנים ופגעו בו קשות.

הצלחת הפרויקט תתרום לאיכות החיים של תושבי האזור ולציבור המטיילים. מעבר ליתרונות האקולוגיים, האתר אמור להשתלב בפארק עירוני שעיריית הוד השרון מתכננת להקים בסמוך, לרווחת תושבי הסביבה ומטיילים מרחבי הארץ. פארק הנופש והפנאי יתפרש על פני 80 דונם ויכלול שבילי הליכה, מסלולי רכיבה ומגוון פעילויות נופש, פנאי וחינוך סביבתי.

הפרויקט כולל  שלוש בריכות סינון, כשהגדולה שביניהן מכילה כ-6,000 קוב מים. כל בריכה מלאה ב-1.2 מטרים מים וב-1.1 מטרים חצץ. מערכת צינורות תלת-שכבתית כוללת צינורות שמזרימים אוויר, צנרת קולטנים וצנרת עם שלוחות של מתזי מים. צינורות רחבים בקוטר 90 ס"מ מזרימים את המים אל הנחל.

אתר "אגנים ירוקים" מהווה מרכיב חשוב בתוכנית הלאומית לשיקום נחל הירקון וסביבתו האקולוגית. הפרויקט מבוצע באחריות קק"ל ובתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, אשר תרמו רבות לשיקום הירקון בכלל ולפרויקט "אגנים ירוקים" בפרט. בין תומכי הפרויקט, כמה מקרובי המשפחה של חללי אסון גשר המכבייה, שיקיריהם נספו בעת קריסת הגשר ונפילתם לנחל הירקון המזוהם.

0
קטגוריות איכות הסביבה ו מים
תגיות , , ,
אפריל
12

הערכות: לשליש מהאנושות יחסרו מים בתוך 20 שנה

מערכת


תחזיות לא פשוטות שוגרו באחרונה מכנס המים העולמי שנערך בקנדה. אבל לצד הדיבורים על שיטפונות, ההתחממות הגלובלית וגידול מסיווי באוכלוסיית העולם, יש גם רצון ויוזמה לשינוי

כנס עולמי בנושא מים שנערך באחרונה בעיר אוטווה בקנדה בהשתתפות כ-300 מדענים, קובעי מדיניות וכלכלנים, הסתיים בבשורה לא מרנינה במיוחד: על פי ההערכה, לשליש מהאנושות יחסרו מים בתוך 20 שנה. על פי אותה תחזית, בתקופה האמורה יעלה הביקוש למים מתוקים על ההיצע הזמין שביכולתו של כדור הארץ לספק בכ-40%. הסיבות העיקריות לכך: ההתחממות הגלובלית והגידול באוכלוסיית העולם.

על פי הנתונים שהוצגו במסגרת הכנס, פתרון הבעיה אינו פשוט כלל, ויוכל להתבצע רק באמצעות העברה של מים ממקומות שבהם הם מצויים בשפע אל מוקדי המחסור. מהלך כזה יעלה יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה. על מנת שלא להגיע למצב זה, יש צורך לחשוב כבר מעכשיו על ניצול אופטימלי של מקורות המים. "עלינו להיערך למה שמתפתח והופך לאתגר הגדול ביותר של האנושות בטווח הזמן הקצר", אמרה בכנס ד"ר מרגרט קייטלי-קרלסון, יו"ר רשות המים הקנדית.

עוד דובר בכנס על מוקדי הבזבוז המרכזיים של המים בתעשייה ובחקלאות. כך לדוגמה, על פי נתונים שהוצגו במהלך הכנס, על מנת לייצר מחשב אחד נדרשים לא פחות מאשר טונה וחצי מים; על מנת לייצר ג'ינס יש צורך בשש טונות מים; על מנת לשווק קילוגרם בודד של בשר בקר, מתבזבזים לא פחות מ-15–30 טונות מים. אך בנוסף לאזהרות, הציגו בכנס גם פתרונות, הכוללים מתקנים ושיטות חדשניות למיחזור מים, שיוכלו להביא לחיסכון משמעותי ביותר. נושא נוסף שדובר עליו בכנס היה הסיכון ההולך וגובר לשיטפונות ענק עקב התמורות והשינויים באקלים העולמי. על פי הערכות המומחים, שיטפונות שיובילו לקטסטרופות – ברמת השיטפונות שפקדו בשנה האחרונה את יפן, אוסטרליה ופקיסטן – צפויים להתרחש בערך אחת ל-20 שנה, כשבעבר עמדה שכיחותם על פעם בכמאה שנה.

Photo by Patrick Emerson, cc

0
קטגוריות מים
תגיות ,
אפריל
5

שריפות יער ושינויי אקלים

מערכת אקולוגיה וסביבה



הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שריפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשריפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשריפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקאלות מרחביות שונות

השריפה בכרמל שפרצה בתאריך 2 בדצמבר 2010, הפכה תוך שעות ספורות לשריפה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. במהלך השריפה עלו באש כ-5 מיליון עצים בשטח המשתרע על כ-35,000 דונם – 31,000 דונם של חורש טבעי וכ-4,000 דונם של יער שניטע על ידי קק“ל. גודלו של השטח שנשרף, מותם של 44 אנשי כוחות הביטחון, פינוי של כ-17,000 תושבים מביתם והזדקקותה של מדינת ישראל לסיוע בינלאומי לכיבוי השריפה – כל אלה הכתירו את שריפת היער בכרמל כאסון הטבע הגדול בתולדות מדינת ישראל. האירוע החריג הוא גם הזדמנות לשפוך אור על הגידול במספר השריפות בארץ ובעולם ולהביט על המציאות האקלימית המשתנה ועל מערכת הגומלין המתקיימת בינה לבין שריפות יער.

אפשר להתרשם מגודלה הייחודי של השריפה כאשר משווים אותה לשריפות הגדולות הקודמות בכרמל (מעל ל-500 דונם). בשנים 1974–2006 נשרפו בשריפות גדולות בכרמל כמעט 28 אלף דונם. השטח שנשרף בשריפה האחרונה גדול מסך כל השטחים שנשרפו במשך למעלה מ-30 שנה. השריפות הגדולות ביותר בשנים אלו היו קטנות מהשריפה הנוכחית בסדר גודל אחד (5,124 ו-5,039 דונם בשנים 1989 ו-1998 בהתאמה). היסטוריית השריפות בכרמל מדגימה סטטיסטיקה נפוצה בשריפות יער – 5% מהשריפות אחראיים ל-95% מהשטח השרוף. בשל איבוד שליטה של אנשי הכיבוי, השריפות הגדולות הופכות לעצומות בגודלן.

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השריפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. בוועידת אמנת האקלים של האו“ם (שנערכה בקנקון שבמקסיקו, בימים שהשתוללה השריפה בכרמל) דווח כי מספר השריפות שפרצו בעולם בשנים 2001–2010 היה כפול מזה שבעשור שלפניו. תופעה זו בולטת למשל במערב ארה“ב, שם התארכות הקיצים והתחממותם הביאו להגדלת משכה ועוצמתה של עונת השריפות. כאשר משווים בין טווח השנים 1970–1986 לבין 1986–2006, רואים עלייה של 400% במספר השריפות הגדולות באזור, ושל 600% בגודל השטחים שנשרפו. כתוצאה משינויי אקלים אפשר לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים (כגון בצורת סתווית), התורמים לעוצמת השריפות ולתדירותן. עם זאת, בישראל שריפות פורצות על פי רוב כתוצאה ממעשה ידי אדם. לפיכך יש לפעול להקטנת תרומתו של הגורם האנושי כדי להפחית אובדן יערות ופליטות פחמן דו-חמצני.

להמשך קריאת 'שריפות יער ושינויי אקלים'

1
קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור
תגיות , , , , , ,