הביופילטר – מיזם חדשני למיחזור מי גשמים

הביופילטר – מיזם חדשני למיחזור מי גשמים


200 מיליוני מ"ק של מי גשם מתבזבזים מדי שנה בישראל ונשטפים לים. מיזם חדשני יאפשר לאגור את מי הגשמים ולטהר אותם בעזרת מיני צמחים שונים, בטכנולוגיית הביופילטר

הכירו את הביופילטר, פרויקט ניסיוני שהוקם בכפר סבא בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, ביניהם משפחת פינקל ממלבורן, ובשיתוף עם עיריית כפר סבא. אם יצליח הפיילוט וייושם בערים נוספות בארץ, תהיה בכך תרומה משמעותית למשק המים בישראל, המצוי במשבר מתמשך.

בעבר נעשו ניסיונות לאסוף את מי הגשמים, אך מכיוון שבעת זרימת מי הגשמים ברחובות העיר המים סוחפים עמם חומרים רעילים שונים ומזדהמים, לא היה אפשר להחדיר אותם לאקוויפר. למרבה השמחה, עתה נמצא הפתרון. הטכנולוגיה פותחה באוסטרליה על ידי הדוקטורנט הישראלי ירון זינגר, בהנחיית מהנדסי המים פרופסור אנה גלטיק ופרופסור טים פלטשר מאוניברסיטת מונש. קידום הפרויקט התאפשר בתמיכת ה-Gold Patrons מקק"ל אוסטרליה והנהלת קק"ל ויקטוריה, אוסטרליה, בהנהגת שרה גולד, שהסכימו לתמוך בקידום פרויקט הביופילטר בישראל.

זינגר פגש את משתתפי קדם-כנס נשיאי קק"ל בביקורם באתר, והסביר שהטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום הוא לנקז את מי הגשמים ולשפוך אותם לים, ואילו הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לנצל את המים האלה. לדברי זינגר, הפסקת ההזרמה של מי גשם מזוהמים לים תתרום גם למצבם של חופי ישראל. זיהום מי הים גורם לפגיעה קשה בדגה, עד כדי כך ש-10% מהדגים שנלכדים כיום לאורך חופי הארץ אינם ראויים למאכל אדם.

מתקן הביופילטר כולל שכבות אחדות. השכבה העליונה מכוסה צמחייה, המסייעת בטיהור המים. השכבות התחתונות אינן מאווררות, ומתפתחת בהן אוכלוסיית חיידקים החיים בסביבה דלת-חמצן. חיידקים אלה מעודדים תהליכים שמטהרים את המים. המערכת המשולבת יעילה לטיהור מחומרים מזהמים שונים, ובהם חלקיקי מתכות כבדות, חומרים אורגניים ושמנים.

המים שנאספים מוחדרים לשני מאגרים: באר הממוקמת בקרבת מקום ומערכת שעומקה כ-90 מ' המשמשת להחדרת מים ישירות לאקוויפר. סך הכול אפשר לטפל במתקן זה ב-5,000 קוב מים בשנה.

בדיקות ראשוניות העלו שהמים הגיעו כמעט לאיכות שתייה. במהלך הכנס הציג זינגר לנוכחים שני מכלים: אחד מהם הכיל נוזל צהבהב עכור – מים שנכנסים למערכת, והמכל השני הכיל מים צלולים ונקיים. אלה המים שיצאו מהמערכת בסיום התהליך. הסטודנט הצעיר שפיתח את הטכנולוגיה המהפכנית הביע תקווה שהדבר יהפוך לתקן בישראל, כך שערים רבות נוספות ייהנו ממערכות דומות.

פרנק וילסון, נשיא קק"ל קנדה, סיפר כי בארצו נערך שיתוף פעולה נרחב עם קק"ל במחקר ופיתוח בתחום המים, במיוחד במחוז מניטובה. "ההתמודדות עם הבעיות האקולוגיות היא מאמץ עולמי, ובקנדה יש מודעות רבה לחשיבות הנושא. טוב שישראל וקק"ל נמצאות בחזית העשייה בתחום זה", אמר.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *