ארכיון פוסטים מהחודש יוני, 2011

יוני
28

משבר הדיג בכנרת

צילום: אבי הירשפילד, ארכיון צילומי קק\'\'ל

דיג יתר שמוביל לקריסת הדגה הוא תופעה מוכרת בימים ובאגמים בעולם כולו. הפתרון המקובל הוא השבתת הדיג לכמה שנים

מאז התקבלה באפריל 2010 החלטת ממשלה על הפסקת הדיג בכנרת לשנתיים, נדון העניין רבות בתקשורת: לא רק בישראל אלא אף בעולם כולו. ההחלטה על השבתת הדיג מקורה בצורך להגן על הכנרת כמערכת אקולוגית ולאפשר התאוששות של הדגה שבה. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשלל הדיג בכנרת, והוא הגיע למינימום של כל הזמנים בשנת 2008. בשנה זו היה שלל הדיג רק כ-10% מהשלל הרב-שנתי הממוצע. בלט במיוחד השלל הנמוך של אמנון הגליל: 8 טונות בלבד לעומת ממוצע רב-שנתי של כ-300 טונות (נתוני אגף הדיג). בשנים 2009 ו-2010 חלה התאוששות מסוימת, אך גם ב-2010 היה שלל הדיג של אמנון הגליל רק כחמישית מהשלל הרב-שנתי הממוצע. אמנון הגליל, המוכר גם בכינוי "מושט", הוא מין טבעי לאגם, בעל תפקיד מרכזי במארג המזון וערך מסחרי גבוה.

בדיון מקצועי של כ-30 מומחים מכל הארץ שהתקיים במרץ 2008 הייתה תמימות דעים שהסיבה העיקרית לקריסת דיג אמנון הגליל היא דיג יתר. דיג יתר פירושו סילוק דגים מהאגם בקצב גבוה מזה שמאפשר גידול מחדש שלהם, והוא תוצאה של השתכללות שיטות הדיג ושל הגברת מאמץ הדיג. הבעיה מחמירה מאחר שהדייגים משתמשים ברשתות שגודל העין בהן קטן מהמותר על פי חוק. גם הפרות אחרות של תקנות הדיג, כמו הרעלות דגים ודיג בבטיחה (בקעת בית צידה), מחריפות את המצב. בדיון הועלו גם נושא אכלוס הכנרת בדגיגי אמנון הגליל (פעולה המתבצעת מדי שנה ושמטרתה להגדיל את השלל), וכן השאלה אם קורמורנים הניזונים מדגים תורמים להפחתת שלל הדיג.

להמשך קריאת 'משבר הדיג בכנרת'

0
קטגוריות זיהום אוויר, חי וצומח, מים ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
יוני
21

שיקום האתרים המזוהמים: כ-4 מיליארד שקל


הפסולת המסוכנת באזור התעשייה של רמת חובב מטופלת כיום באופן יסודי, ובתכנון לפעול באופן דומה גם באתר הפסולת חירייה ונחל הירקון. עם זאת, מדובר רק בקצה הקרחון

האתר הארצי לטיפול בפסולת מסוכנת, הנמצא באזור התעשייה של רמת חובב, הוא כיום היחיד שמתבצע בו טיפול מעמיק ויסודי בפסולת מסוכנת. עלותו הכוללת מסתכמת ביותר מ-300 מיליון שקלים, ובמסגרת הפעילות ערימות ענק של חביות רעלים מטופלות כיאות, נוזלים רעילים מהבריכות שבמקום נשאבים וכך מנוטרלים, וכן הלאה. החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה היא האחראית על האתר, ואף על פי שכיום הוא יחיד מסוגו בישראל, בהמשך צפויים לקום אתרים מקבילים שעלותם הכוללת מוערכת בכ-4 מיליארד שקלים.

עוד פרויקט המתוכנן לקום בשנים הקרובות נמצא היכן שמפעלי התעשייה הצבאית ברמת השרון ממוקמים. במקום מתוכננות לקום 20,000 יחידות דיור, אך לפני כן יש לטפל בקרקע שזוהמה לאורך שנים רבות ולשקם אותה כיאות; תהליך דומה אמורה לעבור הכניסה הדרומית של הר הפסולת חירייה. המקום אמור להפוך לחלק מרכזי בפארק אריאל שרון, ועל פי הערכות שונות תגיע עלות השיקום במקום לכ-250 מיליון שקלים. הכוונה היא לייצב את המדרונות ולהעתיק את אפיקי הנחלים העוברים בסמוך, וכן להקים מערכות לאיסוף גז ונוזלים הנפלטים מחירייה; ואם לא די בזה, גם נחל הקישון, שברבות השנים הפך לסמל של זיהום סביבתי, יעבור הליך שיקום מורכב, שיתמקד בקרקעיתו ובניקוי הבוצה שהצטברה בה.

האתרים המזוהמים ברמת השרון, בחירייה ובקישון הם רק קצה הקרחון. בישראל יש עשרות אתרים ששימשו בעבר להטמנת פסולת עירונית. אף שהם נסגרו לפני לא מעט שנים, רובם המכריע לא עבר שיקום, והם ממשיכים לפלוט גזים מסוכנים לסביבה ונוזלים המסכנים את מי התהום. שיקום של כל אחד מהם נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

1
קטגוריות איכות הסביבה ו כללי
תגיות , , ,
יוני
14

חיקוי יצירת נפט באמצעות גידול אצות זעירות



הנפט הולך ואוזל, והשימוש בו מייצר פחמן דו-חמצני הגורם לשינוי האקלים. האם הפתרון לשתי הבעיות מצוי באצות זעירות?

במשך חמש שנים עמלו מדענים צרפתים וספרדים כדי לחקות את התהליך של יצירת הנפט בטבע, ונראה שעבודתם נשאה פרי. במפעל של חברת BFS – Bio Fuel Systems ליד העיר אליקנטה שבספרד מתקיים תהליך הלוכד את הפחמן הדו-חמצני שנפלט מארובת מפעל מלט המצוי בקרבת מקום, ואצות זעירות משתמשות בו ובאנרגיית השמש כדי להתפתח ולגדול. מהביומסה של האצות מייצרים ביו-דיזל להנעת כלי רכב. האם נמצא הפתרון הכפול של לכידת הפחמן הדו-חמצני, תוך ביטול התלות בארצות מפיקות הנפט?

על פי נתונים שפרסם הבנק העולמי, העולם צורך 87 מיליון חביות נפט מדי יום, ובשנת 2020 הביקוש לנפט צפוי להגיע ל-114 מיליון חביות ליום.

גם בארץ נבנה ליד תחנת הכוח באשקלון מפעל ניסיוני ללכידת פחמן דו-חמצני. מהאצות מכינים בינתיים בעיקר אומגה 3, עד שתימצא הנוסחה המתאימה שתצליח לייצר מהן דלק.

דלק ידידותי לסביבה

ברנרד סטרואיזו-מוג'ין, מייסד ונשיא חברת BFS, מזכיר את דברי המדען הצרפתי מהמאה ה-16 אנטואן לבואזיה, שאמר: "אין חומר ההולך לאיבוד, ואין חומר שנוצר יש מאין", כדי להסביר את התהליך החדש של יצירת הדלק. עם זאת הוא מזהיר שיהיה צורך להמתין לפחות חמש, ואולי אפילו עשר שנים, כדי להפוך את הפיילוט שנבנה בספרד לתהליך תעשייתי של ייצור נפט בקנה מידה גדול.
הנפט בטבע נוצר מפירוק של מרכיבים של צמחים כגון חומצות שומן וחומרים אורגניים מכילי פחמן. סטרואיזו-מוג'ין מסביר שגם בפיילוט של חברת BFS הנפט נוצר מאותם המרכיבים כשהם מופקים מגידול האצות.

התהליך של הפיילוט הספרדי לוכד קודם כול את הגזים המזהמים הנפלטים מארובה של מפעל מלט של חברת סמקס, ומוליך אותם אל מערכת של צינורות זכוכית הנישאים לגובה של שמונה מטרים. בתוך הצינורות נמצאות האצות, ואלה מנצלות את הפחמן מגז ה-CO2, ובאמצעות תהליך הפוטוסינתזה מתרבות ומתפתחות. אלו אצות זעירות ביותר המשתייכות לפיטו-פלנקטון הימי, ואי אפשר להבחין בהן ללא מיקרוסקופ. צוותי החוקרים בחרו, מתוך 30,000 יצורים, אצות בעלות תכולת ליפידים גבוהה.

להמשך קריאת 'חיקוי יצירת נפט באמצעות גידול אצות זעירות'

2
קטגוריות איכות הסביבה ו אנרגיה
תגיות , , , , , , ,
יוני
5

סגנית מזכ"ל האו"ם במחווה לכרמל


סגנית מזכ"ל האו"ם ד"ר אשה-רוז מיג'ירו נפגשה בכרמל עם היערן הראשי בקק"ל דוד ברנד. בתכנון: קידום פרויקטים משותפים לקק"ל ולאו"ם

במסגרת ביקורה בישראל שארגן באחרונה מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל מטעם משרד החוץ), הגיעה סגנית מזכ"ל האו"ם ד"ר אשה-רוז מיג'ירו לסיור בין האתרים השרופים בכרמל. במהלך הסיור נפגשה עם היערן הראשי בקק"ל דוד ברנד, וזה סייר עמה בקרבת קיבוץ בית אורן, וסיפר לה על פועלה של קק"ל ועל השריפה. סגנית מזכ"ל האו"ם הפגינה מודעות רבה בעניין העזרה הבינלאומית ומפגן הסולידריות שקיבלה ישראל במהלך ימי השריפה.

במהלך הסיור סקר ברנד לפני מיג'ירו את ההיסטוריה ואת מטרותיה של קק"ל מאז ועד היום, שוחח על מומחיות קק"ל בנושא ניהול שטחים פתוחים, שיקום נחלים, ייעור באזורים צחיחים ומאגרי מים, והדגיש את מדיניות קק"ל בעניין חלוקת הידע המקצועי, ללא תמורה, עם מדינות מתפתחות.

סגנית מזכל האום בביקור ביערות הכרמל, מאי 2011

לקראת ביקורה בישראל של סגנית מזכ"ל האו"ם, יזמו ברנד ואילן פלוס, מנהל מחלקת תכנון וקשרי חוץ במש"ב, נטיעת 18 עצים על שמה של מיג'ירו, במטרה לחבר אותה לנושא הייעור ושנת היער הבינלאומית. בעקבות היוזמה, ביקשה מיג'ירו כי העצים יינטעו בשטח שרוף בהרי הכרמל.

לדברי ברנד, הביקור היה משמעותי מאוד. "הצלחנו להמחיש לה את מה שאירע בכרמל, ויחד עם הידע שלה על מידת המעורבות והסולידריות הבינלאומית ואת בקשתה לטעת עצים בכרמל, אני חושב שקירבנו אותה לנושא". עוד הוסיף ברנד, כי מתאם הפעולות ההומניטריות של האו"ם מקסוול גיילארד, שהתלווה לסיורה של סגנית מזכ"ל האו"ם, סיכם עם ברנד כי בעתיד ייפגשו השניים בירושלים במטרה לקדם יחד פרויקטים השותפים לקק"ל ולאו"ם.

0
קטגוריות ייעור
תגיות , ,