ממציאים את המים מחדש

ממציאים את המים מחדש

פעילות קק"ל בתחום המים מעשירה את המשק הישראלי ב-260 מיליון מ"ק מים בשנה באמצעות כמות מים הנאספת טיפה לטיפה. סקירה מקיפה ומבט אל העתיד

קק"ל שמה לה למטרה לייצר מים ממקורות מים שוליים, שאלמלא פעילותה היו הולכים בערוצים לאיבוד. מאגרים רבים משמשים פתרון לסילוק השפכים מנחלי ישראל, ובכך הם תורמים לסביבה ולאיכות מי התהום. בפעילותה למיחזור המים קק"ל הופכת מקור של סכנה סביבתית למשאב הניתן לניצול. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשיפור איכות המים בכנרת באמצעות אגמון החולה. המים שנוצרים בפעילות קק"ל מועברים לחקלאות בישראל וחלקם מוקדשים לשיקום נחלים וגדותיהם, ובכך תורמים רבות לאיכות הסביבה בישראל.

בחזרה אל הטבע: מאגרי מים וסכרים

קק"ל הקימה עד כה ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מים שפירים ומאגרים של מי קולחים מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים כמה פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל. המאגרים מביאים תועלת כפולה ומכופלת: הם מוסיפים מים למשק, פותרים את בעיית סילוק מי השפכים המטוהרים, ומשאירים יותר מים שפירים לצריכה ביתית. מי המאגרים גם מעניקים מקור מים יציב, בטוח וזול לחקלאים.

קק"ל קיבלה על עצמה לפעול לשיקום נחלים מזוהמים וגדותיהם. הפעילות כוללת סילוק מזהמים, שיקום נופי כולל, שימור קרקע, עיצוב נופי ופיתוח פארקים, שבילי טיולים ותשתית לבילויים, פנאי ונופש לציבור הרחב. פעילות קק"ל ניכרת בנחלים רבים כגון נחל אלכסנדר, נחל קישון, נחל חרוד ונחל בשור.

בעקבות ייבוש אגם החולה והביצות שמסביבו, נחשפו כ-60,000 דונם קרקע חקלאית. אמנם שטחי העיבוד שנוספו הביאו ברכה, אבל גם בעיה סביבתית: דשנים וחומרי הדברה, שבהם משתמשים החקלאים, עשו את דרכם ללא הפרעה לכנרת, ואיימו לפגוע באיכות המים באגם. קק"ל יצרה בעמק החולה אגם בשטח כאלף דונם, המסנן את המים שזורמים מהעמק לכנרת. תוך כדי כך השיבה קק"ל את הזרימה בערוץ המקורי של הירדן. כך הפך האגמון מקום מקלט לעופות ולאתר טבע מספר אחת בישראל.

אופק חדש: טיהור מים ביולוגי

מרחבים רבים בעיר אינם חדירים למים. מי גשמים זורמים ברחובות הערים כנגר עילי דרך מערכות הניקוז ומערכות הביוב, תוך זיהום מאגרי המים הטבעיים והים. התשטיפים העירוניים מזוהמים במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ואי-אורגניים, בדלק ובסחף שמקורו בגגות, ברחובות ובאטמוספרה. קק"ל מובילה טיפול חדשני בתשטיפים עירוניים באמצעות טכנולוגיה המכונה "ביופילטר".

ביופילטר הוא מצע נקבובי הנתון בתוך מתקנים ייעודיים המשתלבים בנוף העירוני. התשטיפים עוברים באיטיות דרך הביופילטר, ואמצעים ביולוגיים מסלקים מתוכם את המזהמים. אחרי הטיפול אפשר לנצל את המים להשקיית גנים ואף להחדרה למי תהום.

מתקן אחד כבר פועל בכפר סבא ושני מתקנים נוספים עומדים לקום בימים אלה. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת Monash אוסטרליה.

אגנים ירוקים בירקון

האגנים הירוקים בירקון קולטים את השפכים המטוהרים ממפעלי טיהור השפכים בהוד השרון ובכפר סבא. הבריכות משמשות בית גידול לחיידקים שמפרקים שאריות של חומרי הדברה, הורמונים וחומרים כימיים שעודם נמצאים במים, ומעניקים להם ליטוש לאיכות מים גבוהה ביותר.

הפרויקט כולל בריכות רדודות המשתרעות על פני 80 דונם, ובהן צמחייה מקומית. במערכת אפשר להזרים מדי יום 20,000 מ"ק מים. המים המטוהרים מוזרמים לחלקו התיכון של הירקון ומבטיחים מקור מים קבוע של מים איכותיים לנחל. באמצעות האגנים הירוקים יהיה אפשר לשקם את המערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו. לאחר שהמים "ימלאו את תפקידם" בנחל, הם יישאבו ויופנו לחקלאות ולגינון עירוני. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ורשות נחל הירקון.

מפעלי מים חדשים: קידוחי שמיר

מפעל קידוחי שמיר כולל שלושה קידוחים לעומק 1.3 ק"מ, שנועדו להפיק מים מאקוויפר מחצבי שלא נוצל עד כה (אקוויפר מחצבי הוא אקוויפר קדום שאינו מתחדש). שני קידוחים הושלמו, ועתה מתבצע הקידוח השלישי ליד כפר סאלד. כחלק משלים לפרויקט יוקם מאגר מים בנפח 1.25 מיליון מ"ק ליד צומת הגומא. המאגר יתמלא פעמיים בשנה. במהלך השהייה במאגר יתאווררו המים, והתרכובות הגופרתיות שמומסות בהן יתנדפו. תכנון המאגר הושלם, ועתה ממתינים להשלמת האישורים במוסדות התכנון.

קידוחי שמיר מתוכננים להפיק 25 מיליון מ"ק מים בשנה, המיועדים להשקיית מטעים וכרמים בגולן וגידולי שדה בעמק החולה. עלות הקידוחים נאמדת ב 50-מיליון ש"ח. קק"ל וקהילותיה ברחבי העולם מממנים כמחצית מעלות הפרויקט. הפרויקט מתבצע בשיתוף עם קק"ל ארה"ב ואגודות המים בגליל העליון ובגולן.

פרויקט נוסף הוא אספקת מים לפארק נחל באר שבע. במסגרת הפרויקט, מי קולחים מטוהרים באיכות גבוהה, שמקורם בבסיס חיל האוויר בנבטים, מועברים להשקיית פארק נחל באר שבע, למילוי האגם המתוכנן בו, ולחקלאות וגינון באזור נבטים וערערה. עלות הקמת הפרויקט, לרבות המאגר, עומדת על כ-24.5 מיליון ש"ח. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה עם קק"ל ארה"ב.

נוסף על פרויקטים אלה השלימה קק"ל בימים אלה את מאגר שדרות, שנפחו 1 מיליון מ"ק. המאגר, שעלות הקמתו כ-17.5 מיליון ש"ח, אוגם קולחים ממט"ש (מתקן טיהור שפכים) שדרות. קק"ל משדרגת גם את מאגר אור-הנר, שנפחו 650,000 מ"ק. מאגרים אלה משלימים סדרה של מפעלי מים בתחום המועצה האזורית שער הנגב, והם מעניקים פתרון כולל להשקיה חקלאית בנגב הצפוני. פרויקט המאגרים מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל ארה"ב ואגודת המים מושבי הנגב.

שיתופי פעולה עם ארגונים עמיתים בעולם

לניצול נגר מי הגשם בערים יש פוטנציאל של עשרות מיליוני מ"ק מים בשנה. לשם ניצול המים האלה יש צורך במערכת טיהור מתוחכמת הקרויה ביופילטר. קק"ל מובילה את הטיפול בנושא בשיתוף פעולה עם קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת Monash מאוסטרליה, שאנשיה פיתחו את שיטת טיהור מי הנגר העירוני.

בנוסף לכך, קק"ל ומדינת מניטובה בקנדה פועלות במשותף לקידום תחום ניהול המים במקווי מים גדולים. יוזמת הפעילות המשותפת היא כריסטין מלניק, השרה של מדינת מניטובה לניהול מים, בעקבות זיהום שפקד את ימת ויניפג. הימה אמנם גדולה מישראל כולה, אך למרות זאת הקנדים מבקשים להפיק תועלת ממידע על האופן שבו ישראל מנהלת את הכנרת. קק"ל, כגוף הירוק המוביל בישראל, יוצרת את הפלטפורמה לשיתוף פעולה בין מומחים משתי המדינות, לתועלת שני הצדדים.

בין השאר נחתם מזכר הבנה בין אגמון החולה לבין Oak Hammock Wetlands במניטובה. לאגם מאפיינים דומים לכנרת. חילופי המידע דנים בתחומים כגון מחקר מדעי, ניהול מרכז מבקרים ופעילויות לציבור המבקרים. החוקרים הישראלים המשתתפים שייכים למיג"ל ולמכללת תל חי. שיתוף פעולה זה יסייע בהקמת מרכז המבקרים החדש שייבנה בקרוב בכניסה לאגמון החולה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“ממציאים את המים מחדש”

  1. Denis הגיב:

    נשמע שקק״ל משקיע רבות בתחום המים בישראל, כל הכבוד וישר כוח מי ייתן וכך ישאר. תחום מעניין, היה מאוד נעים לקרוא על היוזמות הסביבתיות המבורכות שקק״ל מבצעת.

  2. שומר הגיב:

    יוזמות מבורכות עשייה טובה שתזכו להמשיך בפועלכם גם בשנה הקרובה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *