המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

כדי להציל את העולם מאסונות טבע הנובעים משינוי האקלים, וכדי להבטיח מזון לכול – העולם צריך לעבור מהפכה טכנולוגית וחקלאית ירוקה, כך לפי דו"ח חדש של האו"ם

אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ב-60 השנים האחרונות, וצריכת האנרגיה עלתה כמעט פי חמישה. כדי שיוכלו כדור הארץ ויושביו להמשיך להתקיים, נדרש שינוי טכנולוגי מהיר ובהיקף גדול יותר מהשינוי שהוביל למהפכה התעשייתית לפני 150 שנה. כך לפי דו"ח בשם "המהפכה הטכנולוגית הירוקה הגדולה", שפרסמה ביולי מחלקת הכלכלה והחברה של האו"ם.

הדו"ח מתבסס על תחקיר הנוגע למצב משאבי הטבע, בעיקר משאבי האנרגיה. מטרתו להציע שינוי בסיסי שעל האנושות לאמץ אם ברצונה לספק את הצרכים העתידיים שלה מבלי להחמיר את שינוי האקלים. החוקרים הגיעו למסקנה שיש לערוך שינוי מעמיק ביותר בכל הקשור לשימוש במקורות האנרגיה שלנו ולשיטות החקלאיות הנהוגות כיום. הם מסכמים את השינוי הנדרש במשפט: "מעבר לטכנולוגיות ולחקלאות ירוקים וצמצום בצריכה", ומעריכים את תקופת המעבר ב-40-30 שנה.

בשנה הבאה תתקיים ועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה ז'נרו, ברזיל, 20 שנה אחרי הוועידה הראשונה של האו"ם בנושא.

מהפכת המעבר ל"חקלאות מקיימת"

דגש מיוחד בדו"ח הושם על המהפכה הירוקה הנדרשת בחקלאות מאתגרת, שיהיה עליה לייצר עד לשנת 2050 כמות מזון הגדולה ב-70%–100% מהכמות הנצרכת כיום, ולהבטיח מזון לכל תושבי העולם. המהפכה חייבת להיות שונה לחלוטין מהמהפכה החקלאית של שנות ה-60 וה-70, שהביאה להגדלה משמעותית ביבול ואפשרה מזון לאוכלוסייה שהוכפל מספרה. לדעת מחברי הדו"ח, אותה מהפכה גבתה מחיר גבוה מכדור הארץ ומהאנושות. שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, לעתים בצורה מופרזת, הביאו להידרדרות במצב הקרקעות ולזיהום של חלק ממקורות המים. מאז שנות ה-60 נעשה שימוש הולך וגדל בהשקיה לעומת הסתמכות על מי גשמים. אף שקיימות טכנולוגיות של טפטוף, רק 10% מהשטחים בעולם מושקים באמצעים אלה.

כדי להגדיל את היבול, מחברי הדו"ח מציעים לעבור לשיטות של שימוש לא בזבזני במים ולצמצם את השימוש בחומרי דישון והדברה הרעילים לקרקע ולמים, ויש האומרים גם לאדם.

באפריקה מיישמים כבר כיום תוכניות סיוע ארוכות טווח שמטרתן להחזיר את החקלאות המשפחתית, שנזנחה לטובת חוות חקלאיות ענקיות ממוקדות ייצוא. אותן חוות השתלטו על שטחים חקלאיים של חוואים קטנים והביאו להגירה מהכפר לעיר. חלק מהחוות הגדולות קמו על אזורי יער שנכרתו. אחרי המשבר של שנת 2008, כשהאמירו מחירי המזון, ועודפי התבואות של מדינות המערב, בעיקר ארה"ב, קטנו בשל השימוש בהם להפקת דלקים ביולוגיים, ארגונים הומניטריים החלו לפעול להחזיר את החקלאות למשפחה, כולל לנשים.

"בעניין השיטות החקלאיות הירוקות – הטכנולוגיות קיימות, אך יש להרחיב את השימוש בהן ובעיקר להנגיש אותן לחקלאי העולם כולו ולמגדלים הקטנים בארצות המתפתחות", אומר הדו"ח. סיוע לחקלאים לא רק יבטיח מזון במדינות מתפתחות אלא גם יקטין את שיעור העוני, מדווחים המחברים.

לא מוזכרים בדו"ח מונחים כמו חקלאות אורגנית ופרמקולטורה (Permaculture), אבל כן מדובר על שיטות מסורתיות ודשנים טבעיים. אתגר נוסף בנושא הבטחת מזון הוא פיתוח תשתיות תומכות לשינוע ולחלוקה קמעונאית של מוצרי המזון, כמו כבישים ואמצעי אחסון. החקלאות כיום אחראית ל-14% מפליטות גזי החממה, מספר שאפשר לצמצם במעבר לחקלאות ירוקה.

המהפכה הטכנולוגית לאנרגיה ירוקה

כיום 90% מהאנרגיה בעולם מופקת באמצעות דלקים פוסיליים (בעיקר פחם, נפט וגז), וניצולם גורם ל-60% מפליטות גזי החממה.

כדי לשנות מצב זה מחברי הדו"ח מדגישים ארבעה מהלכים שיש לאמץ:
– שיפור ייצור האנרגיה. אין לאפשר עלייה בצריכת האנרגיה בארצות המערב, אלא לעשות מאמץ כדי להפחית בה.
– הקמת פרויקטים ברמה העולמית של פיתוח והרחבת השימוש בטכנולוגיות ירוקות.
– תמיכה במחקר ובפיתוח טכנולוגיות ירוקות לתקופות ארוכות. הכוונה לתמיכה כספית ממושכת וארוכת טווח וגם מתן עדיפויות.
– קריאה לאחריות של ממשלות ולהתנהגות "חכמה" יותר מן הנהוג כיום בנושא פיתוח טכנולוגיות לייצור אנרגיה.

לדעת מחברי הדו"ח, פן נוסף הדורש פיתוח טכנולוגי הוא מניעת אסונות הנובעים משינוי האקלים. על פי נתוני הדו"ח, מספר אסונות הטבע גדל פי חמישה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. תקופות ארוכות של בצורת ויובש, ולחלופין – הצפות, בעיקר במדינות העניות ביותר, נוסף על התחממות כדור הארץ, יכולים לדעת מחברי הדו"ח לגרום לאסונות כדוגמת הצונאמי ביפן.

הצפה של אזורי החוף בבנגלדש גרמה לנדידת אוכלוסיות המכונה "פליטי שינוי האקלים". באיים קטנים באוקיאנוס השקט כבר מתכננים פינוי אפשרי של התושבים בשל שקיעה אפשרית והיעלמות של חלק מן האיים.

הדו"ח מדבר על צמצום האסונות בעתיד בעיקר באמצעות שיתוף פעולה כלל-עולמי. אין בדו"ח רשימת מתכונים טכנולוגיים, כי אם קריאה ל"שינוי תפיסתי של המוסדות האנושיים ושל התשתיות בכללותם". ההצעות המעשיות בדו"ח עוסקות בטכנולוגיות חדשניות שיש להנגיש לכולם, ולשלב עם ידע מסורתי של הילידים, כך שיתאימו לתנאים המקומיים ושהילידים יוכלו לאמץ אותן.

לצמצם העוני ואת פליטת גזי החממה

לדברי מחברי הדו"ח, הטכנולוגיות החדשות צריכות לאפשר לעניים של היום להגיע לרמת חיים סבירה תוך צמצום זיהום ופסולת שאנו מייצרים. על האנושות לשים קץ לשימוש מוגזם באנרגיות לא מתחדשות (פחם, נפט וגז).

המצב הנוכחי, שבו כוכב הלכת שלנו מגיע לקצה יכולתו, והמתבטא בהתחממות כדור הארץ ובהתמעטות ואובדן מגוון בעלי החיים, נוצר בשל הגידול המהיר בצריכת האנרגיה, בעיקר ממקורות מתכלים ולא מתחדשים, כך בדו"ח.

הנתונים ההיסטוריים המתארים גידול בצריכת משאבים שכדור הארץ אינו יכול לחדש עוד, מסבירים כיצד הגיעה האנושות למצב העכשווי: בין השנים 2009-1950 עלתה צריכת האנרגיה בעולם כמעט פי חמישה, מ-100 הקסה-ג'אול ל-460 הקסה-ג'אול. ריכוז גזי החממה באטמוספרה עלה מ-300 חלקי מיליון ל-380 חלקי מיליון. באותה תקופה, כמעט מחצית מהיערות בעולם נכרתו. מקורות המים התת-קרקעיים הולכים וכלים, או שהפכו למזוהמים עד כדי כך שאי אפשר לעשות בהם שימוש. היעלמות מגוון מיני בעלי החיים ושינוי האקלים מסכנים את המשך קיומם של בתי גידול רבים. האוכלוסייה העולמית באותן שנים הכפילה את עצמה משלושה מיליארד לשישה מיליארד.

כיום, 20% מהאוכלוסייה בעולם אינם מחוברים לחשמל, בעיקר בדרום אסיה ובאזור הקרוב לסהרה באפריקה. כ-27% מהאנושות עדיין משתמשת באנרגיות מסורתיות כמו עץ, פחם וגְלַלֵי בעלי חיים (בעיקר פרות).

כיום אוכלוסיית העולם מונה 6.8 מיליארד בני אדם, ומתוכם כ-1.4 מיליארד איש חיים בעוני. הצפי הוא כי עד לשנת 2050 תגדל אוכלוסיית העולם ב-2 מיליארד ותגיע ל-9 מיליארד בני אדם.

רוב ווס, אחד ממחברי הדו"ח, קובע: "הסטטוס-קוו אינו אופציה, והמשך של 'עסקים כרגיל' אינו אפשרות". הדו"ח קובע שהמאמצים להתגבר על העוני במדינות מסוימות באמצעות הטכנולוגיות המוכרות הלא נקיות, יביא בטווח ארוך לדלדול בלתי הפיך של משאבי הטבע.

מעורבות פעילה של ממשלות העולם

הדו"ח מציין שכדי לענות על הצרכים ההולכים וגדלים במזון ובטכנולוגיות ירוקות לייצור אנרגיה, על העולם להשקיע מדי שנה ב-40 השנים הבאות 1,900 מיליארד דולר, מתוכם 1,100 מיליארד במדינות המתפתחות.

בוועידת קופנהגן (2009), שעסקה בשינוי האקלים, נקבע העיקרון של העברת טכנולוגיות ומימון מן המערב למדינות המתפתחות. על פי הדו"ח הנוכחי על מדינות המערב ליישם את ההחלטות שהתקבלו אז ולהרחיב את הסיוע.

מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ציין בהתייחסו לדו"ח: "זה אפשרי אם נאמץ מודל כלכלי דל בפחמן וחסכני במשאבי טבע, הנותן עדיפות להתגברות על העוני". מחברי הדו"ח מציינים לסיכום: "מאחר שהתופעות הטבעיות אינן מכירות בגבולות שיצר האדם, המאמצים הלאומיים צריכים להתבסס על שיתופי פעולה אזוריים ואף גלובליים".

המאמר פורסם לראשונה ב-Epoch Times
שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *