ארכיון פוסטים מהחודש ספטמבר, 2011

ספטמבר
26

מתוצאות ההתחממות: נדידה מהירה יותר

כ-2,000 מינים של בעלי חיים וצמחים התרחקו מקו המשווה בעקבות שינויי מזג האוויר לכיוון הקטבים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם באחרונה בכתב העת Science

מחקר מעניין במיוחד שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Science ובדק כ-2,000 מיני צמחים ובעלי חיים, מגלה פרט משמעותי חדש באשר להשפעות ההתחממות הגלובלית: ההתחממות גורמת לבעלי חיים להתרחק מקו המשווה בממוצע של 15 מ' ביום (קילומטר וחצי בשנה), בדרכם אל הקטבים הקרירים יותר. במחקר נותחו נתונים על יותר מ-2,000 מיני ציפורים, דגים, פרפרים, חרקים, זוחלים, יונקים וצמחים שונים.

המחקר איגד למעשה 50 מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם. השקלול שלהם מלמד כאמור על מגמה בקרב בעלי חיים וצמחים לנוע למקומות גבוהים מעל פני הקרקע. הדבר היה ידוע גם בעבר, אך כעת מתברר שהתהליך מתרחש במהירות גבוהה פי שניים לעומת ההערכות הקודמות של המדע (בקצב של 11 מ' מדי עשור) ופי שלושה לעומת הערכות ההתרחקות מקו המשווה (קצב של כ-17 ק"מ מדי עשור).

מנהל המחקר כריס תומס, מאוניברסיטת יורק בקנדה, סיפר: "השינויים שנבדקו מראים תנועת צמחים ובעלי החיים הרחק מקו המשווה ב-20 ס"מ לשעה, במשך כל שעה, במשך כל יום בשנה. התהליך התרחש במשך 40 השנים האחרונות, והוא צפוי להימשך במשך שאר המאה ה-21, לכל הפחות. מהירות היא נושא חשוב מאוד, והמהירות הנוכחית התגלתה כגבוהה הרבה יותר מכפי שחשבנו. מהירות תנועת המינים בעקבות השינויים באקלים מעידה על כך שמינים רבים עשויים להיכחד במקומות שבהם תנאי האקלים הולכים ומידרדרים. מצד אחר, מינים אחרים נעים לאזורים שמעניקים להם תנאי אקלים נוחים יותר. לכן אפשר להניח שבסופו של דבר יהיו כמה מנצחים – וגם הרבה מפסידים".

ד"ר אי-צ'ינג צ'ן מהאקדמיה סיניקה בטייוואן, ממובילי הפרויקט, סיפר שניתוח הממצאים השונים לימד על כך שהמינים נעו באופן המשמעותי ביותר (הן לגובה והן לכיוון הקטבים) באזורים שהטמפרטורות עלו בהם באופן הבולט ביותר.

1
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות , ,
ספטמבר
19

דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל



המלצות הוועדה חשובות ביותר, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. להלן עיקרי הדברים

השריפה שפרצה בכרמל ב-2 בדצמבר 2010 הייתה חריגה בהיקפה, בעוצמתה, ובמחיר שגבתה בחיי אדם. שטח השריפה מוערך בכ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי בלב הכרמל המרכזי, אחד מאזורי הטיולים והנופש הפעילים ביותר בישראל.

ממשלת ישראל הטילה על השר להגנת הסביבה, בתיאום עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל, לגבש תוכנית לשיקום הטבע והנוף שנפגעו בשריפה בכרמל ולהגישה. מובאים בזאת עיקרי הדברים של ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי, שמשימתה הייתה לגבש תוכנית שיקום וממשק מקצועית, רחבה ומוסכמת על כל הצדדים המעורבים. חשיבות רבה יש להמלצות אלה, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. הוועדה הורכבה מנציגי הגופים המעורבים בניהול השטח (רשות הטבע והגנים, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) וכן מנציג החברה להגנת הטבע. את הוועדה שימשו מסמכים של ועדות קודמות (שהוקמו אחרי השריפות בכרמל ב-1989 ובשער הגיא ב-1995) ומחקרים שנעשו לאחר שריפות קודמות בכרמל, ביערות ביריה ובהרי יהודה. החומרים שנבחנו מעידים על כך שהבעיה המרכזית בעניין השריפות אינה נעוצה בהיעדר מידע מקצועי-מדעי אלא ביישום המסקנות ובאופן ניהול שטחי יער וחורש, בעיקר בהיבט של מניעת שריפות. המלצות הוועדה התבססו ברובן על ההמלצות מ-1989. בימים אלה מוקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה למעקב אחר יישום ההמלצות, ונעשים מאמצים ליישומן של חלק מההמלצות בשטח, לפני הקיץ הקרוב. משרד האוצר הקציב 55 מיליון ש"ח לשיקום השריפה בכרמל.

לתוכנית השיקום שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי, בעיקר על ידי הרחקה מבוקרת של זרעי אורנים, בגיל צעיר ככל האפשר; הקמת אזורי חיץ במטרה למנוע מעבר מהיר של שריפה במרחבי הכרמל, שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש.

ככלל, יש לבסס את תוכנית שיקום היער, הן הטבעי הן הנטוע, על תהליכי התחדשות טבעית. עם זאת, כדי לבצע את התוכנית המוצעת, יש צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתוכנית השיקום.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה הן:

1. שימור וטיפוח הנוף הכתמי שנוצר לאחר השריפה. כך אפשר להבטיח את קיומם של מגוון בתי הגידול הייחודיים לכרמל. מטרה זו תושג בחלקה על ידי טיפול ברמות שונות (מטיפול מלא ועד אי-טיפול) בחומר השרוף שנשאר בשטח ובצומח המתחדש.

2. עיצוב נוף הצומח העתידי. היות שיכולת ההתחדשות הספונטנית של אורן ירושלים אחרי שריפה היא יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה, והיא עתידה ליצור יער צפוף מאוד, יש להפעיל תוכנית טיפול (דילול, הרחקה, רעייה) שתמנע את התפתחותו של יער אורנים צפוף בחלקים מהשטח השרוף.

3. הקמת אזורי חיץ. תפקיד אזורי החיץ הוא להגן על יישובים ועל דרכים ראשיות מפני שריפות המתקרבות אליהם, ולבודד גושי טבע ויער כדי להקטין את הממדים המרחביים של השריפות בעתיד. הקמת אזורי החיץ תביא לשינוי נופי-תפקודי משמעותי בכרמל: הכרמל המרכזי יטופל, בעיקר לאורך דרכים ראשיות, בדילול ובהורדת הגובה והביומסה של הצמחייה המעוצה, וזאת כדי למנוע מעבר אש מאגן אחד למשנהו או מהשטח הטבעי ליישוב. כחלק מהשינוי הנופי, ישולבו באזורי החיץ גם בוסתנים שיינטעו על טרסות קדומות שחשפה השריפה. עוד מוצע להרחיב את מתחם החי-בר, ולהשתמש בו כחלק ממערך אזורי החיץ שבא להגן על השכונות הדרומיות של חיפה. מוצע להקים עדרי עזים כחלק ממערך הגנה על יישובים שבגבולם יער וחורש. אלה יקטינו את כמות חומר הבעירה בשטח, ויתחזקו את אזורי החיץ כאזורים דלילים בצמחייה מעוצה.

4. עידוד הרעייה בכרמל. עולם הצומח והחי באגן הים התיכון, לרבות ישראל, התפתח תחת ניצול מתמשך של האדם במשך אלפי שנים. רעייה וכריתה הן שתיים מהפעולות המסורתיות שנעלמו, כמעט לחלוטין, בשנים האחרונות. פעולות אלה, אם הן נעשות במידה סבירה ובדרך נכונה, משמשות כלי ממשק מרכזי בניהול היער והחורש. השימוש המושכל בכלים אלה משיג את מטרות הניהול תוך שמירה על הנוף ועל המגוון הביולוגי הטבעי. מוצע שחלק מתחזוקת אזורי החיץ תיעשה בעזרת עדרי צאן ובקר, חלק מהם מהיישובים הכפריים השכנים.

5. פעולות שיקום נוספות. הוועדה ממליצה על מגוון פעולות, ובהן טיפול בשיקום השירותים לקהל המבקרים, טיפול בכמות הגדולה של עץ שרוף הנמצא בשטח, ממשק הצומח המתחדש (אורנים וצמחים רחבי עלים), נטיעות חדשות, שיקום טרסות עתיקות, מניעת סחף קרקע והתפתחות נגר מוגבר, שימור מינים נדירים, ביעור מינים פולשים, שימור אורן טבעי, טיפול במזיקי יער ותפקוד הכרמל כשמורה ביוספרית. כמו כן, כיוון שרוב השריפות מתחילות מגורם אנושי, יש לפעול להגברת המודעות הציבורית לסכנת השריפות, ולקדם חקיקה האוסרת הדלקת אש ביערות ובסביבתם בתנאים קיצוניים, המגבירים את הסכנה להתפשטות שריפות.

חשוב לציין שגם אם ייושמו ההמלצות המוגשות כאן, יחד עם הנגזרות המפורטות שלהן, ויוקצה לשם כך התקציב הנדרש – הכרמל לא יחזור למצב שקדם לשריפה אלא יזכה לעיצוב נופי ותפקודי חדש, וזאת כדי לצמצם את ההסתברות של שריפה חוזרת בקנה מידה דומה. אנו מקווים שבעקבות השינויים הארגוניים שנעשו בכרמל ולאור שיתוף הפעולה בין הארגונים המנהלים את השטח, יזכו ההמלצות הסופיות שתגיש הוועדה שמונתה בעקבות השריפה ב-2010 להתייחסות רצינית, ימומנו בהתאם, יגובו בסמכויות, וימומשו רובן ככולן.

1
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , , ,
ספטמבר
14

מדוע עדיין יש רעב בעולם?

Josette Sheeran, ראש תוכנית המזון העולמית באו"ם, מעלה שאלה נוקבת: בעולם שיש בו די אוכל לכולם, מדוע אנשים עדיין מתים ברעב? וכיצד זה עדיין משתמשים במזון כנשק מלחמה?

1
קטגוריות כללי ו מצגת
תגיות ,
ספטמבר
12

הנה ברוש לבדו

מעל פני הקרקע "מאחסנת" הצמחייה 231,521 טונות של פחמן, ש-97.3% מתוכן מאחסנים העצים - כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת קנט בבריטניה

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קנט בבריטניה מצא שדי בעלייה של 10% בנוכחות עצים בעיר בינונית כמו לסטר, אנגליה, כדי לקלוט כ-12% אחוזים מכלל פליטת הפחמן, ולתרום לאוויר נקי יותר. המחקר מחזק את הטענה כי כל תכנון עירוני רציני או מדיניות לשיפור איכות האוויר חייבים לכלול בתוכם מרחבים ירוקים.

כדי להגיע למסקנה זו, חישבו המדענים את צפיפות העצים והצמחייה במרחב העירוני, ומזה גזרו את פוטנציאל לכידת ואחסון הפחמן בכל קטגוריית צמחייה. על פי החישובים שלהם, מצאו החוקרים כי מעל פני הקרקע "מאחסנת" הצמחייה 231,521 טונות של פחמן, ש-97.3% מתוכן מאחסנים העצים. החוקרים מדגישים את החשיבות של משאב יקר ערך זה לאיכות האוויר של העיר.

"אף שכמויות הפחמן שהצמחייה של לסטר לוכדת ומאחסנת אינן טריוויאליות, אין זה 'מחסן' קבע. פחמן שנלכד כשהצמח גדל, ישוחרר בסופו של דבר לאוויר כשזה ימות או ייהרס, ולכן יש לדאוג לתחליף במטרה לאזן את כמות הפחמן הנפלטת מצמחייה שאבדה. במקרים מסוימים, עצים שאבדו בסביבה עירונית יוחלפו בתהליך התחדשות טבעי, אבל לרוב תידרש נטיעה מחדש לצורך שמירת האיזון. יש לכך חשיבות מיוחדת באזורים הנמצאים ומנוהלים בבעלות ציבורית, שבהם עצים נכרתים לעתים קרובות, בין השאר בשל שיקולי בטיחות".

המחקר מתפרסם בזמן שהרשויות בבריטניה קבעו רף של 80% הפחתה בפליטת גזי חממה עד 2050, בהסתמך על רמות הפליטה ב-1990. לאור המחקר והמציאות של ניהול פליטת גזי חממה, החוקרים מדגישים את החשיבות של השתתפות הרשויות המקומיות בהשגת היעדים הלאומיים השאפתניים.

"הרשויות המקומיות הן שחקן מרכזי במאמצים הלאומיים להפחית את פליטת הפחמן, אף שההפחתות הנדרשות במרחב העירוני עדיין לא נקבעו. יש צורך במידע אמין שיעזור לבסס אחוזי הפחתת פליטה ריאליים, לצד מדיניות יציבה להשגת היעד. כאן שרטטנו את הפוטנציאל הגלום בניהול הייעור העירוני, הלוכד את הפחמן, אפילו באזורים בעלי צפיפות עירונית גבוהה".

מתוך: The City Fix
תרגום: שירי פורר

Photo: Trey Ratcliff, cc

2
קטגוריות זיהום אוויר, חי וצומח ו ייעור
תגיות , , , , , , ,
ספטמבר
6

נותנים דין וחשבון



הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינוי האקלים פורסם לאחרונה, על פי אמנת המסגרת של האו"ם. קראו את הקדמת הדו"ח והתקציר בעברית – כאן בגלובלוג

ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) כבסיס למענה העולמי לאתגר הגדול של ההתחממות העולמית. את האמנה השלים פרוטוקול קיוטו ב-1997, והיא כוללת כיום יותר מ-190 מדינות. היעד הסופי של האמנה והפרוטוקול הוא לייצב את הריכוזים של גזי החממה באטמוספרה לרמה שתמנע הפרעה אנושית מסוכנת למערכת האקלימית.

ישראל חתומה על האמנה מאז ספטמבר 1996, והיא צד לפרוטוקול קיוטו מאז פברואר 2004. בהתאם לזאת, ישראל מחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה, ולהיאבק בהשלכות המזיקות של שינוי האקלים.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השני של ישראל בכפוף לאמנת האקלים ולפרוטוקול קיוטו. מאז פרסום הדו"ח הלאומי הראשון של ישראל בשנת 2000, זכה שינוי האקלים לתשומת לב הולכת וגוברת מהממשלה ומהחברה בישראל. בהתאם לכך, ננקטו פעולות רבות בתקופה זו על ידי קובעי המדיניות, גופים תעשייתים, מכוני מחקר והחברה האזרחית. דו"ח זה מנסה למנות את הפעולות הללו ולשקף את המאמצים הגוברים של ישראל להבנה ולהתמודדות עם שינוי האקלים.

ב-2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לשינוי האקלים עבור ישראל, ולכונן ועדה משרדית להגנת הסביבה ולשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתיאום הפעולות ולהשלמת המחויבויות של ישראל בתחומים של הפחתת פליטות והסתגלות לשינוי האקלים.

הדו"ח נבנה בהתאם לקווים המנחים של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCC) עבור דו"חות לאומיים של צדדים שאינם שייכים לנספח. הדו"ח הלאומי השני של ישראל כולל:

- המצאי הלאומי שחוּשב לשנים 2000 ו-2003–2007, בהתאם לקווים המנחים המתוקנים משנת 2006 למצאים לאומיים של גזי חממה מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים.

- סקירת המדיניות הקשורה לשינוי האקלים והאמצעים הננקטים הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים לא-ממשלתיים.

- סיכום דו"ח מומחים מקיף המתייחס להשלכות הצפויות של שינוי האקלים על ישראל, ואשר מציג המלצות לאמצעי הסתגלות בתחומים הבאים: משאבי מים, חקלאות, ימים וחופים, בריאות הציבור, מגוון ביולוגי, אנרגיה, תשתיות וכלכלה.

- תחזיות הפליטות של ישראל ואפשרויות הפחתה שזוהו בשני מחקרים בלתי-תלויים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. אמצעי הפחתה עיקריים כוללים את המגזרים הבאים: אנרגיה ומבנים, תחבורה ופסולת.

- סקירה תמציתית של התרומה הכספית, העברת טכנולוגיות ושיתוף פעולה בינלאומי של ישראל הנוגעים לשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על המחקר העדכני ועל מאמצי התצפיות בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של שינוי האקלים ובאנרגיה מתחדשת.

- סיכום של פעולות שננקטו לאחרונה בנוגע לחינוך, להכשרה ולהגברת המודעות הציבורית לסביבה ולשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על חלק מהאתגרים העיקריים בנושאי ההפחתה וההסתגלות הנובעים מהפרקים השונים של דו"ח זה.

* מתוך הקדמת החוברת. לקריאת חוברת התקציר בפורמט Pdf

3
קטגוריות התחממות גלובלית ו כללי
תגיות , , , , ,
ספטמבר
1

הקרחון האחרון

הצלמת Camille Seaman מציגה צילומים מרהיבים משקיעת הקרחונים בקוטב. אך לצד התמונות המרשימות וסרטון הווידאו הנדיר שנמצא בסיום הסקירה, עולה שאלה מטרידה: האם מדובר בתחילתה של השקיעה?

2
קטגוריות התחממות גלובלית ו מצגת
תגיות , , , , ,