נותנים דין וחשבון

נותנים דין וחשבון


הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינוי האקלים פורסם לאחרונה, על פי אמנת המסגרת של האו"ם. קראו את הקדמת הדו"ח והתקציר בעברית – כאן בגלובלוג

ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) כבסיס למענה העולמי לאתגר הגדול של ההתחממות העולמית. את האמנה השלים פרוטוקול קיוטו ב-1997, והיא כוללת כיום יותר מ-190 מדינות. היעד הסופי של האמנה והפרוטוקול הוא לייצב את הריכוזים של גזי החממה באטמוספרה לרמה שתמנע הפרעה אנושית מסוכנת למערכת האקלימית.

ישראל חתומה על האמנה מאז ספטמבר 1996, והיא צד לפרוטוקול קיוטו מאז פברואר 2004. בהתאם לזאת, ישראל מחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה, ולהיאבק בהשלכות המזיקות של שינוי האקלים.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השני של ישראל בכפוף לאמנת האקלים ולפרוטוקול קיוטו. מאז פרסום הדו"ח הלאומי הראשון של ישראל בשנת 2000, זכה שינוי האקלים לתשומת לב הולכת וגוברת מהממשלה ומהחברה בישראל. בהתאם לכך, ננקטו פעולות רבות בתקופה זו על ידי קובעי המדיניות, גופים תעשייתים, מכוני מחקר והחברה האזרחית. דו"ח זה מנסה למנות את הפעולות הללו ולשקף את המאמצים הגוברים של ישראל להבנה ולהתמודדות עם שינוי האקלים.

ב-2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לשינוי האקלים עבור ישראל, ולכונן ועדה משרדית להגנת הסביבה ולשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתיאום הפעולות ולהשלמת המחויבויות של ישראל בתחומים של הפחתת פליטות והסתגלות לשינוי האקלים.

הדו"ח נבנה בהתאם לקווים המנחים של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCC) עבור דו"חות לאומיים של צדדים שאינם שייכים לנספח. הדו"ח הלאומי השני של ישראל כולל:

– המצאי הלאומי שחוּשב לשנים 2000 ו-2003–2007, בהתאם לקווים המנחים המתוקנים משנת 2006 למצאים לאומיים של גזי חממה מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים.

– סקירת המדיניות הקשורה לשינוי האקלים והאמצעים הננקטים הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים לא-ממשלתיים.

– סיכום דו"ח מומחים מקיף המתייחס להשלכות הצפויות של שינוי האקלים על ישראל, ואשר מציג המלצות לאמצעי הסתגלות בתחומים הבאים: משאבי מים, חקלאות, ימים וחופים, בריאות הציבור, מגוון ביולוגי, אנרגיה, תשתיות וכלכלה.

תחזיות הפליטות של ישראל ואפשרויות הפחתה שזוהו בשני מחקרים בלתי-תלויים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. אמצעי הפחתה עיקריים כוללים את המגזרים הבאים: אנרגיה ומבנים, תחבורה ופסולת.

– סקירה תמציתית של התרומה הכספית, העברת טכנולוגיות ושיתוף פעולה בינלאומי של ישראל הנוגעים לשינוי האקלים.

– סקירה קצרה על המחקר העדכני ועל מאמצי התצפיות בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של שינוי האקלים ובאנרגיה מתחדשת.

– סיכום של פעולות שננקטו לאחרונה בנוגע לחינוך, להכשרה ולהגברת המודעות הציבורית לסביבה ולשינוי האקלים.

– סקירה קצרה על חלק מהאתגרים העיקריים בנושאי ההפחתה וההסתגלות הנובעים מהפרקים השונים של דו"ח זה.

* מתוך הקדמת החוברת. לקריאת חוברת התקציר בפורמט Pdf

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

3

תגובות ל“נותנים דין וחשבון”

  1. שומר הגיב:

    מרתק, תודה

  2. אסנת הגיב:

    חוץ מדוחות – השאלה היא מה עושים בפועל כדי לשנות!

  3. שלום נ. הגיב:

    נכון, יש תחושה שכולם יודעים שהמצב לא משהו, אבל בהנהגה לא באמת מפנימים את זה ומבינים שמלבד צקצוק שפתיים – צריכים גם לעשות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *