מים שקטים מתכנתים עמוק

מים שקטים מתכנתים עמוק

אירוע WaterHackathon שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב במקביל לתשע מדינות נוספות, הוליד רעיונות מעניינים להתמודדות טכנולוגית עם המחסור במים. מנהל הפרויקט דן נשר מספר על הפתרונות היצירתיים ש(אולי) יקלו את ההתמודדות

אם בעוד אי אילו שנים נוכל להיעזר במדיה החברתית ובכלי ה-Web 2.0 על מנת לעקוב אחרי התפתחות של אסונות טבע כמו שיטפונות, תזכרו היכן זה החל; אם בעוד חמש שנים יהיה אפשר להציל בני אדם מצונאמי מבהיל אי שם בעולם בזכות ניטור מיקום של ציוצים, סטטוסים או כל דבר אחר שיצוץ עד אז, על פי מילות מפתח מוגדרות מראש, דעו שזה החל כאן בישראל.

הרעיון שנחשפתם אליו זה עתה שייך לקבוצה שזכתה במקום הראשון במסגרת אירוע ה-WaterHackathon שנערך באוניברסיטת תל אביב בתאריכים 23–25 באוקטובר, ושהתארחו בו היזם ואיש העסקים יוסי ורדי, בכירים מהבנק העולמי, נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ובכירים בתעשיית המים הישראלית. הכנס נערך בשיתוף עם הבנק העולמי, StarTau – מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, והמינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.

מדובר היה באירוע ייחודי וראשון מסוגו שהתקיים בתשעה מוקדים נוספים ברחבי העולם כמעט בו-זמנית, כולל בריטניה וארה"ב. במסגרת האירוע עמלו אנשי תוכנה, מהנדסים ומומחי GIS על פתרונות תוכנה לבעיות שונות בתחום המים. הצוותים שהשתתפו בפרויקט הונחו להתמקד בבעיות מים הנוגעות ישירות לישראל.

סיעור מוחות בעשר מדינות

בעיית המים בעולם ובישראל בפרט ידועה לכול. אמנם כדור הארץ מכוסה מים בכ-70% משטחו, אך רק 3% מתוכם הם מים מתוקים. על פי הנתונים, אוכלוסיית העולם מזהמת כ-70% ממקורות המים המתוקים, מה שאומר שבפועל נותר כאחוז אחד בלבד של מקורות מים הראויים לשתייה מכלל כמות המים שבכדור הארץ.

בישראל עצמה ישנה בעיה נוספת. הירידה בכמות המשקעים בעשורים האחרונים החריפה את המצב לנוכח הגידול המשמעותי בהיקפי צריכת המים בארץ. נוסף על כך, כ-70% ממי הגשמים בישראל מתאדים, ורק 5% ממי הגשמים זורמים בנחלים. ה-25% הנותרים מחלחלים אל מי התהום.

בעיות, אם כך, יש לא מעט, אך הפתרונות מופיעים בהיקף מצומצם הרבה יותר. בשנים האחרונות התחדדה ההבנה שרבות מהבעיות הללו עשויות לבוא על פתרונן באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים חדישים. כאן נכנס לתמונה כנס WaterHackathon, שנועד למעשה לבצע מעין סיעור מוחות המוני בעשר מדינות, כמעט בו-זמנית, בדרך למציאת פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להתמודדות עם מחסור המים העולמי.

מי שניהל והוביל את הפרויקט בארץ מטעם StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, הוא צעיר מוכשר ונמרץ בשם דן נשר. "הכנס זכה להצלחה מספקת", מסכם נשר את הפרויקט בראיון שנערך ימים ספורים לאחר סיומו. "כאן בארץ היו חמש קבוצות שניסו למצוא פתרונות לבעיות שונות. התהליך היה מעניין מאוד. בהתחלה הגיעו המפתחים, לא ידעו כל כך מי נגד מי, ולאט לאט התחילו לעבוד על בעיות, לנסות להתכוונן ולמצוא עניין באתגרים. בהמשך הם עבדו כך בצורה אינטנסיווית על מנת להעלות פתרונות וקונספטים המבוססים על מחקר ובדיקות לעומק, כולל בדיקות היתכנות. יומיים לאחר מכן הם כבר הציגו לפנינו את הפרזנטציות, כולל לפני ד"ר אלכס מקפייל, המומחה הראשי למים ותברואה בבנק העולמי, שהגיע במיוחד לכנס".

במקום השני בכנס, מספר נשר, זכתה קבוצה שהתמקדה בנושא ההשקיה החקלאית. "כיום חקלאים משקים את השדה שלהם במי שתייה עם מים אפורים או מים מליחים לסירוגין. אם משתמשים יותר מדי במים מליחים, זה עלול להרוג את הגידול. ומאידך חבל להשתמש יותר מדי במים מתוקים. כיום לחקלאי יש שתי צנרות – האחת של מים מתוקים והאחרת של מים טובים פחות. ההצעה שגיבשה הקבוצה הייתה תכנון מערכת שתוכל לווסת את השימוש במים בעלי מליחות שונה, כדי לבזבז כמה שפחות מים טובים לשתייה, וכך להגיע למצב ששדה בגידול מסוים יקבל את המים באיכות הנמוכה ביותר שהוא יכול להשתמש בה. אמנם גם היום החקלאים מחליפים את המים להשקיה, אבל זה מתבצע באופן ידני ולא מדויק. במערכת שמציעים אפשר להגיע לרזולוציה גבוהה הרבה יותר, שכן המערכת עצמה תווסת את זה ותהפוך את ההליך להרבה יותר מדויק, אוטומטי ואופטימלי.

משתתפי ה-WaterHackathon בתל אביב

"במקום השלישי זכתה קבוצה שהציעה אפליקציית סלולרהמעניקה המלצות והדרכה לחקלאים בשטח, שפחות נגישים למידע אינטרנטי בשגרה. כידוע, יש חדירה גדולה מאוד של סלולר גם למדינות העולם השלישי, וזה יכול לשמש מנוף לטכנולוגיות מעניינות כאלה. האפליקציה נועדה להנגיש לחקלאים באזורים אלה מידע שכבר יש באינטרנט, ולהתאים אותו אליהם על פי תחזית מזג האוויר, המיקום וכו'. יהיה אפשר לדוגמה לצלם את האדמה, להעלות לרשת ולקבל מידע רלוונטי – עד כמה האדמה יבשה, אילו גידולים מתאימים עבורה כרגע וכו'. זה כבר קיים באינטרנט, אבל הרעיון הוא ליצור את הממשק בין החקלאי בשטח לבין הסלולר".

הפרסים בפרויקט ניתנו על ידי IBM ישראל. מדובר למעשה בהקצאת משאבים ברמת הפיתוח ומעבדות המחקר. בחברה יקצו משאבים וחניכה מקצועית לקבוצות שהגיעו למקומות הראשונים על מנת להמשיך את הרעיונות ולקחת אותם לשלב היישומי. הקבוצה הראשונה תזכה לשלושה חודשי ליווי בחברה, הקבוצה שזכתה במקום השני תזכה לליווי של חודשיים, והשלישית – לחודש אחד, הכול במטרה לקחת את הרעיון הלאה ולא להשאיר אותו על הנייר בלבד.

"אנחנו מאוד מקווים שיהיה המשך לפרויקט בארץ", מסכם נשר. "הפורמט שייך לבנק העולמי, ומובן שאנו צריכים את התמיכה שלהם לכך. זו פעם ראשונה שנערך פרויקט כזה בארץ. בסך הכל זוהי תשתית מצוינת לרעיון יפה".

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“מים שקטים מתכנתים עמוק”

  1. נמרוד מרום הגיב:

    גדול – אפליקציה סלולרית לחקלאית
    סלרי בסלולר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *