ארכיון פוסטים מהחודש דצמבר, 2011

דצמבר
27

איך ייראה יער העתיד?

יער ברעם. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון צילומי קק\'\'ל

יש יערנים שהיו רוצים לראות מין דומיננטי אחד ביערות, אבל ברוב המקרים הם לא יקבלו את מבוקשם. אלון מצוי ואורן ירושלים מתפשטים ביערות ובחורשים, ואין אפשרות – וגם לא צורך – לכוון אחרת את התהליך הטבעי הזה, אלא במקרים מוגדרים. פרופ' אבי פרבולוצקי במאמר על יער העתיד

אלון מצוי ואורן ירושלים, שני העצים המרכזיים בנוף הישראלי, הם דוגמה קלאסית לעצים שהביולוגיה שלהם הפוכה; האורן כמעט נעלם מהנופים הטבעיים בישראל, הוחזר על ידי פעולות הייעור המסיוויות של קק"ל, וכיום הוא מתפשט באופן טבעי אל מחוץ לגבולות היער הנטוע. למעשה, פעולת הייעור האינטנסיווית החזירה את האורן לנופי ישראל, כולל למקומות שבהם הוא כנראה לא גדל בעבר. כיום התבסס האורן בהרבה מאוד מקומות מחוץ ליער הנטוע שמצא בהם מיקום מתאים. זהו לא התהליך שאליו התכוון המשורר, אבל זה מצב כמעט בלתי ניתן לשינוי.

בעבר היה מי שניסה להוציא את האורן משמורות הטבע באופן יזום, אבל הסתבר שהאורן הוא מתנחל יעיל, כך שברוב המקרים נאלצו להרים ידיים. היום האורן נמצא כמעט בכל מקום בנוף הים תיכוני – לא רק ביער הנטוע. הוא עושה זאת באמצעות הפצה יעילה של זרעיו, וכן בזכות יכולתו לנבוט מצוין ולהתפתח כעץ תוך שנים ספורות. מצד אחר, הוא מת מהר יחסית, ובסביבות גיל 70-50 שנה, גיל צעיר לעץ, הוא מראה סימני זקנה ושיעור התמותה עולה מאוד.

האלון, מאידך, מתנהל באופן הפוך. הוא נובט לאט, גדל לאט, אבל בהמשך הוא מתבסס היטב בבית הגידול. מאחר שהוא מתחדש אחרי הפרעה מניצנים תת-קרקעיים, הוא מתפשט עם הזמן ומכסה שטחים גדולים. לכן אנו מסיקים שכך ייראה היער העתידי: תהיה בו כמות גדולה של אורנים מבוגרים וצעירים (זריעים) שנכנסו לנוף באופן טבעי (על ידי הפצת זרעים), ובד בבד יתחזק בו צימוח האלונים. רואים תופעה זו בכל מקום בארץ, כולל ביער הנטוע.

זה אופי היער העתידי, בין שאנחנו רוצים או אוהבים עובדה זו ובין שלא. עם זאת, מדובר גם בוויכוח אידיאולוגי. יש יערנים שהיו רוצים לראות רק את האורן ביער, ויש אנשי שימור שהיו רוצים לראות חורש אלונים ללא אורנים. לדעתי לא אלה ולא אלה יקבלו את מלוא מבוקשם, כי הטבע עובד אחרת ולא נמנע מ"ערבוב" בין סוגים שונים. אמנם אפשר לתכנן יערות באופן אחרת, כפי שעושים בחניונים ובאתרי נופש, שמשקיעים בהם הרבה אנרגיה וכסף בדילול ובכריתת צמחייה לא רצויה, וכך מקבלים תמונה אחרת, שעלותה בצדה. אבל אין אפשרות – וגם אין צורך – לעשות זאת בכל מקום.

פרופ' פרבולוצקי הוא אקולוג מעשי, חוקר משאבי טבע במנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני

לתגובות ודעות נוספות סביב פולמוס הייעור בישראל והאלטרנטיבה האקולוגית, לחצו כאן

3
קטגוריות ייעור
תגיות , , , ,
דצמבר
13

יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

פרויקט היער הקהילתי של קק"ל ממשיך לכבוש יערות במדינת ישראל, והפעם הוא מתרחב גם ליער ביריה שבחצור הגלילית. הטוויסט: פיתוח אתר ארכאולוגי הכולל מערות מסתור ובורות מים עתיקים, ואשר צפוי להוות נקודת משיכה תיירותית באזור הגליל

לפני שנים אחדות, כשהחלה קק"ל לטפח יערות קהילתיים בסמוך לערים ויישובים בישראל, רבים צפו שהיוזמה תצליח, אך נראה שממדי הצלחת הפרויקט הפתיעו גם את יוזמיו. מאז תחילת הפרויקט מוצפים משרדי קרן קימת לישראל בפניות מרשויות שונות המעוניינות להיות שותפות בתהליך, ולסייע בטיפוח יערות קהילתיים בתחומי שיפוטן. אכן הפרויקט מתרחב עוד ועוד, כשבשבוע שעבר נחנך יער קהילתי-ארכאולוגי מעניין במיוחד בחצור הגלילית, בדרך הנוף העולה ליער ביריה. באירוע נכחו ראש מועצת חצור שמעון סויסה, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל אבירם צוק, אנשי רשות העתיקות, פעילי היער הקהילתי בחצור, אנשי אגף החינוך והתקשורת בקק"ל וגורמים נוספים. יחד יצאו כולם לשטח, סימנו את שבילי היער ואף סייעו מעט בגיזום העצים.

"היער הקהילתי הוא פרויקט שנועד לחבר את הקהילה שגרה בסמוך ליער עם היער שבשכנותם", מספר אבירם צוק מקק"ל, מיוזמי וממקימי היער הקהילתי החדש. "בכל מקום הפרויקט לובש פנים אחרות, וכולל פיתוח, פעילויות, שבילים להולכי הרגל או לרוכבי האופניים, וכן הלאה. המגמה היא לרתום את הקהילה והציבור שגר בסמוך, כך שייקח אחריות על היער, גם מבחינת הפעילות והאחזקה השוטפת. הרעיון, בין השאר, הוא להגביר את מודעות הציבור לנכס שנמצא ליד מקום מגוריהם, ולאפשר להם להשתמש בו ולהרגיש הזדהות גדולה יותר עם היער הסמוך לביתם".

בדרך כלל כשיוזמים יער קהילתי מדובר ביוזמה של גורם מהרשות המקומית או של קבוצת תושבים. במקרה של חצור הגלילית היה מעורב אלמנט נוסף, והוא הגורם הארכאולוגי. ביער ביריה ישנם לא מעט שרידי מבנים עתיקים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, שרידי גתות ואף שרידי בית כנסת עתיק. חלק מהמערות הן מבנים מדהימים הכוללים כמה מפלסים עם מחילות וחיבור לבורות מים. הארכאולוגים מעריכים את שרידי המקום כבני 2,000 שנה.

"במקרה של חצור הוחלט לכוון את הפרויקט של הייעור הקהילתי לפיתוח של אתר ארכאולוגי רציני, ממש על שפת יער ביריה הגובל עם העיר", מספר צוק. "הרעיון היה להתחבר לרשות העתיקות, מכיוון שמדובר באתר ארכאולוגי. במקביל פעלנו לכך שהקהילה תהיה שותפה גם בתכנון ופיתוח האתר שנמצא ממש קרוב ליישוב עצמו. היער הקהילתי אמור לשרת את תושבי חצור, ובד בבד להגדיל את מספר המבקרים שיגיעו לאזור".

על מנת להניע את הפרויקט יצרו בקק"ל קשר עם רשות העתיקות, וכן הקימו קבוצת פעילים מתוך חצור, המונה כ-20 אנשים. בהמשך נערכו בשנתיים האחרונות פעילויות רבות, סדנאות בנושאי יער וארכאולוגיה, יציאה לשטח, דיונים כיצד לפתח את היער ואת האתר ועוד. במקביל לכך החלה רשות העתיקות בתהליך תכנון פיזי של פיתוח האתר. העמותה החברתית-חינוכית לבני נוער אחריי נכנסה אף היא לתמונה, וכך גם בתי ספר ומדרשה מקומית אשר משתתפים כיום בפעילות.

"החלטנו לקחת חלק קטן מתוך האתר הענק הזה, ולהתחיל לעבוד בשלבים על פיתוחו", מסכם צוק. "קבוצת הפעילים התכנסה יחד עם אנשי קק"ל, רשות העתיקות, אגפי התקשורת והחינוך בקק"ל, ראש המועצה, נציגי המתנ"ס ועוד, והתחלנו בסימון של קטע שביל באזור שאנו מעוניינים לפתח. זה יהיה הבסיס לשביל הליכה שיעבור בכמה אתרים ביער. בסופו של דבר, אני מצפה שהיער הקהילתי יהיה אתר ארכאולוגי מפותח ונגיש לציבור, ושהוא ימשוך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. מבחינתי בעוד כמה שנים יהיה זה אחד האתרים מושכי הקהל המשמעותיים ביותר בגליל העליון".

צילומים: אתי אזולאי

1
קטגוריות איכות הסביבה ו ייעור
תגיות , , ,
דצמבר
7

שנה לאסון בכרמל: מתגייסים למען הטבע

שנה עברה מאז השריפה בכרמל. מה קרה מאז ומה עתיד להשתנות בקרוב? לפניכם סקירה מקפת עם הרבה יותר מקורטוב של אופטימיות ותקווה

השריפה בכרמל, שפרצה בדצמבר 2010, כילתה כ-35 אלף דונם של יער וחורש טבעי, גבתה את חייהם של 44 אנשים ופגעה ביישובים ובבתי מגורים. בשל הנזק הרב, הוכרזה השריפה כאסון לאומי. מאז פרוץ השריפה הגדולה ולאורך כל השנה שחלפה מאז האסון, קק"ל, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, מסייעת לטבע לשקם את עצמו, יוצרת הגנות מפני שריפות חדשות, וממשיכה לטפח את היער.

בזמן השריפה, בעוד השתוללה סופת אש בין עצי היער, נאבקו יערני קק"ל בלהבות, לצד שירותי הכיבוי הישראליים וכוחות הסיוע שהגיעו מכל העולם. יערני קק"ל נלחמו על כל עץ, לעתים ממש תוך סיכון חייהם. אותם יערנים עובדים היום ברחבי היער לשיקום העצים ששרדו, למניעת שריפות עתידיות וליצירת אתרי בילוי ותיירות לרווחת תושבי האזור, המטיילים והתיירים הרבים שפוקדים את היער היפה.

משקמים ויוצרים אזורי חיץ

ועדת מומחים, ובהם פקידי ממשלה, ארגוני טבע, אנשי אקדמיה ונציגי קק"ל, הוקמה במטרה להפעיל בכרמל תוכנית שיקום לאומית. במקביל לפעילות האדם, הטבע כבר החל לשקם את עצמו במלוא המרץ.

מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל בקק"ל, מסביר שפעילות השיקום היערני מתמקדת בכריתת עצים שרופים ופינוים מהיער, שיפוץ טרסות, נטיעות חדשות באזור הטרסות ויצירת אזורי חיץ למניעת התפשטות השריפה הבאה.

כריתה נרחבת תתבצע בכל האזורים שעלו באש. "חלק מהעצים התגברו והחלימו, אבל אלה מהם שאחרי שנה עדיין לא מראים סימני חיים, צריך לכרות אותם ולפנותם מהיער", אומר ויינברגר. היות שמדובר בשטח עצום, בלתי נגיש בחלקו, עבודות הכריתה והפינוי צפויות להימשך כמה שנים.

במקביל, החלה קק"ל ביצירת אזורי חיץ סביב יישובי האזור ובתוך היערות – תהליך ממושך ויקר, שכרוך בעבודה רבה ומורכבת. הנוהל כיום הוא שלא כורתים את כל העצים באזורי החיץ, אלא יוצרים מה שמכונה Shaded Fuel Breaks. הטכניקה היערנית הזאת מבוססת על הסרת הצמחייה הסבוכה והעצים הנפולים, שעלולים לתפוס להבות בקלות, והשארת העצים הבוגרים, העמידים יותר בפני האש.

גורם מרכזי בשיקום היער הוא הטבע עצמו. פרחי החורף כבר החלו לפרוח ביער השרוף, והצמחייה העשבונית מתחילה לצבוע אותו בירוק. הפגיעה בשכבת האדמה ובמאגר הזרעים כתוצאה מהחום הגבוה של השריפה אמנם מקשה על העשבים והפרחים, אבל לחיים יש את הכוח שלהם, והטבע מתעורר לחיים גם באזורים השרופים.

מובן שתהליך התחדשות העצים ממושך הרבה יותר. העצים רחבי העלים, כגון אלון, אלה וכליל החורש, צומחים מחדש מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מכל שורש עשויים לצמוח כמה גזעים, ועולה צורך לגזום ולטפל בעצים האלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך זרעי העצים השרופים, שנפלטו מתוך האצטרובלים. תהליך זה, שכבר החל להתרחש, מניב יער צפוף ובלתי מבוקר. גם כאן נדרשת התערבות של היערנים לדילול העצים ולהבטחת התפתחות יער בריא ומגוון.

"השאיפה היא להתערב כמה שפחות בתוכנית השיקום של הטבע, אבל להגיש לטבע עזרה איפה שצריך", אמר יערן קק"ל בכרמל מיכה סילקו. "עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

מתנדבים ומשפצים

תרומה מרכזית לפעילות השיקום ביערות הכרמל ולמניעת שריפות עתידיות הייתה לאלפים רבים של מתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה, שהגיעו לכרמל מאז האסון כדי לסייע ליערני קק"ל. כ-18 אלף איש השתתפו בפעילות ההתנדבותית בכרמל בשנה האחרונה – תלמידים, משפחות, חיילים, נציגי ארגונים ציבוריים ופרטיים, משלחות מחו"ל ואף יערנים ואנשי מקצוע שבאו להתנדב ולתרום מניסיונם. חישוב שנערך העלה שהמתנדבים הרבים השקיעו בשנה החולפת בשיקום הכרמל יותר מ-13 אלף ימי עבודה.

פעילות המתנדבים מתמקדת בדילול וגיזום העצים והצמחייה. השאיפה היא להוריד שליש מכמות החומר האורגני ביער, כדי להקטין את הסיכון לשריפה ועל מנת לעכב את התפשטות הלהבות, במקרה שבכל זאת פורצת דליקה – כפי שמסביר יערן קק"ל בכרמל יעקב ארק. גיזום השליש התחתון של העץ מקטין את האפשרות של הלהבות להגיע לצמרת, וכך להתפשט במהירות.

מיד כששמעו על האסון, התגייסו ידידי קק"ל בכל העולם לטובת המאמץ לשקם את הכרמל. עד כה נרכשו שבע כבאיות חדשות, בתרומת ידידי קק"ל בארה"ב, הולנד, גרמניה, שווייץ וצרפת. אזורי חיץ בשטח כולל של 200 דונם נפתחים בימים אלה במקומות שונים ביער בסיוע התרומות הללו.

נוסף על כך, קק"ל עוסקת בשיפוץ דרכי גישה ליישובים. בעת שריפה, הנגישות ממלאת תפקיד מרכזי – מתן אפשרות לרכבי הכיבוי להגיע במהירות, ובמקרה הצורך אף לפנות את התושבים מפני הסכנה. בעת השריפה בכרמל, למשל, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם.

3
קטגוריות ייעור
תגיות ,