פירמידת המזון במרעה

פירמידת המזון במרעה

באמצעות קרן מחקרי מפ"ק תומכת קק"ל במחקר ופיתוח בתחום הייעור, האקולוגיה והסביבה, בתקציב של כ-6 מיליון שקל בשנה. לאחרונה נערך יום עיון שבמסגרתו הוצגו עשרה מחקרים מהשנה הקודמת. הבאנו לפניכם את אחד המעניינים שבהם

עצים ושיחים מספקים צל והגנה מפני רוחות לבקר ולצאן במרעה; עצים גם מאפשרים לאימהות להתבודד מהעדר בעת ההמלטה, התנהגות חשובה לקשירת יחס אם-ולד. הצומח המעוצה הוא המרכיב העיקרי של הזנת עיזים בעונת הקמל, ומרכיב יותר מחצי מהמנה בעונה הירוקה. אף על פי שפרות וכבשים מעדיפים עשב, הם תמיד צורכים מעט עלוות עצים כשזו קיימת, אפילו בשיא עונת הירק. באזורי יער וחורש, תרומתו של הצומח המעוצה עולה מאוד בתקופות שבהן איכות הקמל יורדת. מחקר רב נעשה על התרומה של עצים להזנת מקנה במרעה, אבל פחות ידוע על השפעתם של אכילת עצים (עלווה, פירות וקליפת עצים, בעיקר) על בריאות המקנה במרעה.

כל איברי העץ מכילים תרכובות משניות כגון פוליפנולים (וביניהם טאנינים מעובים ומהודרים), טרפנים ואלקלואידים. לתרכובות אלה יש יכולת להרעיל את המקנה: למשל, בהודו, דווחה תמותת בקר מאכילת טאניני אלון. בארה"ב דווחו הפלות בבקר הצורך מחטים של אורן ממין פונדרוסה. אולם בארץ הדיווח היחיד מסוג זה הוא של תמותת בקר שצרך עלוות לוטם. תרכובות משנה מפחיתות כולן צריכת מזון. קיימות הסתגלויות המאפיינות את כל סוגי המקנה: הימנעות (למשל מהרדוף הנחלים) וחלוקת המנה לארוחות מרובות (למשל במקרה של שיטה מכחילה – יותר שעות רעייה וביניהן תקופות מנוחה).

לאחרונה אף התגלה ש
בני צאן לומדים לצרוך טוקסינים בסדר מסוים ומוגדר, וכך מורידים את הרעילות. כך למשל, עגלות מתגברות על רעילות של אלקלואידים וטרפנים אם צרכו לפני כן טאנינים, אבל לא מתגברות על רעילות טרפנים אם אלה נצרכים לפני הטאנינים.

מנת עיזים טיפוסית במרעה מעוצה כוללת יותר מעשרה מינים ליום הנצרכים בסדר מסוים, כאשר המידע אודות התנהגות רעייה בטוחה מועבר ע"י האמהות. בוקרים בדרום אמריקה ורועים דרוזים ברמת הגולן מספרים כי בקר הסובל מהרעלות אוכל סוגים מיוחדים של אדמה. יש עדויות מדעיות על כך שקרקעות חרסית עשויות להיות מועילות, אולם ההשערה טרם נבדקה.

תרכובות משניות מצומח מעוצה כתרופות: בניגוד לדעה שהייתה מקובלת עד לפני עשר שנים, צריכת תרכובות משניות מעצים ושיחים יכולה להיות מועילה מאוד לבריאות המקנה.

טפילי מעיים: הראנו שצריכת עלים של אלת מסטיק ובמידה פחותה, של בר-זית בינוני מפחיתות מאוד נגיעות מתולעי מעיים עגולות. אכילת עלוות אלת מסטיק מפחיתה גם הפרשת ביצי קוקסידיות בעיזים צעירות. רועים דרוזים בכרמל מגישים ענפים של אלון מצוי ורועים במשולש מגישים ענפי אלת מסטיק לגדיים למניעת שלשולים לפני ואחרי הגמילה. מדיווחים מחו"ל עולה כי טאנינים מעצים אחרים הנאכלים במרעה (אלון מצוי, אלון תבור, חרוב ומיני אלה שונים) עשויים להוות הגנה מפני טפילי מעיים.

טפילים חיצוניים: ד"ר אריאל שבתאי הראה שכמעט אין תמותה מקדחת קרציות בבקר הצורך שיחי חורש. פוליפנולים מחפים על תאי דם אדומים ומקשים על כניסת טפילים חד תאים לתאי הדם האדומים. הראינו כי אכילת טרפנואידים מעץ האיזדרכת ע"י כבשים מפחיתה את כמות הדם הנצרכת ע"י קרציות וקשורה לתמותת קרציות בזמן ההטלה, לאחר שהתנתקו מהכבשים. טרפנים משרף אורנים דוחים טפילים חיצוניים. חזירי בר למדו להשתמש בהן לדחיית חרקים – הם מתגרדים על גזעי אורנים – אבל אין דיווחים לגבי בקר או צאן. קדחת קרציות וקרציות בכלל אינן מהוות בעיה בעיזים הניזונות תדיר מצמחי חורש ויער בכרמל אולם קדחות קרציות נפוצות מאוד בעדרי כבשים מהנגב הרועים בהרי המרכז.

משככי כאבים, מונעי התנפחויות ונוגדי חמצון: קליפות ערבי נחלים וערבות אחרות מכילות חומצה סליצילית – תולדת האספירין. בארה"ב סוסים הסובלים מלמיניטיס אוכלים קליפות של עצי ערבה. אין מידע הקושר חיגור גזעי עצים על ידי עיזים לבין מניעת כאב.

בארה"ב הראו שאכילת טאנינים מעלוות עצים מונעת התנפחות של עגלות במרעה צעיר, הנגרמת כנראה מספונינים בקטניות. טאנינים אף מפחיתים ביותר מ-20% את כמות המתאן הנפלטת על ידי מעלי גירה. לפוליפנולים מאלת מסטיק יש פעילות נגד חמצון שהוכחה בעכברים אבל לא נבדקה במקנה במרעה. פעילות דומה נמצאה בניו זילנד בכבשים שצרכו עלוות ערבות.

מרעה המחר: פסיפס של עשבוני ומעוצה
מרעה המחר יכלול כרי דשא שתולים בעצים שיתרמו מזון ותרופות. בהקשר זה יש דוגמאות חיוביות ושליליות של שתילה במרעה. בשנות ה-80 של המאה הקודמת הוחל בשתילה אסטרטגית של מיליוני הקטרים בשיחי מלוח במזרח התיכון (ירדן, מצרים, לוב, טוניס). כיום מבינים שתכולת המלח (25% אפר, מזה 75% מלח), האוקסלטים (המפחיתים ספיגת סידן) והחנקות במלוח מפחיתים את ערכו במרעה. דוגמה מוצלחת יותר של ייעור במרעה קיימת בניו זילנד. שם שותלים עצי ערבה בגושים בתוך מרעה עשבוני (willow blocks). בכבשים האוכלים עלוות ערבה, ביצועי הפוריות טובים יותר וקצב הגדילה מהיר יותר. ניסיונות דומים קיימים בחוף המזרחי של ארה"ב.

ייתכן שלחרוב תמהיל של תכונות חיוביות: עץ מפותח המספק צל ומזון, אינו רעיל ומכיל תרכובות משניות מגוונות, שלחלקן פעילות ידועה נגד טפילים. גם אלונים עשויים להיות מועילים מאוד לבריאות בעלי חיים. מחקר רב דרוש לאישוש הנחות אלה. באותו הקשר, יש לציין ששיחים שתדמיתם במרעה הייתה פעם שלילית מאוד כמו אלת מסטיק, שאותה ניסו להשריש באזור עדולם באמצעים כימיים, נתפסים היום כמועילים. יש להביא זאת בחשבון בתכניות טיוב של המרעה ולהבטיח שמרעה המחר יהיה פסיפס בעל מגוון מינים גדול המסוגל לספק צל, הגנה, מזון ותרופות לבעלי חיים.

צילום: יעקב שקולניק

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“פירמידת המזון במרעה”

  1. זהר אופיר הגיב:

    הכל טוב ויפה, אבל בארצנו – כמו גם בנושאים אחרים, לא יודעים לשים גבול. התוצאה היא שמרעה הבקר (המגודר ומוגדר) תופס (כמעט) את כל השטחים הפתוחים באזור הי"ת. הדבר מביא לקטסטרופה לצומח הטבעי, בעיקר העשבוני, ובמינים רגישים עד כדי השמדה ממש. מצד שני לתפוצה בלתי פרופורציונלית למינים עמידים.
    הפיתרון – כמו תמיד להשאיר במידה נאותה – שטחים פתוחים ללא מרעה.
    זהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *