בין שתי גישות

בין שתי גישות

"קיים קשר חזק וברור בין גידול אוכלוסיה לשינוי האקלים", אומר נשיא המרכז לשימור ביולוגי באוניברסיטת סטנפורד, פרופ' פול ארליך, בראיון ל"אקולוגיה וסביבה" | שיחה על הקטנת אוכלוסיית העולם ושינויים בהרגלי הצריכה

מה גרם לך להתריע, עוד לפני שני דורות, שגידול האוכלוסייה הוא בעיה שיש להעלות לראש סדר העדיפויות של העוסקים באיכות הסביבה?

"בעולם שלפחות מיליארד איש רעבים בו ורבים יותר סובלים מתת-תזונה, גודל האוכלוסייה הוא ללא ספק סוגיה מרכזית. עבורי, ההבנה כי לא ניתן לקיים גידול אין-סופי על כוכב שגודלו סופי, הייתה משמעותית. לכך הצטרפה ההוויה האמריקאית של תקופת מלחמת העולם השנייה, שהראתה כי בהתקיים המניע המתאים, דפוסי ייצור וצריכה ניתנים לשינוי מהיר מאוד. הצטרפות ארה"ב למלחמה הביאה לשינוי דרמטי: מייצור מכוניות – לייצור מטוסי מלחמה. שינוי מהיר נוסף התרחש עם סיום המלחמה בעת שדפוסי הצריכה חזרו למסלולם. הגורם שיכול לאזן גידול בייצור ובצריכה הוא גודל האוכלוסייה. אך בעוד שהודגם שניתן לשנות דפוסי צריכה במהירות, היה ברור ששינוי בגודל האוכלוסייה, שיבוצע בצורה הומָנית (כלומר באמצעות שכנוע אנשים ללדת פחות), הוא תהליך אִטי מטבעו. אִטיות התהליך היא הגורם לדחיפות התחלתו".

הקטנת האוכלוסייה או צמצום דפוסי צריכה – איזו אסטרטגיה להפחתת המדרך האקולוגי (ecological footprint) היא מציאותית ויעילה יותר?

"לפני 40 שנה חשבתי ששינוי דפוסי הצריכה פשוט יותר מהפחתת שיעורי הילודה. כיום תשובתי הפוכה. הסיכוי לשינוי הרגלי צריכה הוא בלתי סביר, כל עוד מתקיימים התאווה לצמיחה כלכלית לא מרוסנת, התפיסה שכלכלת השוק היא כל יכולה והפחד מפני תכנון. עם זאת, כדאי לזכור שאם אנחנו לא נשנה את דרכינו, דרכינו ישונו עבורנו. הדבר כבר קורה: בשל עליית מחירי האנרגיה אנשים במדינות העניות מתקשים להשיג מזון. אמנם השינוי מצער, אך אנו צפויים לראות יותר ויותר ממנו. השאלה איננה האם נשנה את דפוסי הצריכה והילודה, אלא האם אנחנו נחליט לשנותם לכיוונים מועילים לחברה האנושית או שניתן לטבע ליצור מציאות קודרת? עם הטבע לא ניתן לנהל משא ומתן.

"כדי שגודל אוכלוסיית העולם יהיה מקיים לטווח הארוך, נדרשת הקטנה הדרגתית שלו. הדרך לכך עוברת במתן יכולת בחירה לנשים, במתן הזדמנויות ובהענקה של זכויות שוות. דרך זו תאפשר לנשים לבחור להקים משפחה קטנה יותר. כיום לא קיים שוויון כזה באף מדינה בעולם. לכן הדבר המיָדי שיש לעשות הוא להעניק זכויות שוות לנשים, כמו גם לאפשר גישה לאמצעי מניעה לכל מי שפעיל מינית, ולתמוך בהפלה במידת הצורך. בסופו של דבר צריך לטפל בשני המישורים: להוריד את שיעורי הילודה ולחלק מחדש משאבים רבים. אין אפשרות לכלכל את 7 מיליארד התושבים הנוכחיים בכדור הארץ, אם כולם יסגלו אורח חיים כגון זה האמריקאי. אנשים בארה"ב, באירופה ובישראל יצטרכו לשנות את הרגלי הצריכה שלהם, כדי שלאנשים בארצות אחרות, הזקוקים למשאבים רבים יותר, אכן תהיה גישה למשאבים האלה. הקושי הפוליטי הכרוך בכך בוודאי ברור לציבור הישראלי."

האם בימים אלה לא עדיף להפנות את תשומת הלב להשלכות שינוי האקלים?

"קיים קשר חזק וברור בין גידול אוכלוסיה לשינוי האקלים. לצערי, הוא לא מקבל ביטוי בכלי התקשורת ולכן לא זוכה להבנה בקרב הציבור. באופן עקרוני, ככל שהאוכלוסייה גדלה (ובהנחה שכל שאר הדברים קבועים) פליטות גזי חממה גדלות באופן שאינו לינֵארי. זאת משום שבני האדם, בחוכמתם, עשו לעצמם עבודה קלה – עיבדו את האדמות הטובות ביותר, כרו את המחצבים המשובחים ביותר והקימו יישובים במקומות הסמוכים למקורות מים זכים. כיום מתגברות תופעות של גידול מזון על אדמות שוליות, שימוש במתכות המופקות ממחצבים דלים, שתיית מים המוסעים ממרחקים גדולים ומטוהרים. כמובן שכל אלה צורכים אנרגיה רבה יותר, המגדילה באופן מעריכי את פליטת גזי החממה".

הראיון המלא מפורסם בגיליון מס' 4 של "אקולוגיה וסביבה"

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“בין שתי גישות”

  1. זהר אופיר הגיב:

    מזה שנים רבות אני חושב: מתי יבוא היום שבו הן בעולם, קל וחומר בארץ יעזו לשחוט את הפרה הקדושה ביותר בעדר: גידול האוכלוסיה. והנה זה קורה ועוד באתר של הקק"ל, מי היה מאמין.
    אין ספק שדברי פרופ. ארליך צודקים, אולם זהו רק קצה הקרחון; למעשה המצב עוד חמור הרבה יותר משום שצפיפות האוכלוסיה משפיעה באופן ישיר או עקיף על כל נושא בתחום חיי האדם מאיכות הסביבה דרך מזון ובריאות ועד לכלכלה ומלחמות.ואכן אם האנושות לא תדע לעצור את הגידול הזה בעצמה, אין ספק שהיא תעצר בתנאים הרבה יותר גרועים.
    ככל שהדבר מסובך וקשה – אין יותר אפשרות להתעלם ממנו.
    זהר אופיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *