מיליארד עצים לא טועים (ב')

מיליארד עצים לא טועים (ב')

בסין מתבצעים בשנים האחרונות, בתחום הייעור, מספר פרויקטים רחבי היקף. בין החוקרים ניטש ויכוח האם פרויקט מסוג זה הולם לבעיות המדבור המקומיות | ייעור בסין, חלק ב'

לקריאת החלק הראשון של הסקירה

בשולי מדבר גובי, ברמה הטיבטית במחוז Qinhai ב-Gonghe County, בתחנה של מחלקת הייעור, נערכים ניסיונות מקיפים לעצירת תהליך המדבור. בתחנת הניסיונות עובדים שמונה עובדים קבועים, ובעונה מתווספים אליהם עוד עשרות עובדים זמניים. גודלה של החווה כ-10 קמ"ר, ומדי שנה נעשית בה שתילה וזריעה על פני שטח של 1,500 דונם. בחווה בודקים התאמה של מיני צמחים לגידול בקרקע החולית. העבודה בחווה אינה ממוכנת.

על חול נודד נבדקת התאמת שני מינים של Caragana לבית הגידול החולי, מין מקומי ומין  שמקורו במונגוליה. נבחנות בעיקר שיטות שונות של הכנת הקרקע. כדי לעצור את החול ולאפשר לזרעים לנבוט, נתחמים ריבועים באניצי קש וברשתות או מוקמות סוללות עפר נמוכות. הזריעה נעשית בחודשים יוני–אוגוסט לאחר שמזג האוויר מתחמם, 150 עובדים זורעים כ-10 דונם ביום בעלות של כ-9,750 שקלים. לטענת מנהל התחנה, שני המינים הוכיחו את עצמם ואחוז ההצלחה עומד כיום על 90 אחוז. באתרים שונים במחוז, סביב הערים, נזרעים בטכניקות דומות שני מינים אלו בהצלחה ניכרת. על פי דברי הרשויות, בשל הזריעה המאסיבית של מיני ה- Caragana חלה ירידה ניכרת במספר סופות החול ובהיקפן. נוסף על כך, נעשים בתחנה ניסיונות על חול מיוצב ונשתלים מינים שונים של אשל, ערבה וערער, כולם ללא תוספת השקיה. כמו כן, הוחל בשנה האחרונה לבחון אפשרות לגידול Wormwood, מין של לענה בתוספת טפטוף. הפירות של הצמח נמכרים בשווקים, והם אחד התבלינים החשובים במזון המקומי.

למרות ההתקדמות המהירה והמרשימה של הפרויקט, קיימות עדיין בעיות רבות. כמה מינים שאינם מקומיים נפגעו קשות על ידי מחלות שונות ומזיקים, חלק מן המינים מתים בשל חוסר עמידות ליובש, ואחוז מסוים של היער נפגע על ידי סופות החול. על פי האומדן, כרבע מן היער הניטע מדי שנה אינו שורד.

ויכוח ניטש בין החוקרים האם פרויקט מסוג זה הולם את בעיות המדבור של סין. יש מדענים התוהים לגבי נטיעה של עצים ושיחים לא מקומיים שאמנם מצליחים היטב, אך צריכת המים שלהם גבוהה והם יכולים לגרוע ממי התהום וכן ממי הנהרות, מה שיכול להיות בעייתי במיוחד באזור השחון של צפון סין. ייתכן שהאזור אינו יכול לתמוך בכל כך הרבה עצים. טענה נוספת המועלית תדיר היא כי הנטיעות ברובן הן מונו קולטורה ואין גיוון מינים. למשל, נטיעות עצי הצפצפה (הריבוי נעשה בתרביות רקמה), הגדלים במהירות וצורכים מים רבים, יוצרות אזורים שאינם מותאמים לבעלי חיים ולצמחים מקומיים, ובכך פוגעות באקולוגיה של האזור. נוסף על כך, יערות מונוקולטוריים אלו פגיעים במיוחד למחלות, כפי שארע בשנת 2,000 כאשר מיליוני עצי צפצפה מתו בשל מזיק שפגע בהם, והוחלפו במין אחר. יש הטוענים שהפתרון מצוי בכך שהממשלה תעודד את האיכרים להקטין את מספר הבהמות שהם מגדלים או להעביר אותם הרחק מן האזורים היובשניים. על כף הזכות עומדת הטענה כי  הנטיעות מורידות את פליטת גזי החממה של סין.

למרות חזונם להדביר את המדבר, החלו הרשויות גם להוקיר אותו בשל האפשרות לפתח בו תיירות מדברית. באתרים נבחרים ניתן לגלוש (בתשלום) מדיונה, לנהוג בחולות ברכב שטח וכן לרכוב על גמל דו-דבשתי. עם זאת, בפרויקט מושקעים כיום משאבים רבים, ומה תהיה מידת הצלחתו בהפיכת האזור לנוח יותר למגורים ולחקלאות ובהשפעה על האקולוגיה המקומית, רק ימים יגידו.

Photo: Magalie L'Abbe

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *