הציפור הנחמדה שהפכה לפולש אלים

הציפור הנחמדה שהפכה לפולש אלים
המיינה המצויה הובאה לישראל כאחת מציפורי ה"צפארי", אך היא התפשטה ברחבי הארץ וכיום מסבה נזקים אקולוגיים ופוגעת בחקלאות – והיא לא היחידה
המיינה המצויה היא עוף ממשפחת הזרזיריים, מסדרת ציפורי השיר, שמקורה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. אל ישראל היא הגיעה כאחת מציפורי ה"צפארי", אותו פארק ציפורים שנפתח ב-1994 בפארק הירקון. היא הוצגה שם לראווה וגם שימשה למחקר, אבל אז פרצה את גבולות הפארק (לא ברור אם שוחררה או ברחה), והתפשטה בהדרגה כמעט בכל שטחה של מדינת ישראל.

לפי אתר החברה להגנת הטבע מינים פולשים הם "פרטים של צמחים, בעלי חיים ופטריות שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בתיווך של פעילות אנושית (במכוון או בשוגג), וגורמים להשפעה אקולוגית בסביבה החדשה". המיינה בהחלט עונה להגדרה זו. לפי הארגון, מינים פולשים מסבים נזקים אדירים לכלכלה ומסכנים את המגוון הביולוגי העשיר של ישראל – הם מתחרים עם המינים המקומיים על מזון ועל מים, דוחקים אותם מאזורי המחיה שלהם ואף טורפים אותם או מעבירים להם מחלות. באתר מספרים גם על פגיעה בתיירות, בין היתר פגיעה בחופים ובפארקים; על פגיעה במים – כך למשל בארצות הברית גורם מין אשל פולש לפגיעה שנתית בשווי 35 מיליון דולר באספקת מים; ועל סכנה לבריאות, שכן מינים פולשים משמשים כנשאים של מחלות שונות. אחת הדוגמאות המוכרות למין הטומן בחובו סכנות לבריאות היא יתוש הטיגריס האסייני, שהגיע לארץ בשנים האחרונות ועלול להעביר יותר מ-20 סוגי מחלות, אחת מהן היא קדחת מערב הנילוס.

ננחזור למיינה, כי היא דוגמה מצוינת למין פולש, וננסה לעקוב אחר ההשפעות שלה כדי להסביר את הסכנות ואת התוצאות של פלישת מינים. לפי מאגר המידע העולמי למינים פולשים (Global Invasive Species Database), המיינה נמנית עם "100 הפולשים הגרועים בעולם". מדובר באומניבור, כלומר אוכל-כל, הניזון בין השאר מפירות, משלשולים, מבשר, מצוף ומחרקים. מגוון רחב זה של מזון מאפשר לה להסתגל בקלות לאזורים שונים. לפי המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, אקולוגים בעולם חוששים שהציפור דוחקת ותמשיך לדחוק ציפורים מקומיות משטחי המחיה שלהן, ותפגע באקולוגיה של אזורים רבים. המיינות, שנעות בקבוצות, לא בוחלות בטריפת ביצים של עופות אחרים ומתחרות אתם באלימות על מקורות מזון – כולל עופות הגדולים מהן, כמו בזים ושלדגים – ובאזורים מסוימים באוסטרליה צמצמה המיינה אוכלוסיות של תוכים מקנני חורים. המיינה גם משפיעה על החקלאות, שכן אמנם לפי GISD התזונה העיקרית של גוזלי הציפור מורכבת מחרקים, אך אם הם אינם בנמצא המיינה "מסתפקת" בפירות מבשילים, בזרעי צמחים ובדגנים.

המיינה היא דוגמה למין פולש אחד, והנזק שלה רב. לפי החברה להגנת הטבע, פלישות ביולוגיות ברחבי העולם מובילות לנזק כלכלי בשווי כ-1.4 טריליון דולר בשנה. בישראל לא נערך מחקר האומד נזקים אלו, אך מדובר במיליוני שקלים בשנה.

קישורים לקריאה נוספת:
* Global Invasive Species Database
* המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
* אתר החברה להגנת הטבע

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

14

תגובות ל“הציפור הנחמדה שהפכה לפולש אלים”

  1. אסתר הגיב:

    מדוע לא ננקטות פעולות?

  2. charlotte degani הגיב:

    קראתי את הכתבה על הציפור ה"מיינה" שהיא מסוכנת לסביבה, אך לא נאמר בכתבה איך אפשר לצמצם את התרבותםת אני גרה בחבל לכיש, במושב, והיא מופיעה זו השנה השנייהץ????? תודה
    דגני שרלוט

  3. רחי ברוט הגיב:

    לא רק המיינה גם הדררות, שני המינים האלו ברחו או שוחררו מהצפארי והן מתרבות בצורה מפחידה בערים.

    לי כבחור עירוני הן לא מפריעות ואפילו מרהיבות, לדעתי צריך לקנוס את הצפארי על מנת שישמרו על העופות שלהם יותר טוב.

    אגב, יום אחד גם התנין יהפוך לחיה פולשת בישראל.

  4. יעל הגיב:

    מיינות נעות בקבוצות רק בעת שיחור או כאשר יש פרחונים. ביתר השנה הן מופיעות לרוב כזוגות מונוגמיים.

    ותשובה לאסתר ושרלוט: כיום נעשים מחקרים אקולוגיים על המין כדי להסיק מסקנות ברות יישום בשטח. יעילות האמצעים שננקטו עד כה ע"י הרט"ג אינה גבוהה.
    כמו כן, בארץ קיימים מספר מיני ציפורים פולשים (דררה, זרזיר וכולי) המתחרים זה בזה ויש להתחשב באינטראקציות בינהם לפני שמתחילים לטפל במין זה או אחר.

  5. מערכת הגיב:

    תודה לכם על התגובות. הפוסט כמובן רק מאיר את בעיית המיינה המצויה. למבקשים מידע נוסף בנושא אנו ממליצים להקליק על הקישורים לקריאה נוספת המופיעים בתחתית הפוסט. נוסף על כך, אפשר לפנות לרשויות המקומיות או למוקד רשות הטבע והגנים, לעדכון ולבחינת דרכי ההתמודדות עם הבעיה.

  6. דן פרי הגיב:

    מינים פולשים לא מוגבלים לבעלי חיים, גם עצים וצמחים עלולים להפוך לפולשים. אחת הדוגמאות הבולטות בארץ היא השיטה הכחלחלה. גם היא מופיעה במאגר המינים הפולשים העולמי. אחד מהגורמים שהביא אותה ארצה היתה קק"ל.

  7. תמי קאופמן הגיב:

    לא מבינה למה אתם יורדים לחייה של ציפור מקסימה זאת.
    אלה הם חוקי הטבע ומי אנחנו שנחרים, נילחם, נתנגד למהלך הטבעי של מלחמות הקיום. דרוין – אמרנו כבר?

  8. מערכת הגיב:

    היי תמי.
    הציפור אכן מקסימה. הזכרת את דרווין ואת המהלך הטבעי של מלחמות הקיום. הדבר היה נכון לו הוא היה קורה במקום שבו היא אמורה להימצא. כאן מדובר בהתערבות חיצונית, כלומר על ציפור אשר הובאה למקום שאינו מקום הגידול שלה, ובכך הפרה את אותו איזון טבעי שאמור היה להתקיים.

  9. איתן הגיב:

    הציפור תוקפנית !! יש לנו פרט של המיינה בשכונה שתוקפת עוברים ושבים ילדים ותינוקות בעגלות כבר פצעה מספר אנשים.

  10. מערכת הגיב:

    שלום איתן, הגוף המוסמך לטפל בנושאים אלה הוא הרשות המקומית. אנא פנה אליה והיא תסייע לך להתמודד עם הבעיה.

    1. בת-עמי הגיב:

      המיינה היא אחת הציפורים החביבות עלי. איני נוטרת לה על שהחליטה אתמול לערוך בביתי סיור להכרת השטח.
      היא נכנסה דרך מרפסת המטבח ויצאה בעד החלון הגדול בסלון: מרחק של 10-15 מ' הכולל מעוף ממש מעל ראשי בעודי יושבת ליד המחשב. למרבה המזל לא עמדתי כי הייתי עלולה ליפול מרוב הפתעה או בהלה. היא לא השמיעה קול, לא נסתה לתקוף ולא נחבטה בשום קיר או חלון.
      פשוט עופפה ויצאה.

      1. מערכת הגיב:

        בת-עמי, תודה ששיתפת אותנו בסיפור המקסים 🙂

  11. לאה הגיב:

    באמת צריך לעשות משהו בנושא שלהן בצורה ארצית, במיוחד כשזאת ציפור תוקפנית שכזאת. ראיתי זוג שתקפו אפילו עורב.
    השאלה היא, איך אפשר בצורה טבעית להפסיק את ההתרבות של המיינה אם הן אפילו מתגברות על ציפורי טרף שאמורות לטרוף אותן?

    1. מערכת הגיב:

      שלום לאה. הפוסט כמובן רק מאיר את בעיית המיינה המצויה. למבקשים מידע נוסף בנושא אנו ממליצים להקליק על הקישורים לקריאה נוספת המופיעים בתחתית הפוסט. נוסף על כך, אפשר לפנות לרשויות המקומיות או למוקד רשות הטבע והגנים, לעדכון ולבחינת דרכי ההתמודדות עם הבעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *