מוציאים את האצבע מהסכר

מוציאים את האצבע מהסכר

תדירות השיטפונות ברחבי העולם עולה, וכך גם עוצמתם, והנזקים המצטברים מאלצים מקבלי החלטות לחשוב מחדש על הדרכים המסורתיות להתמודדות. יכול להיות שהדרך הנכונה היא "כניעה לשיטפון"?

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בתדירות ובעוצמת השיטפונות ברחבי העולם. תשתיות שאנו בונים מצרות את נתיבי הזרימה הטבעיים וכושלות לא פעם בעת זרימת שיא – והיזכרו למשל בנחל איילון שהציף את הנתיבים בתל אביב לפני פחות משנה. נוסף על כך, שינויי האקלים מביאים לעלייה במספר אירועי השיא בממטרים ובעוצמתם עקב הגברת האידוי מהאוקיינוסים המתחממים והעלייה בכושר של אוויר חם לשאת לחות.הנה מקבץ קצר מהתקופה האחרונה – כולנו שמענו על גל השיטפונות בפיליפינים השנה (רק באוגוסט חצי מנילה הייתה מוצפת), ובשיאו סופת הטייפון הייאן (נובמבר 2013). ואפילו אצלנו, למרות סתיו יבש וחם במיוחד, כבר פקדו שיטפונות את דרום הארץ. אבל האם שמתם לב גם לשיטפון בריאד, בירת סעודיה, ולציקלון קלאופטרה בסרדיניה – שניהם בנובמבר האחרון? או להצפות בהודו, בקולורדו (אחרי שנים ארוכות של בצורת) ובמקסיקו בספטמבר האחרון?

המגמה ארוכת הטווח ברורה מאוד, כפי שאפשר להתרשם מהגרף שלהלן, הלקוח ממאגר נתונים שמנהלת חברת הביטוח Munich RE, מהמובילות בעולם, שמוטרדת מן הסתם מהעלייה בסיכון לנכסים מבוטחים. על פי הנתונים, מספר האסונות הכבדים הקשורים לסערות ולהצפות הכפיל את עצמו תוך 30 שנה בלבד. גם המודלים לעתיד צופים את המשך המגמה המדאיגה, וספר מומלץ למתעניינים בעניין הוא Storms of My Grandchildren מאת ג'יימס הנסן, מדען האקלים של נאס"א.

מתוך: www.munichre.com

מים עולים, מים יורדים, והנזקים – אובדן חיי אדם ונזקים לתשתית – הולכים ומצטברים. בפקיסטן למשל מוערך כי קצב הצמיחה הלאומי האט פי שניים בשלוש השנים האחרונות ו-3,000 איש איבדו את חייהם עקב סדרה של שיטפונות. כדי להתמודד עם התופעה מומחה מקומי מציע לבנות תשתיות לקלוט עודפי מים מהנהרות, לשפר את יכולת האתרעה ולהימנע מבניית תשתיות אזרחיות במקומות מועדים להצפה. המכשול המרכזי ביישום ההמלצות הוא כמובן נכונות מקבלי ההחלטות להשקיע את התקציב הנדרש, כך שלצערנו סביר שעוד נשמע על נזקי הצפות בפקיסטן.

בבניית תשתיות להתמודדות עם שיטפונות יש שתי אפשרויות עקרוניות – אחת היא בניית חומות הולכות וגבוהות ומאגרים הולכים וגדלים, ואחרת היא "שיתוף פעולה עם הטבע". בפרויקט מעניין בדרום אנגליה נפתחה פרצה בחומה שאמורה לבלום גאות מהים בעת סופה. המטרה היא להביא להצפת שטחים חקלאיים תוך הגנה על אזורים מיושבים. גישה דומה מיושמת בניו אורלינס, להבדיל מהחומות "המסורתיות" שנבנות בניו-ג'רזי לאחר הסופה סנדי.

מצד אחד ה"כניעה לשיטפון" נראית כמחדל הנדסי, אך מצד אחר, לא תמיד החומות עומדות בפרץ. בדוגמה בדרום אנגליה, למשל, נפרצה החומה לא פחות מ-14 פעמים ב-20 השנים האחרונות למרות מאמצים חוזרים ונשנים לחזקה. לחלופין, הפרצה החדשה אמורה להכיל שיטפונות עד לרמה של "שיטפון אחת לאלף שנה", ובתקופות היובש האזור המתוכנן להצפה ישמש כשמורת טבע עם מסלולי טיול ועמדות תצפית בציפורים.

ומה אצלנו? קק"ל מקימה מאגרים לאגירת מי שיטפונות במקומות רבים בארץ, ובעזרתם היא הופכת מקור של סכנה סביבתית למשאב יקר ערך וכך תורמת למשק המים בישראל. גם על הגעתון העולה על גדותיו ומציף את מרכז נהריה אנו שומעים מעת לעת, אך ייתכן שתכנית שהתפרסמה לפני כשנתיים תשים סוף לדבר, עם הקמת המאגרים לאגירת מי השיטפונות – שגם ישמשו לאחר מכן להשקיית השדות. ובאשר לנחל איילון: עד היום עסקנו בעיקר בהעמקת הנחל ובהגבהת החומות, אך התשתיות סביב הנחל כבר לא מאפשרות להגדיל את פוטנציאל הזרימה בתקציב סביר, כפי שראינו בינואר האחרון, אז סגרו את הנתיבים לתנועה. עקב כך, בתכנון מתקדם "הנכנע לטבע" רשות ניקוז ירקון מתכננת להקים בקצה המערבי של פארק אריאל שרון אזור הצפה שיקלוט את מי השיטפונות העודפים באירוע חריג, על מנת לצמצם את סכנת ההצפות במורד הנחל.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“מוציאים את האצבע מהסכר”

  1. איתן הגיב:

    טרי טרי מהחדשות, סכנת הצפות בחופי אנגליה עקב רוחות עזות וגאות שיא http://www.theguardian.com/uk-news/2013/dec/05/severe-flood-warnings-east-coast-gale-force-winds

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *