מה באמת קורה תחת שמי ים התיכון?

מה באמת קורה תחת שמי ים התיכון?

למרות מרכזיותו הרבה של הים התיכון לחיים (ולטבע) בישראל, הוא לא נמצא לרוב במרכז המודעות הציבורית והמחקרית. "דוח מצב הטבע בים התיכון", שפורסם באחרונה, מבקש להעניק תמונה עדכנית ומקיפה על אזור זה – ולשנות את המצב

מתי בפעם האחרונה עצרתם רגע לחשוב על מצבו של הים התיכון? הים הזה, שיש לו חשיבות עצומה לחיינו, ושהתרגלנו לראות בו חלק בלתי-נפרד מהנוף שלנו, אינו נמצא במרכז המודעות הציבורית והמחקרית במדינה. דוח חדש – שמפורסם כעת ביוזמת המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובסיוע קק"ל וגופים נוספים – מבקש להעניק לו את תשומת הלב הראויה ולהציג בפני הציבור הרחב תמונה מקיפה ועדכנית על מצב הטבע שבו.

"דוח מצב הטבע בים התיכון 2013", בעריכת ד"ר אביעד שיינין, הוא, אם כן, הרבה יותר מדוח "רגיל". מטרתו הן להעניק תמונת מצב עדכנית על אזור זה, שטרם זכה למחקר מספק, והן להגביר את המודעות – גם של הציבור הרחב, ולא רק של החוקרים ושל בעלי המקצוע – לחשיבותו של הים התיכון ושל הטבע שבו. בפרט, חשוב גם להגביר מודעות להשפעות המקומיות והאזוריות הרבות הנגרמות עקב התנהגות והפעילות האנושית. הדוח התבסס על חומרים ממקורות רבים – דוחות, תסקירים, מאמרים מדעיים, עבודות מחקר וראיונות עם מומחים שונים החוקרים קבוצות מינים הפועלות באזור זה. זהו הדוח השני בסדרת דוחות מצב הטבע של המארג – הדוח הקודם התמקד בסביבה היבשתית ופורסם ב-2011, הדוח הנוכחי – שהופיע כעת – משלים אותו.

הים התיכון, כמובן, אינו מקשה אחת. התנאים במזרח הים שונים מאלו במערבו, למשל – שיעור כניסת המים המתוקים לחלק המזרחי נמוך משיעור המים המתאדים, ולכן הוא מלוח יותר מהחלק המערבי ודל יותר בחומרי הזנה. נוסף על כך, חיבורו של הים התיכון לים סוף – בעזרת תעלת סואץ, בשנת 1869 – גרר שינויים רבים באופי הים, ובהם התחממותו והגירת מינים רבים מים סוף לים התיכון. דוגמה לכך היא הגירה של מינים פולשים אוהבי חום, שהופכים לדומיננטיים יותר ויותר בשל היתרון המובהק שלהם על פני המינים המקומיים.

הדוח מבקש לסקור שני סוגים של שינויים: שינויים בעלי השפעה מקומית – הרס בתי גידול, זיהום לסוגיו, חקלאות ימית, דיג וכו'; ושינויים בעלי השפעה אזורית – הנילוס וסכר אסואן, נחלי החוף, מזהמים אטמוספריים, שינויי אקלים, ניצול משאבי גז ונפט וכו'. שינויים אלה, כך נטען בדוח, "משפיעים בצורה משמעותית על השירותים שהמערכת האקולוגית הימית מספקת".

בני האדם מפיקים – מן הטבע בכלל, ומן הטבע בים התיכון בפרט – תועלת רבה: החל במים מותפלים לשתייה, דרך מזון וכלה באתרי בילוי, תיירות ופנאי. אחד הנושאים שהדוח מתמקד בהם הוא השפעת פעילות האדם על מצב הטבע בים התיכון – נושא שכאמור טרם עמד במרכז המחקר המדעי – כמו גם מתן הערכה מסודרת של כלל השירותים המתקבלים מהים התיכון בישראל. אחת מהפעילויות האלה היא כמובן תהליכי החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי, המסכנים את הסביבה, והדאגה באה לידי ביטוי בדברי השר להגנת הסביבה עמיר פרץ: "כולנו זוכרים את האסון הנורא שהתרחש במפרץ מקסיקו, שנגרמו בו נזקים בהיקף עצום לסביבה הימית. עלינו לוודא שאסונות דומים לא יתרחשו לאורך חופי ישראל". הדוח מסייע לא רק למפות את הידע הקיים בנושא, אלא גם להשלים את החסר ולהעמיד תמונת מצב כוללת.

אחד ממצאי הדוח מצביע על הרכב דומה של חברות בעלי החיים המאכלסות את אזור הקרקעית החולית במים הרדודים באזורים שונים של חוף הים התיכון בישראל, כלומר – על אחידות בית הגידול בקרבת החוף בדרום ובמרכז המדינה עד חדרה (לא נבדקו אתרים צפוניים יותר). לצד כך –הרכב אוכלוסיות הדגה לאורך חופי ישראל משתנה בקצב מהיר ביותר – לדוגמה, הדג נימי דו-ימי  תועד לראשונה בחופי ישראל בשנת 2005 לאחר שהיגר מים סוף, ותוך ארבע שנים בלבד הוא הפך לדג המסחרי הדומיננטי בשלל הדיג בישראל. ממצא נוסף העולה מן הדוח נוגע לעופות הים החיים באזור זה ומגלה כי מתקיימת בו "חברת עופות ים מגוונת ובעלת חשיבות בינלאומית רבה". שמורות טבע ימיות הן כלי יעיל ביותר להגנה על עופות הים הללו (ועל המערכת האקולוגית בים התיכון בכלל), והדוח מביא בתוכו שני מחקרים משווים שבוצעו בארץ על מנת לבחון את יעילות ההגנה שאזורים מוגנים מדיג מספקים למערכת הימית. על פי הדוח, הממצאים העולים משני המחקרים הללו – וממחקרים דומים שנעשו בעולם – "מעצימים עוד יותר את חשיבות השמורות לשמירת הטבע בים".

הדוח המלא, על 130 עמודיו, מציע תמונה כוללת ומפורטת על מצב הטבע בים התיכון. העיתוי שלו אינו מקרי – בשנים האחרונות, מאז תגליות מצבורי הגז והנפט, הושקעו משאבים רבים באזור זה, והדבר רלוונטי גם לעתיד הקרוב והרחוק. "במרוץ הזה", כך נכתב בדוח, "ניתן יהיה בקלות יחסית לזנוח ולשכוח את הנסתר ואת שאינו ידוע ולהתעלם מהם". הידע הרב שמרוכז בדוח הנוכחי מסייע לנו להפסיק "להתעלם" ולהיות מודעים למצב הים התיכון ולמצב הטבע שבו. אחרי הכול, אם להשתמש בלשון הדוח, "הים התיכון הוא ים עשיר, מגוון ודינמי מאוד, וחשוב להגן עליו כדי לשמר את התועלת שהוא מספק לחברה בישראל".

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *