מן הקצה אל הקצה

מן הקצה אל הקצה

המעבר החד מנובמבר חם ויבש כפי שלא זכור מהעבר לסופה המושלגת הקיצונית (כפי שלא זכור מהעבר…) שפקדה אותנו בדצמבר, ממחיש במכה אחת שלושה היבטים של שינויי האקלים הגלובליים – יותר אירועים חמים קיצוניים, יותר אירועים קרים או רטובים קיצוניים ויותר מעברים חדים בין הקצוות. בצורת שנשברת בשיטפון, גל חום שמתחלף בסערה קרה ורטובה.

תנודות מזג אוויר מהירות אינן ייחודית לישראל. בדרום ארצות הברית למשל, בדאלאס ובקולורדו, נפלו הטמפרטורות ב-25 מעלות צלזיוס תוך ארבעה ימים בימים 4–7 בדצמבר שנה זו; וזה עדיין מעט יחסית לשינוי של יותר מ-50 מעלות צלזיוס תוך שבוע באוקלהומה בחורף 2011.

לשינויים החדים האלו יש לא פעם אפקט שמחמיר את נזקי מזג האוויר. הנה למשל, בברזיל פקד גשם קיצוני אזור שחווה בצורת ש-50 שנה לא זכורה כמותה, והמשמעות היא אדמה יבשה שלא יכולה לספוג את עודף הממטרים, ונזקי השיטפון גדלים בהתאם. בראייה גלובלית יותר, מומחים מביעים דאגה לתפוקת המזון בעולם עקב ספק בדבר היכולת של תבואות שונות להסתגל לשינויי האקלים בכלל ולתנודות מהירות בתנאים המקומיים בפרט.

האקלים הוא תופעה סטטיסטית, ולמרות ההתחממות הגלובלית ברור שיש עדיין ימים קרים מהממוצע, ובאמצעות מודלים מקומיים מפורטים אף אפשר להסביר מדוע ההתחממות הגלובלית יוצרת גם תנאי קור קיצוניים. עם זאת, חשוב להבין שאין כאן סימטריה – גלי חום וסופות קור ש"מקזזים" זה את זה. הנתונים בארצות הברית למשל מעידים על ששיאי חום מקומיים נשברים לאחרונה בקצב כפול משיאי קור.

שיאי חום וקור בארצות הברית. מתוך: www.skepticalscience.com
מתוך: www.skepticalscience.com

הסתכלות שלמה יותר על התנהגות הממוצע ועל סטיית התקן (מידת הפיזור סביב הממוצע) מאירה היבטים נוספים. הגרף שלהלן (הלקוח מתוך האתר של אוניברסיטת קולומביה) מציג אירועי מזג אוויר חריגים מתקופות הקיץ בחצי הכדור הצפוני. צד שמאל הוא הבסיס להשוואה – פיזור טבעי (פעמון) של אירועים קרים וחמים. אפשר לראות בבירור כיצד פעמון האקלים נע ימינה, לצד החם, ומתרחב. התזוזה לצד החם משמעותה עלייה דרמטית בכמות גלי החום (צבע אדום כהה בגרף), אך התרחבות הפעמון (ההתרחבות בפיזור סביב הממוצע) מביאה לכך שאירועי הקור לא פוסקים, ובהתאם הסבירות למעבר קיצוני בין הצדדים עולה.



אירועי מזג אוויר חריגים מתקופות הקיץ בחצי הכדור הצפוני. מתוך: www.columbia.edu

מתוך: www.columbia.edu

במבט לעתיד, עוד נתגעגע לימים האלו. מודלי האקלים צופים את המשך המגמות – התחממות (תזוזת הפעמון לימין) מקרי קצה הולכים ומקצינים בשני הקצוות (התרחבות הפעמון) ותנודתיות חדה בין הקצוות. זו ההתחממות הגלובלית. עד היום ממוצע הטמפרטורה העולמי עלה בפחות ממעלה בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, ופגעי מזג האוויר כבר ברורים ומוחשיים, בולטים מעל השונות הטבעית באקלים.

במהלך המאה הנוכחית הממוצע עלול לעלות עוד הרבה יותר – התרחישים האופטימיים הם עלייה כוללת של 2 מעלות; והפסימיים, אם האנושות לא תירתם לעצירת שינויי האקלים, הם עלייה נוספת של מעלות אחדות. כלומר, רק התחלנו לשגע את האקלים. המשך יבוא, וכמה חמור הוא יהיה – זה תלוי בעיקר בנו.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

7

תגובות ל“מן הקצה אל הקצה”

  1. אסנת מירון הגיב:

    שלום רב,
    תודה על הכתבה והמידע.
    רציתי להעיר שתי הערות:
    האחת, אקלים אינו תופעה סטטיסטית. אקלים, או קלימטולוגיה, הוא תחום במדע ונכון שתאור אקלים של אזור מסוים מורכב ממדידות רבות שנים והממוצע שלהן.
    שנית, לגבי מגמת ההתחממות, נכון שיש מגמה כזו ופעילות אנתרופוגנית משפיע מאוד, אך טווח המדידות קצר מדי. יתכן ומדובר בתופעה שהיתה מתרחשת בכל מקרה, כפי שארע כל כך הרבה פעמים בעבר, אלא שהשינוי האקלימי מואץ. את זה אפשר יהיה לבחון עוד אלף שנה…

  2. דן כנען הגיב:

    ברור, מרתק ומדאיג

  3. איתן הגיב:

    אסנת – בפני המדענים שבחנו את הממצאים עמדו תיאוריות רבות, אחת מהן הייתה "ייתכן ומדובר בתופעה שהייתה מתרחשת בכל מקרה", אבל המסקנה המדעית היא אחרת ומפורשת. אקלים כדור הארץ מושפע מגורמים רבים אך המקור לשינוי הנוכחי המובהק באקלים מאז תחילת העידן התעשייתי הוא בגזי החממה שהם תוצר מעשה אדם. ובכל מקרה, אפילו מדובר ב"שינוי צפוי אך מואץ", איננו יכולים להמתין עד שטווח המדידות יגדל, ולמען הילדים והנכדים שלנו אנחנו חייבים להבטיח שהשינוי לא יפגע באיכות החיים שלהם, וזה בפשוטו אומר לעצור את תהליך ההתחממות.

  4. יריב הגיב:

    אסנת, אין לנו אלף שנה לחכות. דבר נוסף, זה מטורף לטמון את הראש בחול ולהגיד שייתכן שהתופעה הזו הייתה מתרחשת בכל מקרה בזמן שהקוטב נעלם הים עולה ומי האוקיינוסים מתחממים.
    ואיתן, אין דרך חזרה, השינוי פוגע בנו ויפגע יותר בילדים ובנכדים שלנו, עדיף להתחיל לבנות תיבת נוח

  5. יענקלה הגיב:

    יש ויש ביכולתנו לשנות וזה מחייב ראשית את תושבי המדינות המפותחות התעשיתיות להזדרז ולהקטין את הסיבות העיקריות למצבי הקיצון במזג האוויר…ובוודאי שמודעות אוכלוסיית העולם ליכולתה להביא לשינוי …

  6. איתן הגיב:

    יריב – עדיין לא עבדה תקוותנו ותיבת נוח זה צעד קיצוני. אין קושי לתאר מתווים בהם ההתחממות הגלובלית נעצרת לפני מעבר של נקודת אל חזור וכניעה לסחרור אקלימי. הקושי הוא ליישם אותם, או ליתר דיוק, הקושי הוא בהשגת שיתוף הפעולה הבינלאומי הנדרש כדי ליישם אותם.

  7. איתן הגיב:

    יענקלה – כל מילה בסלע. הכל מתחיל במודעות ובשביל זה אנחנו פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *