על מצב האוקיינוסים – חלק א'

על מצב האוקיינוסים – חלק א'

האוקיינוסים קולטים כ-30% מהפחמן הדו-חמצני שנפלט בתהליכי ייצור האנרגיה שלנו, הם נעשים חומציים יותר ויותר – וזה רק שינוי אחד שעובר עליהם בשנים האחרונות. כתבה בת שני חלקים. חלק ראשון – השפעות האדם

בכוכב הלכת ארץ – שאנו, בני האדם, חיים בו – יש יבשות ואוקיינוסים. אנו חיים בעיקר ביבשה, וקל לראות כיצד שינינו אותה כמעט לבלי הכר – בנינו ערים ותשתיות, עקרנו יערות בראשית ושינינו את שימושי הקרקע, וכל זאת בזמן קצר יחסית. האנושות מלבלבת אלפי שנים בלבד, והשינוי הולך ומאיץ ביתר שאת במאות השנים האחרונות, מאז תחילת העידן התעשייתי. אבל השפעת בני האדם איננה מוגבלת ליבשה: השפעתנו על האוקיינוסים, המכסים כ-70% משטח פני כדור הארץ, דרמטית לא פחות. פני האוקיינוסים אולי נראים אותו הדבר, כחולים עם קצת קצף וגלים, אבל בפנים מתחוללים שינויים בקצב חסר תקדים.

דו"ח בנושא מצב האוקיינוסים (State of the Ocean Report) פורסם לאחרונה על ידי IPSO – ארגון מדעי בין-לאומי שהוקם על מנת להעמיק את ההבנה על אודות מצב האוקיינוסים, ובפרט השתנותם עקב לחצים שונים המופעלים עליהם. מטרת הארגון להבין את השלכות השינויים על כדור הארץ כולו, ועל השירותים שהאדם מפיק מהאוקיינוסים – מזון למשל. פרופ' אלכס רו'גרס מאוניברסיטת אוקספורד, המנהל המדעי של הארגון והכותב הראשי של הדו"ח, מסכם:

"בריאות האוקיינוסים מידרדרת במהירות רבה משחשבנו. אנו עדים לשינויים גדולים יותר המתרחשים במהירות רבה יותר, וההשפעות עומדות בפתח. מצב זה צריך להדאיג מאוד את כולם, שכן כולם יושפעו מהשינויים ביכולתם של האוקיינוסים לתמוך בחיים על פני הכדור".

כמה גורמים מביאים לשינוי, וידו הארוכה של האדם בכל אחד ואחד מהם. ראשית, ההתחממות הגלובלית. כידוע, הגורם הראשי להתחממות הוא העלייה ברמות גזי החממה, ולמעשה עלינו להודות לאוקיינוסים שהם קולטים כ-30% מה-CO2 שנפלטים בתהליכי ייצור האנרגיה שלנו. ללא הספיגה באוקיינוסים אפקט החממה היה מתחזק והאטמוספרה ופני הקרקע היו מתחממים מהר הרבה יותר. אלא שאליה וקוץ בה: קליטת ה-CO2 הופכת את האוקיינוסים לחומציים יותר ויותר (PH נמוך יותר).

שנית, נמדדת ירידה הדרגתית בכמות החמצן במים. ירידה זו היא תוצר גם של ההתחממות הגלובלית, אבל גם של שטף של חומרים אורגניים, למשל שיירי מזון, המגיעים לאוקיינוסים בעיקר כחלק ממי שופכין לא מטופלים.

התוצאה המשולבת היא אוקיינוסים חמים יותר (ההתחממות הגלובלית לא פוסחת על האוקיינוסים עצמם), חומציים יותר, ובעלי מאפיינים כימיים שונים מבעבר – פחות חמצן. כל הנ"ל מאיימים על צורות חיים רבות עד כדי חשש מוחשי להכחדה מסיבית שלא הייתה כדוגמתה.

נוסיף לכך את דיג היתר, פועל יוצא של הביקוש הגואה למזון מן הים ושל השתכללות הטכנולוגיה שבידי הדייגים, ונקבל מערכות אקולוגיות שאינן בנות-קיימא לאורך זמן.

החוקרים מצביעים על שלושה כיווני פעילות עיקריים – עצירת ההתחממות הגלובלית; רגולציה ואכיפה להפיכת הדיג הבין-לאומי לבר קיימא; והקמת שמורות ימיות להגנה על המגוון הביולוגי הימי. לפני כמה שבועות כתבנו על מחקר אודות מצב הים התיכון, וגם במחקר זה בלטה המלצה דומה בנוגע לשמורות ימיות.

העלייה ברמת חומציות האוקיינוסים היא כאמור אחד האיומים העיקריים על המגוון הביולוגי ועל החיים באוקיינוסים, וממחקרים עולה כי קצב השינוי ברמת החומציות באוקיינוסים גבוה מכל שינוי אחר שאירע ב-300 מיליון השנים האחרונות, ובפרט קצב השינוי בעת ההתחממות במעבר מהעידן הגאולוגי Palaeocene לעידן האאוקן (עידן היונקים Eocene) לפני כ-55 מיליון שנה, שהביא להכחדה מסיבית של מיני חיים רבים ביבשה ובים.

על הסכנות מהעלייה ברמת חומציות האוקיינוסים נפרט עוד בפוסט ממוקד בנושא בשבוע הבא.

— — —
לחלק ב' של הכתבה

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

7

תגובות ל“על מצב האוקיינוסים – חלק א'”

  1. קובי בן-ברק הגיב:

    האמת שאני עייף מנבואות החורבן. עד שלא תציגו נתונים אמיתיים, אני נשאר ספקן. ריכוז ה-CO2 באוויר הוא 0.03% (3 חלקיקים מתוך 10,000 הם פחמן דו-חמצני). גם אם ריכוז זה יוכפל (והמצב רחוק מזה), אז יהיו 6 חלקיקים מתוך 10,000. נו?? שמישהו ישכנע אותי איזו קטסטרופה יכולים 6 חלקיקים להביא.
    לא רק זה, חומצה פחמתית הוא חומצה מאד חלשה, אחת החלשות שקיימות. אז גם אם נקלטים 30% מחלקיקי הפחמן הדו-חמצני בפני השטח של האוקיינוס, הם הופכים לחומצה מאד חלשה, הנמהלת בנפחים האדירים של האוקיינוסים.
    בקיצור, מאסון לאסון אנו חיים טוב יותר למרבה הפלא. אני לא טוען שלא צריך להרים דגלים אדומים ולהזהיר, אבל אנא! בלי נבואות חורבן ועם קצת יותר נתונים. תנו לאינטליגנציה שלנו קצת כבוד.

  2. מערכת הגיב:

    קובי, לא מדובר בנבואה, אלא בתחזית מדעית המבוססת על מיטב הנתונים והמודלים, ואתה מוזמן להעמיק בלינקים שאנחנו מפרסמים מעת לעת. בפרט, ריכוז ה-CO2 הוא אכן זעום – 0.04 ליתר דיוק, אבל ההיסטוריה מלמדת שגם שינויים קטנים מביאים לשינוים משמעותיים באקלים. לגבי חומציות האוקיינוסים, נתונים נוספים תמצא כבר בחלק השני של הכתבה הזאת – http://bit.ly/1e3htLB

  3. יעקב פדן הגיב:

    במאה הקודמת תמיד היתה הנחת יסוד שכדור הארץ הינו אקווליבריה (מערכת סגורה )
    אז ידענו כי זו לא מערכת אטומה אבל השינויים כלפי חוץ מיזעריים ביחס לגודלה -לכן כל המתנהל בכדור הארץ הינו מחזורי "פעם למטה ופעם למעלה" כדור הארץ עבר הרבה שינויים של התקררות והתחממות בטווח סבירבלי נזק לחיי בני אדם.
    אני מאמין שכך זה ימשך וכל השערה לכאן ולכאן לא אמיתית
    האמת שכדור הארץ קיים מיליוני שנים .בלי גורם מהחלל החיצון
    נוכל להשמר בכדור הארץ עם זאת עלינו לשפר את איכות חיינו והסביבה ביחד .

  4. איתן הגיב:

    יעקב שלום, אקלים כדור הארץ אכן מעוצב משורה של תהליכים מרביתם בהחלט מחזוריים, אבל זו הפעם הראשונה שבה בעל חיים (האדם) משנה את פני כדור הארץ (עקירת יערות בראשית) ואת הרכב האטמוספירה והאוקיינוסים (דרך שחרור גזי חממה משריפת דלקים פוסיליים שאנו מוציאים מבטן האדמה). יתרה מזאת, בהיסטוריה הקצרה של האדם האקלים היה יציב מאוד יחסית לתקופות בעבר, ויש הסטוריונים שחושבים שזה אחד המפתחות ללבלוב האנושות. כיום לצערנו אנחנו מובילים את האקלים מחוץ לטווח שהאדם הכיר, והמדענים אומרים לנו כי נוכל להבטיח לילדינו ולנכדינו חיים בכדור הארץ דומה לזה שבו אנו גדלנו רק אם נחדל מלעשות כן.

  5. חיים ש. הגיב:

    יש לי חבר שהוא חוקר אקלים בארה"ב,הוא אומר לי שכל האזהרות ונבואות החורבן הן פשוט גיבוב של שטויות.
    השפעת האדם על כדור הארץ היא שולית, ואין דבר כזה "התחממות גלובלית", אלא תופעות טרנס-גלקטיות במרחב.

  6. מערכת הגיב:

    שלום חיים, אכן יש חוקרי אקלים כאלה, אך מדובר בקומץ מזערי. רוב החוקרים חושבים שהשפעת האדם על האקלים משמעותית, והם מנתחים את הנתונים אחרת ומוכיחים את עמדתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *