50 גוונים של ירוק

לעתים הצהרות \'\'ירוקות\'\' מתגלות כהצהרות ללא כיסוי (צילום אילוסטרציה)

 

תופעת ה"גרינווש" (או ה"התיירקקות") הולכת ומתפשטת ככל שעולה התעניינות הצרכנים במוצרים ידידותיים לסביבה. מה זו בעצם התופעה הזאת ומה ההשלכות שלה? כל התשובות לפניכם

לפעמים נדמה לנו שהכול סביבנו נעשה פתאום ירוק יותר. מילים כמו מחזור, קיימות, שמירה על הסביבה ומוצרים "ירוקים" כבר אינן נשמעות כמו מושגים הזרים לאוזן (הישראלית כמו העולמית) ואינן נחלתן הבלעדית של ארגונים ירוקים ושוחרי סביבה אדוקים. מצד אחד, המודעות הגוברת לחשיבות השמירה על הסביבה היא בוודאי משמחת, ומצד אחר – לעתים הצהרות "ירוקות" כאלו מתגלות כהצהרות ללא כיסוי.

הפער הזה בין הצהרות סביבתיות המבטיחות לנו שלל מוצרים ירוקים וידידותיים לסביבה – והנוגעות לתהליך הייצור של המוצר, לאריזתו, להפצתו, לשימוש בו או לאופן הטיפול בו לאחר השימוש – ובין תכונותיהם וביצועיהם של אותם מוצרים בפועל – שלעתים אינם ממשים הבטחה זו – מכונה גרינווש (Greenwash), ובעברית – "התיירקקות". תופעה זו זוהתה כבר בעולם כבעלת השפעות שליליות על היכולת לפתח שווקים של מוצרים ושירותים שהם באמת ובתמים "ירוקים" ומשופרים סביבתית.

רוצים דוגמה? יותר מ-70 תאגידים בין-לאומיים חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת להגבלת פליטות גזי החממה למכסה, בהתאם להמלצה של  פאנל המומחים של האו"ם. עם זאת, לא מסוכן להניח כי מרביתם פועלים כאילו אין מכסה, פשוט כי זהו האינטרס הכלכלי קצר-הטווח שלהם. העצומה היא אם כן סוג של התיירקקות, לפחות לגבי חלק מהחותמים עליה. תאגידים אלו מעודדים את בולמוס הצריכה העולמי, והצריכה המוגברת מלווה בהכרח בביקוש גובר לאנרגיה, שבפועל יתבסס בעת הקרובה על דלקים פוסיליים ויביא לפריצת המכסה.

העיסוק בתופעת ההתיירקקות הוא גלובלי ורחב היקף. בחודש מרץ האחרון פורסמה בהאפינגטון פוסט כתבה שהצביעה על שהשוק נוטה לתגמל ולשבח "גרינווש" יותר מאשר עשייה סביבתית ירוקה אמיתית. הכתבה מביאה מחקר מקיף שערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ומאוניברסיטת מקגיל הקנדית (McGill), וממנו עולה כי "השוק נוטה להעריך ולתגמל מאמצי קיימות שלא בהכרח מיתרגמים לתוצאות משמעותיות ממשיות".

בכתבה זו, המצטרפת לכתבות נוספות בנושא, מועלית הטענה כי ייתכן שקמפיינים שונים מבצעים "גרינווש" בזמן שהם ממשיכים לאמץ תהליכי קיימות לא יעילים ולקיים פעילות שלמעשה פוגעת בסביבה יותר מאשר תורמת לה. אתר אחר בחר לפרסם רשימה הכוללת מדרג של 25 המוצרים האמריקאיים, שלדבריו הם אלו הנגועים ביותר ב"גרינווש". חיפושים על "גרינווש" במנועי החיפוש השונים יבטיחו לכם תוצאות רבות נוספות.

כדי להעלות את המודעות לתופעת ההתיירקקות ולהשלכותיה פרסם המשרד להגנת הסביבה בפברואר האחרון את "המדריך להצהרות סביבתיות מהימנות: מניעת התיירקקות – Greenwash". מדריך זה כולל כללים שונים לניסוח הצהרות סביבתיות מהימנות, תוך שימוש בדוגמאות לשימוש ראוי ולא ראוי בהצהרות. הכוונה המוצהרת היא להמשיך ולעדכן אותו מעת לעת. בסופו, אגב, יכול כל יצרן ומשווק למצוא רשימת "עשה ואל תעשה", המורכבת ממכלול הנקודות שאליהן יש להתייחס בניסוח הצהרה סביבתית.

כאמור, לצד הפן החיובי בהגדלת היצע המוצרים והשירותים המתהדרים בהצהרות סביבתיות, קיימים כמה סיכונים הנובעים, לדברי מחברי המסמך, "מהיעדר מסגרת ברורה של כללים המסדירים את השימוש בהצהרות סביבתיות". במדריך עצמו מפורטים ארבעה סיכונים כאלו: הטעיית הצרכניםהצהרות סביבתיות שאין להן בסיס מובילות להטעיה של צרכנים בשל הפער בין הצהרות המייחסות תכונה או תועלת למוצר לבין ביצועיו של המוצר בפועל; כמות במקום איכותתופעת ההתיירקקות מעודדת עלייה בהצהרות סביבתיות הנטענות לעתים לצרכים שיווקיים ותדמיתיים בלבד ולא "מגובות" בשיפור אמיתי בביצועים הסביבתיים של המוצר או של השירות; פגיעה בפיתוח שווקים משופרים סביבתית – הפער בין ההצהרות הירוקות לביצועים הירוקים הוא בעל השפעות שליליות על היכולת לפתח שווקים של מוצרים ושירותים משופרים סביבתית; סקפטיות של צרכנים – מחקרים רבים מצביעים על הקשר הקיים בין עלייה במספר ההצהרות הלא מהימנות ובין הירידה באמון הצרכנים ביצרנים ובהצהרות אלו.

מודעות סביבתית וחשיבה ירוקה הן בהחלט תופעות חשובות וחיוביות ביותר, אך בפעם הבאה שהצהרות כגון "מיוצר מרכיבים טבעיים בלבד" או "מוצר ידידותי לסביבה" יבקשו ללכוד את עיניכם, כדאי לבדוק אם יש להן ביסוס – ותוכלו להיעזר למשל בתקן הבנייה הירוקה או בסימון דרגת זיהום אוויר של כלי הרכב. כל זאת כדי לוודא שהן לא, בפשטות, נדבך נוסף של תופעת ההתיירקקות.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“50 גוונים של ירוק”

  1. Donald Leigh הגיב:

    לאחרונה אני מקבל מיילים המזהירים מפני הכחדה של הדבורים מְיַצְּרוֹת-הדבש בכל העולם, כנראה כתוצאה של שמוש בחמרי הדברה. ואולם – אין מְצַיְּנִים אילו חמרי הדברה.
    שאלתי: מאילו חמרי הדברה עלי לְהִזָּהֵר מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ. למשל, לא לרסס עשבי-בר בחצרי בראונד-אפ (מחברת מונסנטו)?
    ברור שהכחדה של צמחי בר ע"י תכשיר כימי, גם אם אין התכשיר פוגע במישרין בדבורים ובשאר חרקים, הרי בהשמידו את הצמחים הוא מונע בעדם מלפרח, וכך מקטין את היצע הפרחים והצוף בגן.
    רשימה של השמות המפרשים של התכשירים החשודים בפגיעה (ישירה או עקיפה) בדבורים – תַּעֲזֹר עד מאד. קק"ל – נא פְּעֻלַּתְכֶם בנדון!!!

  2. מערכת הגיב:

    שלום דונלד, הנה תשובתו של אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור בקק"ל:
    אכן הדברת עשבייה עלולה לצמצם את שטח מרעה הדבורים, אך פעולה זו אינה פוגעת בדבורים במישרין. בקק"ל מרחיבים בנטיעת מיני צמחים ועצים "צופניים" על מנת לתמוך במרעה הדבורים.
    במקביל נעשה שימוש מושכל בתכשירי הדברת עשבייה ידידותיים לסביבה ולבעלי חיים (כולל לדבורים).
    בשטחי הייעור בארץ בעיה זו לא קיימת – ההפך הוא הנכון. שטחי היער הם המרעה הטבעי לדבורים, כיוון שקק"ל לא מדבירה עשבייה ביער מלבד נטיעות עד גיל שנתיים ובמקרים חריגים שלוש שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *