גאו-הנדסה – התשובה לבעיות האקלים?

גאו-הנדסה – התשובה לבעיות האקלים?

דמיינו לעצמכם מטוסים המרססים סולפטים באטמוספרה או מחזירי אור ענקיים בחלל שיחזירו את קרני השמש. נשמע מוזר? אלה רק שניים מהרעיונות של מדענים למיתון ההתחממות הגלובלית

אולי צריך להיות מהנדס כדי להציע להנדס את האקלים. יותר ויותר מדענים ברחבי העולם מנסים למצוא רעיונות מקוריים שיאפשרו לנו להתמודד עם ההתחממות הגלובלית; המשותף לכל הפתרונות שהם מציעים הוא שמדובר בטכנולוגיה שלא נועדה לשמור על הסביבה, אלא "לתקן" אותה – וזוהי גאו-הנדסה.

הנה רק כמה מהפתרונות שהוצעו בשנים האחרונות: לזרוק לאוקיינוסים שבבי ברזל כדי שיספגו פחמן וימתנו את התחמצנותם; לשאוב מתחתית האוקיינוסים מים קרים, המכילים חומרים מזינים, ולהזרימם אל פני השטח; להשקות מדבריות; וגם לבנות מחזירי אור ענקיים בחלל כדי שיחזירו את קרני השמש. מאחורי כל הרעיונות נמצאת המחשבה שבני האדם יכולים למתן את האקלים של כדור הארץ ולשלוט בטמפרטורה, וכך להימנע מההשפעות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית.

מתוחכם? לדעתנו כן. יעיל? כנראה במידה מסוימת. שנוי במחלוקת? בוודאי.

ראשית בואו נדבר על האפקטיביות של רעיונות אלה. אחד הרעיונות המרכזיים בתחום הגאו-הנדסה הסולארית הוא ריסוס סולפטים (גופרית) אל האטמוספרה כדי שיחזירו את הקרני השמש ויתרמו להפחתת אפקט החממה, התורם להתחממות הגלובלית ­– הוא. עם זאת, אפילו תומכיו מציינים שלטכנולוגיה יש מגבלות. למשל, גזי החממה לוכדים קרינה אינפרה-אדומה בעלת גלים ארוכים שבורחת מפני השטח של כדור הארץ, וכך מחממים אותו – והסולפטים לא יוכלו לפעול במישור זה. נוסף על כך, לא ברור כיצד השיטה תמנע השפעות אחרות של גזי החממה, כמו שינויים בדפוסי המשקעים, ואת עליית רמות הפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים והתחמצנותם בהתאם.

גם אם ננסה לחשוב מראש על כל היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיה, הטבע אינו צפוי לחלוטין, ולא תמיד אפשר לחזות בתנאי מעבדה או באמצעות תכנת מחשב איך הדברים יקרו באמת. יש גורמים רבים מספור המשפיעים זה על כך, ואנו לא רואים בהכרח את התמונה הגדולה. חלק מהמדענים סבורים שפתרונות בתחום זה אכן יכולים לסייע בהורדת הטמפרטורות, אך שייתכן שהכוכב שלנו ישתנה עד מאוד בתהליך.

יתר על כן, עד היום לא נערכו ניסויי שטח אמיתיים בתחום הגאו-הנדסה הסולארית. יש האומרים שצריך להתחיל בניסויי שטח כדי לבדוק את האפשרויות העומדות בפנינו, אך

מדעני אקלים רבים חושבים שמוקדם לעשות זאת, והמתנגדים לתחום אף מנסים למנוע מהלכים שכאלה, שכן לטענתם הם רק הצעד הראשון בהוצאה לפועל של רעיונות שגויים או לא מוסריים אלו. אחת ההתנגדויות היא ששימוש בגאו-הנדסה תאפשר לאנשים לחשוב שזה בסדר לא לשמור על הסביבה, כי אפשר "לתקן" את פעולותינו המזיקות באמצעות הנדסה.

אפילו דיוויד קית', פרופסור לפיזיקה ואחד מהמצדדים הגדולים בגאו-הנדסה, לא מאמין שמדע זה הוא פתרון-על, אך הוא אומר שגאו-הנדסה יכולה להפחית באופן ניכר את השפעות האקלים.

לדעתו גאו-הנדסה צריכה להיות כלי בארגז הכלים שעומד לרשותנו בבואנו להתמודד עם בעיות האקלים. היא לא הפתרון בה"א הידיעה והיא אינה תירוץ להמשיך לשרוף דלק פוסילי ולהגביר את אפקט החממה, אבל לדעתו היא פתרון שצריך להביא בחשבון. מנגד, כאמור, למדענים אחרים דעה שונה, ובכל מקרה, קשה להניח שמקבלי החלטות מכל אומות העולם יתאחדו ויקבלו החלטות המוסכמות על כולם בשם כל תושבי הכדור, בוודאי לאור אי-הוודאות והסיכונים המתלווים לגאו-הנדסה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *