המחלוקת: אנרגיה גרעינית

המחלוקת: אנרגיה גרעינית

הדעות חלוקות: יש הרואים באנרגיה גרעינית הרע במיעוטו ויש המתנגדים לה נמרצות

כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית ולשמור על אקלים כדור הארץ בתחום זהה פחות או יותר לאקלים היציב יחסית שאפיין את פריחת האנושות עלינו לעצור את עליית רמות גזי החממה באטמוספרה. למעשה, תוך עשורים ספורים עלינו לעבור לאנרגיה דלת/נטולת פחמן, אחרת נחצה את רף 2 המעלות (יחסית לעידן הטרום תעשייתי) ונעמוד בפני סכנה כבדה לסחרור אקלימי שהדורות הבאים יסבלו ממנו. על הדברים עד כאן כבר אין ויכוח בין המדענים העוסקים בתחום, ויעידו שלושת הדו"חות של פאנל המומחים של האו"ם שהתפרסמו במהלך השנה האחרונה.

יתרה מזאת – אין די בהחלפת תחנות הכוח הנוכחיות המבוססות על מקורות האנרגיה הפוסיליים  (פחם, נפט וגז המשחררים פחמן דו-חמצני לאטמוספרה) במקורות אנרגיה מתחדשת, זאת כי היקף הביקוש בעולם נמצא בעלייה, בעיקר במדינות המתפתחות, ולכן האתגר הוא כפול ומכופל. לא רק שהעולם צריך לעבור לאנרגיה דלת/נטולת פחמן, אלא שבמקביל יש להגדיל – ובצורה ניכרת – את כושר הייצור הכולל. במילים אחרות, כל פתרון שימנע אנרגיה – נקייה או מלוכלכת – מהמדינות המתפתחות לא יעמוד במבחן המציאות.

איך עושים את זה? הפתרון הנקי ביותר הוא מקורות אנרגיה מבוססים שמש ורוח (ומקורות מתחדשים נוספים כמו אנרגיה ממים זורמים) ומערכות לאגירת אנרגיה שיאפשרו אספקה גם בשעות הלילה ובאין רוח. בשלושת התחומים האלו (שמש, רוח ואחסנה) יש בעשורים האחרונים התקדמות טכנולוגית מרשימה וירידת מחירים ניכרת, אבל השאלה המרכזית שרירה וקיימת – האם ההתפתחות הטכנולוגית תגיע במועד או אחרי הנקודה שממנה ההיסחפות לסחרור אקלימי בלתי-נמנעת?

וכאן אנו מגיעים לנקודת המחלוקת, אשר לגביה גם קובעי המדיניות וגם פעילי הסביבה חצויים אפילו בינם לבין עצמם. האם אנרגיה גרעינית היא הפתרון? מצד אחד, אנרגיה גרעינית היא האנרגיה נטולת הפחמן הזמינה ביותר לייצור אנרגיה נרחב. מצד אחר מקנן החשש העמוק מתאונות, מאסונות ומזיהום רדיו-אקטיבי ארוך טווח. אף שמספר הנפגעים בנפש עקב תחנות כוח בפחמן, למשל, עולה כמה עשרות מונים על מספר הנפגעים מתאונות גרעיניות, עדיין האיום הגרעיני נתפש על ידי רבים כמאיים יותר וסביבתי פחות.

ג'יימס הנסן, מדען האקלים מאוניברסיטת קולומביה (לשעבר ראש מכון מחקר ב-NASA) שהפך גם לפעיל סביבתי, חושב שגרעין הוא פתרון הכרחי מסוג הרע במיעוטו (ראו נייר עמדה מפורט שלו בנושא). הנסן מכוון לתחנות מתקדמות, שלמעשה משתמשות בפסולת הגרעינית של תחנות מדורות קודמים יותר, והוא חושב שאת התחנות החדשות יש להקים בעולם המתפתח, במימון ובסיוע טכנולוגי של המדינות המפותחות. מנגד ידועה ההתנגדות הנמרצת של פעילי גרינפיס ופעילי סביבה נוספים לאנרגיה גרעינית.

קחו לדוגמה את גרמניה, שהחליטה לסגור בהדרגה את כל תחנות האנרגיה הגרעינית שלה ואף האצה את המימוש לאחר האסון בפוקישימה, זאת במקביל להשקעה ניכרת במקורות אנרגיה מתחדשת. פעילי הסביבה בגרמניה ובעולם ראו בכך דוגמה לחיקוי, אבל אם משקללים את הישן שנסגר עם החדש שנכנס, אין די באנרגיות המתחדשות כדי לקזז את התחנות הגרעין, וכמות גזי החממה שגרמניה משחררת נמצאת בפועל בעלייה.

אם שמים את הדברים בקנה מידה גלובלי, המשמעויות עלולות להיות הרסניות. אם בעולם המתפתח יבנו תחנות כוח שישתמשו בדלקים פוסיליים, הרי שלא תהיה שום דרך מוכרת לעצור את ההתחממות הגלובלית במועד, ובמציאות הכלכלית והפוליטית הגלובלית של היום זה בדיוק מה שקורה. במקביל, נראה כי למורת רוחו של הנסן ושל אחרים המאמינים בכיוון, האווירה הציבורית הגלובלית עקב החשש מאסונות מביאה לכך ש"הצפת" העולם המתפתח בתחנות כוח גרעיניות אינה פתרון ריאלי. פה ושם אנו שומעים על עניין גובר בתחנות גרעיניות, אך לא במידה גורפת.

ומה דעתכם בעניין – האם התבססות על אנרגיה גרעינית היא הרע במיטבו או הרע ביותר? כאמור, הדעות בנושא חלוקות, ובינתיים אפשר להעריך כי לאנרגיה הגרעינית יהיה מקום בכל אסטרטגיה גלובלית לעצירת שינויי האקלים, אך נראה שזה רק כלי אחד בסל, שלא ייהפך לדומיננטי ומרכזי.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

9

תגובות ל“המחלוקת: אנרגיה גרעינית”

  1. פלג הגיב:

    שלום
    רוב המומחים, ירוקים, גרעיניים ואחרים מושפעים קשות מקהל משולהב ומוסת אל ידי אנשים המחפשים יתרון בטווח הקצר. יתרון כלכלי, פוליטי אישי וכד.
    אבל יש גם טכנולוגיה ויש גם ידע. שאינם קשורים בהסתה הזו ואותם לא שומעים.
    אנשים חוששים מכור גרעיני בגלל חשש מאבדות בנפש וברכוש – כמה נהרגים בעולם רק מתאונות הקשורות בנסיעות? האם אנחנו מפסיקים ליסוע, להפליג, לטוס? אבל ההשקעות בכורים בטוחים – כמעט ונעלמו – יש החלטה – בניגוד להגיון.
    השימוש ברוח ושמש ואנרגיה אגורה – נחמד – אבל השטח הנדרש לקולטי חום מהשמש מול השטח הנדרש לתחנה גרעינית תואמת מראה את האבסורד בהבאת מערכות אלו לקדמת הבמה. כנ"ל למערכות רוח. או מערכות אגירה המחויבות להפעלת מערכות שמש ורוח.
    הפתרון הוא על הסף. השקעות במערכות גרעיניות בטוחות. אתם מכירים פוליטיקאי שיעז להביא רעיון זה בפני צבור שכבר הוסת. אבל נסו לדמיין לעצמכם חיים בלי אניית משא, מטוס נוסעים, רכבת, אוטובוס או מכונית פרטית? יותר קל, מי מכם מוכן להשליך לעד את הטלפון הנייד שלו? אותו טלפון שחלק מכם קוראים בו שורות אלו?

    1. מתן הגיב:

      אין כורים בטוחים.
      2,600 ק"מ רבועים סגורים לכניסה לדורות קדימה באיזור צ'רנוביל, ויפן מוקרנת לחלוטין בשל האסון בפוקושימה.
      כורים גרעיניים הם האיום הכי מוחשי להישרדות המין האנושי, הרבה יותר מכל תסריט סביבתי זה או אחר.
      רעידת אדמה קלה בשבר הסורי-אפריקאי באיזורנו תהיה אקורד סיום צורם לפנטזיה הציונית.

  2. רמי קינן הגיב:

    וזו תרומתי.
    שלחתי למס' גורמים אף אחד לא הגיב כולל יונה להב.

    14/6/2014

    הנדון: ניצול הגז "המיותר" במתקן הזיקוק בחיפה.

    שלום. מזה שנים רבות אני מביט לעבר בית הזיקוק אל הארובה המבעירה את הגזים "המיותרים" מביט ותוהה מדוע אין מנצלים את הגז ורק שורפים אותו ומזהמים את האויר.
    יש לי רעיון לניצול מירבי של הגז הנ"ל. רעיוני יביא גם לשיפור באיכות חיי תושביי חיפה והפריפריה ,

    וזה הרעיון:

    סמוך לבית הזיקוק ישנה תחנת כוח של חברת החשמל הפועלת על "מזוט" מזהם.
    יש לנצל את הגז המבוזבז סתם בבערה ע"י הולכתו בצינור לתחנת הכוח החשמלית. השילוב של התחנה בגז עם מזוט יניב את התוצאות הבאות:

    1 – יפחית את עלות החשמל.

    2 – יפחית "במשהו" את עלות ייצור הדלקים – ע"י מכירת הגז לחברת החשמל.

    3 – יפחית את זיהום האויר מתחנת הכוח ע"י הפחתת השימוש במזוט המזהם .

    4 – יפסיק לחלוטין את זיהום האויר הנובע מבערת הגז בארובה.(בתחנת הכוח יש מסננים).

    5 – מבחינה ביטחונית האש בארובה מהווה נקודת ציון כאור וכנק'-חום המתקיימת גם בעלטה מוחלטת .

    6 – מפעל נשר שנמצא גם הוא באותו מרחק ממקורות הגז (בערך כ-3.5ק"מ) צורך גם הוא אנרגיה רבה לחימום מרכיבי הבטון לכ-1500 מעלות צלסיום ויכול להיות צרכן פוטנציאלי.

    דוגמא לניצול יעיל וירוק של גז היא מזבלת חיריה המפיקה גז מתאן בכמות השווה לכ-300 אלף ליטר סולר ביום כ- 1200קוב' גז לשעה!!! . מהגז מופק ע"י גנרטורים חשמל המסופק
    לאתר עצמו ועוד מוכרים למפעל באזור.

    זהו פרויקט לאומי. יש לחייב את החברות הנ"ל לבצע את הפרויקט. יתכן בעזרה ממשלתית כיוון שמדובר גם באיכות החיים של כל תושבי אזור חיפה הקריות ואפילו טיבעון.

    בכבוד רב
    קינן רמי

    1. דוד הגיב:

      פשוט. גאוני, ויישים לחלוטין!

  3. מערכת הגיב:

    שלום פלג, תודה על ההערה

  4. מערכת הגיב:

    שלום רמי,
    אתה יכול אולי לנסות להעביר את הצעתך למדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה או משרד האנרגיה והמים.

  5. רמי קינן הגיב:

    תרוצים. הסברים מוזרים. או התעלמות.
    יש כניראה אינטרסים שלא הבין לעולם.
    אך כניראה שכספים מעורבים כאן.
    מי שיכול שיריץ את הרעיון אני עיפתי.
    תודה ובהצלחה.

  6. למשל הדלק הגרעיני..
    הרי הדלק הזמ מופק מהטבע. מרקזים חומר גרעיני שנמצא בטבע. לאחר מכן הוא עובר תהליך שמפיק אנרגיה וגם מוריד את רמתו הרדיו אקטיבית.
    אם כן בסיכום סופי החלשנו את רמת הרדיו אקטיביות שלו ואז אפשר לפזר אותו באותה דרך שהופק ולהחזיר לטבע אפילו מעט פחות רדיו אקטיבי
    גם הפקנו אנרגיה וגם עזרנו לטבע.
    אני יודע שזה לא שטויות מפני ששמעתי את זה מאחד מהפרופסורים היותר מוצלחים לכימיה בטכניון.

    1. מערכת הגיב:

      תודה על התוספת המעניינת שלך לדיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *