סערה בכוס קפה

סערה בכוס קפה

האם אנו ניצבים בפתחו של משבר קפה עולמי? וכיצד הבצורת בברזיל משפיעה על ספל הקפה של הצרכן הישראלי? הכינו לעצמכם כוס קפה – והתיישבו לקרוא את הכתבה שלפניכם

"אל תיבהלו, אבל יכול להיות שיש מחסור עולמי בקפה" – במילים הלא מאוד מרגיעות הללו פותחת הכתבה הזאת מה"וושינגטון פוסט", שפורסמה בחודש פברואר האחרון. בצורת קשה, הקשה ביותר ב-50 השנים האחרונות, שתקפה בתחילת שנת 2014 את ברזיל – יצרנית הקפה הגדולה בעולם, שממנה מגיעה כ-40% מתפוקת הקפה העולמית – פגעה באזורים רבים שבהם גדלים פולי הקפה, בעיקר מסוג ערביקה, והרסה גידולים רבים.

מובן שתוצאה אפשרית של המצב הזה היא עלייה של 50%–90%, לפי ההערכות, במחיר הקפה.עד כה העלייה המסיבית של מחירי הערביקה מברזיל לא בהכרח השפיעה על מחירו של ספל הקפה של הצרכן המערבי (ובכלל זה, גם הישראלי). אך אם המצב יימשך כך, מזהירה הכתבה (ולא רק היא), זה עלול לקרות.

קפה ערביקה הוא המין הנפוץ ביותר של צמח הקפה – ומקורו באתיופיה. במהלך רוב המאה ה-19 והמאה ה-20 הייתה ברזיל יצרנית הקפה העיקרית בעלם, וגם כיום היא נחשבת, כאמור, ליצרנית הקפה הגדולה ביותר. כמחצית מסך קפה הערביקה העולמי מיוצר בברזיל, למשל. הערכות כלליות מדברות על לא פחות מ-2 מיליארד כוסות קפה שנלגמות ברחבי העולם מדי יום. ארצות הברית היא צרכנית הקפה הגדולה מכולן, אבל גם הצרכן הישראלי נחשב חובב קפה. הישראלי הממוצע שותה, אם תהיתם, 4-3 כוסות קפה ביום – ובמשקל: כ-3 ק"ג קפה לאדם בשנה.

נדמה שאירועים של אקלים קיצוני הופכים בשנים האחרונות לשכיחים יותר ויותר. "אם בעשורים הקרובים יהיו תנאי אקלים דומים, ייתכן שיש סכנה פוטנציאלית לשרשרת האספקה שלנו, שבבסיסה פולי הערביקה", אמר ג'ים האנה, ראש תחום הקיימות והסביבה ברשת בתי הקפה סטארבאקס (אחת הנפגעות מאירועי האקלים הקשים וממשבר הקפה), בראיון שהעניק ל"גרדיאן" ב-2011.

יתרה מזאת, ברזיל לא לבד. יובש ונתוני אקלים קיצוני שתקפו גם את וייטנאם – יצרנית הקפה השנייה בגודלה בעולם – פגעו גם בפולי הקפה שם (בעיקר מסוג רובוסטה), ואזורי גידול קפה במזרח אפריקה נפגעו אף הם עקב מחסור חמור במשקעים.

חשוב להזכיר שגם לפני הבצורת בברזיל הופיעו הערכות שונות שלפיהן ממשמש ובא משבר עולמי באספקת קפה – ואפילו מחסור אפשרי, לראשונה זה שלוש שנים. בכל אופן, בטווח הארוך מחיר הקפה עלול לעלות דווקא מסיבה אחרת: יצרני הקפה נעשו צרכנים לא קטנים שלו. אם בעבר המדינות המתפתחות ייצרו את הקפה והמדינות המפותחות צרכו אותו, הרי שכעת גם יצרניות קפה כמו ברזיל – מתחילות לצרוך אותו. "לא רק שיותר אנשים שותים קפה בימינו, אלא שיותר אנשים שותים קפה איכותי", נטען בכתבה הנ"ל.

ומה לגבי הטעם? לצד המחסור בקפה וייקורו, כתבה אחרת מבקשת להזהיר אותנו גם מפגיעה אפשרית באיכות הקפה שאנו שותים. לפי הכתבה, העלייה במחירי פולי הערביקה הובילה לעלייה בשימוש בפולי הרובוסטה, שאמנם זולים יותר, אך איכותם, כך לפחות לטענת מומחי קפה שונים, נמוכה יותר.

על אף האמור לעיל, נדמה שבכל זאת אפשר למצוא גם כמה נחמות. המודעות הגוברת בשנים האחרונות לסביבה ולקיימות הולידה גם מיזמים חיוביים. יוזמות כמו Coffee & Climate עוזרות לחקלאי וליצרני קפה ברחבי העולם להסתגל לשינויי האקלים, וגם NESPRESSO מציגה תוכנית דגל – AAA – ששמה במרכזה את נושא הקיימות.

לסיכום, מחירו העתידי של הקפה אינו ידוע וייקבע משילוב של שלושה כוחות על – כוחות השוק ובעיקר העלייה בביקוש; כוחות הטבע ובעיקר הפגיעה בתנאי הגידול עקב ההתחממות הגלובלית; וכושר היצירה האנושי, החותר כל העת להגדלת התפוקה ולהתאמת גידולי הקפה לתנאים המשתנים. ייתכן שמשבר הקפה של תחילת 2014 הוא רק סימן לבאות, ומצד אחר – אולי יותר מודעות לנושא והתמודדות נכונה ינצחו את המשבר. בינתיים, אתם מוזמנים להמשיך לחשוב ולקרוא על הנושא – ומומלץ שתעשו זאת לצד ספל קפה מפנק…

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *