לאן הברווזים עפים כשהאגם יבש?

לאן הברווזים עפים כשהאגם יבש?

מה בין ההתחממות הגלובלית לבין נדידת ציפורים? נדמה שהתופעה העולמית מצליחה להשפיע גם על העופות, אפילו אם עדיין קשה להצביע על היקף ההשפעה המדויק

ההתחממות הגלובלית – ומכלול התופעות הנכללות בהגדרה "שינויי אקלים" – הולכות ונעשות נוכחות ומוכרות יותר ויותר לשוחרי הסביבה, אך גם לאדם הממוצע. מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות עוסקים בהשפעה של שינויי האקלים על האדם ועל הסביבה. אך נדמה שההתחממות הגלובלית משפיעה בעקיפין גם על דברים שהם פחות מובנים מאליהם, למשל – נדידת ציפורים.

במחקר אמריקאי שפורסם לפני כשנה – "Shifting Skies: Migratory Birds in a Warming World" מטעם National Wildlife Federation – נטען, בשורה התחתונה, כי ציפורי העולם מתמודדות כעת עם משבר אקלים חמור, שנעשה רק קשה יותר משנה לשנה. "שינויי אקלים הם האיום הגדול ביותר שציפורי העולם מתמודדות עמו במאה הנוכחית", נכתב בו. שינויי האקלים הללו צפויים, כך על פי המחקר, להביא לדילול משמעותי גם באוכלוסיות הציפורים הנפוצות ביותר, עד לכדי כך ש"חלק ממיני הציפורים יגיעו ממש עד לסכנת הכחדה". לפי הדוח, מגוון הציפורים והיקף אוכלוסיותיהן משתנים, בין השאר גם בעקבות שינויי האקלים, וכך גם עונות הנדידה והרבייה.

לא צריך להרחיק עד לארצות הברית כדי להיווכח בהשפעות – גם אם עקיפות – של ההתחממות העולמית על הציפורים ועל נדידתן. בחודש מאי האחרון נראו באילת מאות ציפורי מלכישלו ("קרובות משפחה" של ציפור השלו), שעצרו בדרכן מדרום אפריקה לאירופה ונצפו מתרוצצות בשטחי העיר הפתוחים כשהן תשושות, רזות ותרות בדחיפות אחר אוכל ומים. "הציפורים שנפגעות על פי רוב מגל החום הן ציפורי שיר קטנטנות, אשר מתחבאות בדרך כלל בין השיחים ובעצים. אך הפעם עשרות הציפורים מסוג מלכישלו נמצאו בשטחים פתוחים בעיר, באזורי החקלאות הסמוכים אליה וכמובן בפארק הבינלאומי לציפורים אילת, שהוא אתר עצירה מועדף על ציפורים תשושות", צוין בכתבה הנ"ל שסקרה את הנושא.

לצד כך, נדמה כי אף שאין ספק שההתחממות הגלובלית משפיעה על כלל החיים בכדור הארץ, ייתכן כי קשה עדיין לאמוד או לכמת את אופני ההשפעה המדויקים שלה על נדידת הציפורים. "ודאי שמזג האוויר משפיע, אבל אני לא בטוחה שאנחנו יכולים כרגע להוכיח שיש קשר מובהק בין ההתחממות הגלובלית לנדידת הציפורים", טוענת עינבר רובין, מנהלת שטח, תוכן והדרכה באגמון החולה-קק"ל, "אני חושבת שרק בעוד כמה שנים נוכל – בדיעבד – לקבוע עד כמה השפיעה ומשפיעה ההתחממות הגלובלית על נדידת הציפורים".

"השנה אנחנו נמצאים בשנה שחונה, ויש לכך כמובן השלכות – כשיש פחות צמחייה, יש פחות חרקים ופחות מזון לציפורים", מוסיפה רובין, "אבל בצורות היו הרי מאז ומתמיד – ואם בשנה הבאה יירד הרבה גשם, המצב ישתנה. אז קשה לומר אם מה שקורה עכשיו הוא השלכה ישירה של ההתחממות הגלובלית. אני חושבת, כאמור, שעדיין מוקדם לקבוע זאת באופן נחרץ".

לדברי רובין, לפחות על פי התרשמותה האישית – אי-אפשר להצביע על שינוי משמעותי בנדידת הציפורים בשטח. "מזג האוויר הוא גורם שמשפיע פחות על נדידת הציפורים", היא מציינת, "ההשפעה העיקרית היא התארכות והתקצרות הימים – ולזה יש ממש אפקט הורמונלי בקרב הציפורים, המעודד או מעכב את הנדידה. נוסף על כך, חשוב לזכור שציפורים מסוגלות להסתגל לשינויי אקלים. העגור, למשל, הוא עוף סתגלן מאוד. בשנים האחרונות עגורי העולם מקצרים את טווחי הנדידה שלהם. ייתכן שזה קשור גם בהתחממות הגלובלית, אבל ככל הנראה זה מושפע גם מגורמים נוספים. אם אצלנו בארץ יש להם תנאים טובים – מזון, מים וכו' – מדוע שהם ימשיכו לעוף עד אפריקה?".

ומה לגבי העופות הסתגלניים פחות? לעתים הפתרון מגיע דווקא מצד האדם. "השקנאי, למשל, נחשב לחיה שאינה סתגלנית. הוא אוכל רק דגים; אם אין לו דגים – אין לו מזון. בשנות ה-50, כשייבשו את הארץ, יצרו בכל מקום בריכות דגים – וזה, במכוון או במקרה, בפירוש הציל את השקנאים. במקרה הזה, התערבות האדם סייעה מאוד".

באגמון החולה-קק"ל אפשר כעת להבחין בהמון אפרוחים. "עכשיו אנו נמצאים לקראת סוף עונת הקינון, וראשוני נודדי הסתיו מתחילים להגיע", מפרטת רובין, "עד כה מסתמנת עונת קינון מוצלחת במיוחד, גם לעופות בסכנת הכחדה כמו הברווז המשויש והשדמית. אלו בשורות משמחות מאוד. ואני חושבת שגם בהקשר לתופעת ההתחממות הגלובלית עוד לא הגענו לנקודת האל-חזור. אנחנו עדיין יכולים לשנות ולעצור את הקטסטרופה. עדיין יש בכוחנו להחליט כיצד יחיו פה הדורות הבאים – עוד לא מאוחר".

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *