שלח לי עצי ארזים

שלח לי עצי ארזים

שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית מאיימים על יערות הארזים הקיימים, אך גם יוצרים הזדמנות להרחבת נטיעות ארזים בבתי גידול חדשים. ואיך הם מתאקלמים כאן בארץ?

 

הארז הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים, בעל חשיבות היסטורית, תרבותית, נופית וכלכלית רבה. כבר בתנ"ך הייתה הערכה רבה לסגולותיו וליופיו של עץ הארז, כפי שמתאר זאת הנביא יחזקאל: "אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ אֶת-נַהֲרֹתֶיהָ הֹלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ" (יחזקאל ל"א, ג'–ד'). אף שאינו מין טבעי בארץ ישראל, עץ הארז מוזכר בתנ"ך 72 פעמים, יותר מכל עץ אחר, ועצתו שימשה לבניית בית המקדש בירושלים.

יערות טבעיים של שלושה מיני ארז מצויים בכמה רכסי הרים הסמוכים לחופי הים התיכון: ארז אטלנטי (Cedrus atlantica) גדל ברכס הרי האטלס שבמרוקו ובאלג'יריה; ארז הלבנון (Cedrus libani) גדל בהרי הלבנון בלבנון, בהרי אנוסירייה בסוריה ובהרי הטאורוס ואמנוס שבטורקיה; וארז קפריסאי (Cedrus brevifolia) גדל בהרי הטרודוס שבמרכז קפריסין. מין נוסף, הארז ההימלאי (Cedrus deodara), נפוץ מאפגניסטן ועד המדרונות הדרומיים של ההימלאיה המערבית. עצי הארז הים-תיכוניים יכולים להגיע לגיל מופלג של מאות שנים ולממדים יוצאי דופן של עד 50 מ' גובה וקוטר גזע של 2 מ'. הארז ההימלאי אשר גדל בתנאים משופרים, אף יכול להגיע לגובה של 75 מ' ולקוטר של 4.5 מ'. הארזים גדלים בדרך כלל בגבהים של 1,000–2,000 מ', אך במרוקו ובאלג'יריה, בגבול מדבר סהרה, עצי ארז אטלנטי מתפתחים גם בגובה של 2,600 מ' ואילו בהרי אמנוס שבגבול טורקיה וסוריה עצי ארז הלבנון גדלים כבר בגובה של 400 מ'. הארזים הים-תיכוניים מתפתחים בבתי גידול יובשניים יחסית, שבהם כמות המשקעים השנתית גדולה מ-500 מ"מ והקיץ ארוך ויבש.

יערות הארז בארצות אגן הים התיכון היו נתונים ללחצי שימוש כבדים משחר ההיסטוריה: עצתו איכותית ועמידה ולכן טובה למטרות בנייה, ואפשר לזקק ממנה שמנים אתריים למטרות רפואיות וחומר לציפוי ושימור עץ. ניצול-יתר זה גרם לדלדולם ואף להיעלמותם המוחלטת של יערות הארז מאזורים מסוימים בארצות אלו. שרידי יערות טבעיים של ארז הלבנון נשארו בעיקר במורדות תלולים ובלתי-נגישים בהרי הטאורוס בדרום טורקיה, ובמידה פחותה, בעיקר בחלקות יער קטנות ומבודדות, בהר אנוסירייה בצפון-מערב סוריה וברכס הר הלבנון שבמרכז לבנון. גם שטח היערות של ארז אטלנטי במרוקו הצטמצם במידה רבה, עד כדי 30% מהשטח המקורי.

לארזים יש יכולת יוצאת דופן להסתגל למגוון של תנאים אקולוגיים. בשל תכונה זו הארזים ניטעו בהצלחה בארצות רבות שמחוץ לתחום התפוצה הטבעי שלהם, בין שלמטרות ייעור ובין שלגינון ולנוי. עצי ארז רבים ניטעו בחצרות בתים, בפארקים ובשדרות עירוניות משום יופיים ועמידותם, כמו כן נבררו זנים מיוחדים לנוי אשר למחטיהם גוונים כסופים ונוף פירמידלי. בשל כושר הסתגלותם הרב הארזים משמשים לייעור מחוץ לתחום התפוצה הטבעי שלהם, גם בארצות שבהן גדלים ארזים, במיוחד בטורקיה, וגם בארצות שבהן הארזים אינם גדלים באופן טבעי, ובמיוחד בצרפת, באיטליה ובבולגריה.

שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית שאנו עדים להם מאיימים על יערות הארזים הקיימים, אך גם יוצרים הזדמנות להרחבת נטיעות ארזים בבתי גידול חדשים. צפוי ששטח היערות הטבעיים של ארז אטלנטי בהרי האטלס, במיוחד בגבול עם מדבר סהרה, שכבר נפגע קשות מהירידה בכמות המשקעים ומהעלייה בטמפרטורות, ימשיך ויצטמצם במידה רבה. עם זאת, נראה שעצי ארז יכולים לשמש מין חשוב, שיחליף את האשוחית, בבתי גידול יובשניים בדרום אירופה ובמרכזה, שבהם יערות האשוחית החלו להתנוון עקב יובש מתמשך.

נטיעה של עצי ארז בארץ ישראל החלה כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 בעין כרם ליד ירושלים. בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת החלה הקק"ל לנטוע ארזים, בעיקר ארז אטלנטי, גם בהרי ירושלים ובגליל, אך היקף הנטיעות היה מצומצם. בסופות השלגים של חורף 1991–1992 קרסו יותר מ-5,000 דונם של חלקות אורן ירושלים בהרים הגבוהים בגליל ובאזור ירושלים, מה שהוביל להמרצת נטיעת הארזים, שכמעט אינם נפגעים מהצטברות שלג על ענפיהם. מאז 1992 ניטעו בגליל, במסגרת שיקום היערות שנפגעו בסופות השלג ובשטחי נטיעה חדשים, יותר מ-100 חלקות של ארזים, אשר בחלקן מעורבות עם מינים נוספים. בגליל וברמת הגולן מצויים בסך הכול 139 חלקות של ארזים, ובאזור הרי ירושלים 11 חלקות נוספות. שטחן הכולל כ-4,000 דונם, מהם כ-2,200 דונם שטחים של ארזים בלבד.

אפשר היה לצפות שארז הלבנון שמקורו בלבנון יגלה את ההתאמה הרבה ביותר לתנאי הארץ, וזאת משום קרבתו הגאוגרפית. חלקת היער הטבעית הדרומית ביותר של מין זה בלבנון נמצאת בהר ניהה (Niha) בהרי השוף, 35 ק"מ מצפון למטולה. אך בחלקות אקלום שקק"ל הקימה ב-1995 בגליל לבחינת מקורות של ארז הלבנון וארז אטלנטי ממדינות שונות סביב אגן הים התיכון, נמצא שדווקא ארז הלבנון שמקורו בהסה בהרי אמנוס בטורקיה, שם הוא גדל כאמור לעיל כבר בגובה 400 מ', הצטיין בהישרדותו ובהתפתחותו.

סופת השלגים הכבדה שהתחוללה בדצמבר 2013 שוב פגעה בעצים רבים בהרים הגבוהים באזור ירושלים והגליל. קריסת העצים בירושלים, בצפת וביישובים נוספים באזורים אלה הסבה נזקים רבים לתשתיות ומעידה על הצורך לנטוע ארזים במקום עצים ממינים אחרים גם בשטחים הבנויים, ולא רק ביערות.

_______
עמרי בונה הוא המדען הראשי של קרן קימת לישראל

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *