מחשב מסלול מחדש

מחשב מסלול מחדש

ייתכן שבקרוב תצטרף חלופה לתעלת סואץ ולתעלת פנמה – נתיב צפוני דרך האוקיינוס הארקטי. האם הוא יחליף את סואץ? ומהן ההשלכות הסביבתיות?

 

הסחר הימי בין מזרח אסיה לאירופה ולחוף המזרחי של ארצות הברית נערך בכמה נתיבי שיט. הנתיב המהיר ביותר כיום הוא דרך תעלת פנמה – 26 יום, אבל גודל הספינות שהתעלה יכולה להעביר מוגבל. בתעלת סואץ, הרחבה ועמוקה מעט יותר, הדרך נמשכת יומיים נוספים; ואילו הספינות או המכליות הגדולות ביותר נאלצות לעקוף את קרן אפריקה או דרום אמריקה. עד לאחרונה ה"איומים" המרכזיים על ביצי הזהב (תעלת פנמה ותעלת סואץ) היו רעיונות לתעלה ארוכה דרך נהר הזורם בניקרגואה או הצעות ל"תעלות יבשות" – העברת המכולות בקו רכבות במעבר יבשתי (נבחנו נתיבים בהונדורס, בגוואטמלה ואפילו בישראל), אבל נראה כי המצב הולך ומשתנה מכיוונים צפויים פחות.

תעלת פנמה נפתחה לפני 100 שנים (1914) והיא בעיצומו של פרויקט נרחב להגדלת כושר השיט בה, אלא שהבצורת החריגה שהאזור סובל ממנה בשנים האחרונות הביאה לירידה במפלס האגמים שהם חלק מהתעלה. להבדיל מתעלת סואץ, למשל, תעלת פנמה איננה מה שנקרא "תעלה בגובה הים", והיא כוללת תאים מורכבים להעלאת והורדת הספינות במעבר בין גופי מים שונים, ותחום המפלסים שהתאים האלו פועלים בו אינו בלתי-מוגבל. עקב כך, ירידת מפלס האגמים בשל הבצורת עלולה לצמצם את התנועה בתעלה, כך לפחות טען לאחרונה ראש מנהלת התעלה.

הבצורת במרכז אמריקה היא חלק מגל בצורת נרחב יותר הכולל את מערב ארצות הברית ודרומה וחלקים מדרום אמריקה (ועל כך ועל ההקשר להתחממות הגלובלית נרחיב בפעם אחרת). במקביל, ההתחממות הגלובלית משפיעה על נתיבי השיט העולמי מכיוון נוסף: האפשרות להרחבת השימוש בנתיב צפוני דרך האוקיינוס הארקטי.

נתיב השיט הצפוני, המכונה NSR (Northern Sea Route), היה נקי מקרח בקיץ לראשונה ב-2007; ארבע ספינות מטען ראשונות השתמשו בו ב-2010, וב-2013 71 ספינות כבר השתמשו בנתיב. אלו עדיין מספרים לא משמעותיים – כל 2013 מקבילה ליום אחד בתעלת סואץ – אבל המגמה ברורה. ככל שהאוקיינוס הארקטי יהיה פנוי לתקופות ארוכות מקרח, כך ישתמשו יותר בנתיב המחבר את סין ואירופה וחוסך 30%–40% מזמן השיט (וזמן הוא כסף). כיום הנתיב פתוח לשיט כ-50 ימים בשנה, ופאנל המומחים של האו"ם לשינויי האקלים (ה-IPCC) העריך כי כבר ב-2050 הנתיב יהיה פתוח 125 ימים בשנה. כדי לשים דברים בפרופורציה, מומחים סינים מעריכים כי הנתיב הצפוני יוכל לחסוך לארצם 60–120 מיליארד דולר מדי שנה בשנה, והם כבר משקיעים סכומים נכבדים בבניית ורכישת ספינות המתאימות לתנאים הקשים יותר של הנתיב. במקביל ערים בסיביר כבר נערכות לבום הכלכלי הצפוי עם הרחבת השימוש בנתיב.

ומה בקרבתנו? ללא קשר לעליית מי הים, אבל עם אפשרות להשפעה שלילית על הסביבה, נשיאה החדש של מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הכריז לאחרונה על פרויקט לאומי להרחבת תעלת סואץ. התעלה תורחב ותועמק כך שמספר הספינות העובר בה יוכפל, וכן יתאפשר מעבר של ספינות גדולות וכבדות יותר. הפרויקט נישא על גל של גאווה לאומית ואמור להפיח חיים בכלכלה המצרית: המצרים מצפים להגדיל את ההכנסה השנתית מהתעלה מ-5 מיליארד דולר ליותר מכפול מכך. ברם, במקביל מדענים מזהירים כי הרחבת התעלה עלולה להזיק מאוד לים התיכון עקב חדירת מינים מזיקים מים סוף (נושא שדיווחנו עליו בעבר), והם מציינים כי מצרים מתעלמת

אין ספק כי משק הסחר העולמי מושפע משינויים בסביבה ומשפיע על הסביבה בעצמו. מדובר במערכות (ספינות, נמלים, תעלות וכו') עתירות השקעה, ומי שיקדים ויזהה את ההזדמנות לאור השינוי יהיה זה שיקטוף את הפירות. יש לקוות שבדרך תימנע ולכל הפחות תצומצם למינימום האפשרות לנזק לסביבה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *