התייעלות אנרגטית זה הירוק החדש

התייעלות אנרגטית זה הירוק החדש

תאורת לד, מערכות סולריות, קומפוסט קהילתי ותכניות אב לפיתוח בר קיימא: ההתייעלות האנרגטית תופסת תאוצה גם ברשויות המקומיות בארץ

בכנס קלינטק 2015 שנערך בחודש ינואר האחרון הוקדש אחד המושבים להתייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות. בישראל מרבית התושבים גרים בערים, ומכלל הוצאות הרשויות על מים, חשמל ופסולת, הנתח של חשבון החשמל הוא הגדול ביותר (יותר מ-50%).

בדוברים היה גם עו"ד גיל לבנה, ראש מועצת שוהם ויו"ר הוועדה לאיכות הסביבה במרכז השלטון המקומי. לדבריו, ההתייעלות האנרגטית היא חלק מתכנית אב לקיימות שלמה של המועצה. העיר חבֵרה בתכנית "תג הסביבה" של המשרד להגנת הסביבה ומרכז השלטון המקומי, ובמסגרתה הוכן סקר אנרגיה של הרשות (צריכת מבנים מרכזיים והשוואה למבנים מקבילים וכו'), ובעיר אף מינו ממונה אנרגיה מטעם הרשות.

הפרויקט העיקרי בשוהם הוא מעבר לתאורת לד: גם יותר אור וגם 68% חיסכון בעלויות אנרגיה (ויש גם חיסכון בעלות התחזוקה). תאורת הרחוב היא 50% מהוצאת האנרגיה ברשויות המקומיות. תאורת הלד צורכת 100 ואט במקום 250 וואט, וביישוב יש 1,100 גופי תאורה. הפרויקט התבצע בתמיכה של משרד התשתיות שהפיץ קול קורא לתמיכה בפרויקטים של התייעלות אנרגטית ברשויות, וכיוון שהמועצה התקינה תאורת לד תוצרת ישראל היא קיבלה מענק נוסף. המועצה אף הצטיידה במערכת שליטה ובקרה מרכזית שמאפשרת עמעום התאורה בשעות מאוחרות יותר.

וזה לא הכול – פרויקטים נוספים רבים כבר בהרצה: החלפת מחממי מים בבריכה העירונית למערכת סולרית וגז; החלפת צ'ילר (קירור מים למערכת המיזוג) בבית התרבות שיוביל לחיסכון של כ-30% בצריכת האנרגיה, התקנת מייצב מתח המונע מצב של מתח גבוה מדי (צפי החיסכון: 12%) בבית הספר ובבית התרבות; תאורה סולרית בשביל ההיקפי של היישוב; התקנת תאים פוטו-וולטאים על שישה גגות ציבוריים; מערכת שליטה ובקרה חכמה לניהול אנרגיה במוסדות חינוך (צפי לחיסכון של 40%-25%, הודות לכיבוי אורות ומזגנים לאחר שעות הפעילות) ועוד.

אחריו דיבר רני אידן, ראש המועצה האזורית עמק חפר. עמק חפר היא מועצה חקלאית באופייה, המאגדת מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים ומונה כ-42 אלף תושבים. לדבריו, ב-2010 נחתמה תכנית אב לפיתוח בר קיימא (שנכתבה בשיתוף רחב של התושבים) מכיוון ש"השלטון ניתן לנו זמנית" ו"ההשפעות שלנו הן השפעות ארוכות טווח".

ראש מועצת עמק חפר הדגיש את העיסוק בהפרדת אשפה רטובה/יבשה בבתי התושבים כהכנה מיטבית לטיפול/מחזור ("הפרדה במקור") – לאחר חמש שנים של עיסוק קפדני בנושא הם הקטינו את היקף הפסולת להטמנה ב-60% ומתקרבים לערכים אירופיים. כיום, לדבריו, "המועצה עדיין לא מרוויחה מזה, אבל ככל שהיטל הטמנת האשפה יעלה, כך זה יהיה יותר אטרקטיבי". המועצה עוסקת לא רק באשפה ביתית אלא גם בתוצרי הלוואי של משק החי. בעמק חפר יש 8,000 פרות חולבות שמייצרות ביוב של עיר בת 300 אלף תושבים. הפתרון היצירתי, ראשון מסוגו בארץ, היה להקים מתקן להפקת גז מפֶּרֶש הרפתות והלולים כדי לייצר חשמל בכמעט מיליון דולר לשנה (מתקנים נוספים הוקמו ברמת הגולן ובבאר טוביה).

נוסף על כך התקינו במועצה מערכת פוטו-וולטאית על גגות גדולים (פרט לאנרגיה המיוצרת, המערכת עוזרת גם בהקלת עומס החום במבנים עקב חסימת השמש ובמניעת הרטיבות על הגג); החליפו צ'ילרים מיושנים בבניין העירייה; שילבו את תכנית "נתיב האור" בשיתוף חברת החשמל במערכת החינוך; ושיתפו את יישובי המועצה בחיסכון המתקבל מייעול מערכת התאורה כדי לעודד התייעלות מקומית.

בפאנל שחתם את המושב דיבר בין השאר תמיר ניר, מחזיק תיקי איכות הסביבה והתחבורה בעיריית ירושלים. החיבור הזה (תחבורה ואיכות סביבה) יצר זווית הסתכלות מעניינת של התייעלות אנרגטית בהיבט צמצום הנסועה (קילומטרז'). ניר סיפר על מאמצי הרשות לעודד הליכה לבתי ספר ובכלל זה התנסות עם מעברים בטוחים (מדרכות נוחות, בטוחות, מוצלות ורחבות), דבר שצפוי להוביל לצמצום הסעות מיותרות של ילדים. ניר הזכיר יוזמות נוספות כמו למשל תכנון שבילי אופניים, בהתחשב ב"אופניים החשמליים שמתגברים על העליות הירושלמיות"; ועידוד קומפוסט קהילתי (כיום כבר 3,000 בתי אב משתתפים בתכנית), שכן "למה צריך לשלם למפעל למיון אשפה כש-50% ממנה אפשר למיין בבית ולפזר בגינה כמעט באפס תקציב, באפס אנרגיה ובלי משאיות ונסיעות?".

פרויקטים אלו אינם היחידים. יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סיפר בכנס כי בשנת 2014 הופץ לרשויות קול קורא להתייעלות אנרגטית. ההיענות הייתה רבה – 176 הצעות הוגשו, ומתוכן נבחרו 45 הצעות לתמיכה בסכום של 10.9 מיליון שקל. ההשקעה של הרשויות גבוהה יותר, פי ארבעה, אבל מה שחשוב יותר הוא החיסכון, שנשאר כולו ברשויות, והן צפויות להחזיר את ההשקעה בתוך ארבע-חמש שנים בלבד בממוצע. אגב, מרבית הפרויקטים שאושרו היו בתחום התאורה, כך שבקרוב נראה עוד הרבה תאורת לד ברחובות.

הלקחים העיקריים שעלו מדבריהם של הדוברים השונים הם שהתייעלות אנרגטית ברשויות היא בסופו של דבר אפשרית, כדאית ואף משפרת את איכות השירות לאזרח (תאורת לילה טובה יותר, מיזוג משופר וכו'). התמיכה במימון חלקי ממשרד התשתיות עוזרת לצאת לדרך, ועם הזמן – לעתים יותר זמן ממה שנדמה עם היציאה לדרך – גם הרווח הכלכלי כנגד ההשקעה הראשונית מגיע. נוסף על כך, העיסוק בהתייעלות נעשה פעמים רבות בשיתוף התושבים ותורם לתחושת המעורבות והשייכות. חשבו על כך בפעם הבאה שתבחינו בתאורת לד חדשה ברחוב שלכם…

 

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“התייעלות אנרגטית זה הירוק החדש”

  1. ליאת הגיב:

    כל נושא הירוק החדש טופס תאוצה בכל העולם כולל אזורי תעשיה

    1. מערכת הגיב:

      נכון, ואנחנו מברכים על כך! מוזמנת לשתף אותנו בדוגמאות המוכרות לך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *