חדשות מקן החוויאים (והפעם: הטלה ודגירה)

חדשות מקן החוויאים (והפעם: הטלה ודגירה)

מאז שהצגנו בפניכם את פרויקט הצילום של קן החוויאים המפורסם, המאפשר לכם לעקוב אחרי קרן וישראל בזמן אמת, קרו בו לא מעט דברים. המרגש מכולם: קרן הטילה ביצה והקינון בעיצומו. כל הפרטים לפניכם!

בחודש שעבר סיפרנו לכם בהתרגשות על פרויקט הצילום החדש – בזמן אמת – של קן חוויאים בשפלת יהודה. הפרויקט המסקרן, ביוזמת כנפי קק"ל, עוקב אחר זוג חוויאים ומהלך קינונם ומעניק הצצה נדירה לְעולם שנותר בדרך כלל סמוי מן העין. קרן וישראל, זוג החוויאים, כבר נעשו כמעט-סלבריטאים, וכמובטח אנו ממשיכים לעדכן על ההתפתחויות בקן המתועד.

מאז הכתבה האחרונה התרחש בקן אירוע מרגש: הופיעה בו ביצה, ובכך למעשה החלה תקופת הדגירה. ההטלה אירעה כאשר קרן עמדה בקן בשעות הדמדומים, שלא כהרגלה. בערב ליל הסדר האחרון בשעה 19:00 היא כרעה להטיל והחלה לדחוף במשך 20 דקות, שבהן נראה כי היא ממש סובלת מכאבים. בסופו של דבר הוטלה הביצה בהצלחה, והיא צחה כשלג. לאחר כחמש דקות של הסדרת הנשימה החלה האם הטרייה במלאכת הדגירה.

בניגוד לרוב העופות הדורסים שמטילים בדרך כלל כמה ביצים, החוויאים מטילים ביצה אחת בלבד. מועדי ההטלה מתפרשים על פני טווח זמן נרחב של כ-70 יום: הזוגות הראשונים מקדימים ומטילים באמצע חודש מארס והאחרונים מטילים בסוף חודש מאי. במהלך המחקר שערכנו בשנים האחרונות (הכותב, פרופ' יוסי לשם ופרופ' עדו יצחקי) נמצא כי יש מתאם חיובי בין הטלה מוקדמת להצלחת הקינון. ככל שההטלה מתאחרת כך הסיכוי להפריח גוזל בריא הולך ופוחת. ההסבר לכך הוא הצורך בתזמון מדויק בין שיא צריכת המזון של הגוזלים לשיא זמינות המזון בשטחי השיחור (כלומר השטחים שבהם מחפשים החוויאים את מזונם). אם זוג חוויאים הצליח לתזמן בין שני המשתנים הללו, הסיכוי שלו להפריח גוזל בריא עולה באופן מובהק. נוסף על כך, ההנחה היא שהזוגות המנוסים והוותיקים מטילים מוקדם והצעירים והבלתי מנוסים מטילים באיחור, ולכן מצליחים פחות. אגב, זו גם ההנחה הרווחת לגבי אוכלוסיות דורסים בישראל ובעולם כולו. עם זאת, רוב זוגות החוויאים של מרחב יהודה נוטים להטיל את ביציהם במהלך חודש אפריל.

ומה לגבי תהליך הדגירה? משך הדגירה נע בין 48 ל-51 יום. בדרך כלל שני בני הזוג משתתפים בדגירה, אולם לרוב הנקבה היא הדוגרת הדומיננטית. לעתים מתרחשים חילופים תכופים בדגירה, אפילו בכל חצי שעה, אך לעתים מתרחש החילוף פעם אחת בלבד במהלך היממה. כאשר אחד מבני הזוג דוגר, האחר נוטה לצוד בשדות או לשמור על הטריטוריה מפני פולשים בין מיניים או תוך מיניים. עד היום ראינו כי חלוקת העבודה של זוג החוויאים שלנו היא כזאת: קרן דוגרת במהלך רוב שעות היום והלילה, וישראל מחליף אותה עם אור ראשון ודוגר ברציפות עד שהיא מחליפה אותו שוב – לפעמים ב-9:30 בבוקר ולפעמים אפילו ב-15:00 (כלומר, ארבע עד תשע שעות בלבד משעות היממה). כאשר הנקבה דוגרת, הזכר יוצא לצוד בשדות ומביא לה טרף אל הקן – נחשים, קמטנים וזיקיות – ובכך תורם את חלקו במהלך שאר היממה.

הדגירה היא כמובן תהליך חשוב והכרחי: מטרתה לשמור על הביצה בטמפרטורה קבועה, וזאת כדי שהעובר שבתוכה יוכל להתפתח בצורה בריאה ותקינה. זו הסיבה שתקופת הדגירה היא התקופה הרגישה ביותר להפרעות שונות. אם החוויאי מפסיק את דגירתו – לזמן ממושך או לדקות מעטות – העובר שבביצה עלול למות, הקינון עתיד להיכשל וזוג החוויאים ינטוש את הקן. ראייתם של העופות הללו טובה וחדה הרבה יותר מהראייה האנושית, והם מבחינים בנו גם ממרחק של כמה מאות מטרים מהקן. לכן כל קרבה מיותרת אל אזור הקן עלולה להקפיץ את הדוגר/ת מדגירתו/ה ובכך לפגוע בסיכויי הביצה לבקוע ואף לגרום לנטישת הקן. זאת ועוד, חשוב להבין שהחשש מנטישה קיים גם לאחר הבקיעה, עד פריחת הגוזל (עזיבתו את הקן). מסיבה זו חשוב מאוד להימנע מקרבה אל קני עופות דורסים, גם אם מדובר במרחק של מטרים רבים מהם. כאמור, כל קרבה מיותרת אל הקנים עלולה להוביל לנטישתם, ובכך להביא לפגיעה בערך טבע מוגן. לצערנו הרב, קנים רבים ננטשים מדי שנה עקב תנועה אנושית תמימה של מטיילים הנופשים קרוב אליהם, אז שימו לב לכך בטיוליכם הבאים…

כל שנותר לנו הוא לאחל לזוג החוויאים הצלחה בדגירה ובקיעה מוצלחת של גוזלם, שעתידה להתרחש לקראת סוף החודש (מאי). מובן שאנו נמשיך לעדכן אתכם גם בחודש הבא כאן בבלוג שלנו. אל תוותרו גם על העדכונים השוטפים (ועל הצפייה הישירה) באתר הפרויקט ובעמוד הפייסבוק החדש המלווה אותו!

הכותב הוא חוקר עופות דורסים (אוניברסיטת תל אביב)

 

 

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“חדשות מקן החוויאים (והפעם: הטלה ודגירה)”

  1. סירטון על המקננים יש

    1. מערכת הגיב:

      אתה מוזמן לצפות בחוויאים בשידור ישיר מהקן בקישור הבא: http://www.kkl.org.il/recreation-and-tours/birds-portal/live-birds-video/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *