החומה הסינית: לא מה שחשבתם

החומה הסינית: לא מה שחשבתם

החומה הסינית זוכה כעת לגרסה אקולוגית מפתיעה: פרויקט הנטיעות הגדול ביותר בעולם מבקש לסייע לסין להתמודד עם שינויי האקלים הגלובליים ולכלול כ-100 מיליארד עצים עד שנת 2050. אז מדוע יש גם כאלה שאינם מרוצים ממנו?

החומה הגדולה של סין היא מערכת של אלפי קילומטרים של ביצורים בצפון סין, שנבנו כדי להגן על האימפריה הסינית מפני פשיטות של שבטים מונגוליים ואחרים. היום האויב שמאיים על סין מצפון הוא שונה – שינויי האקלים הגלובליים תורמים להתפשטותו של מדבר גובי, וכאן כבר צריך חומה מסוג אחר. החומה הגדולה הירוקה (או בשמה הפורמלי, The Three-North Shelterbelt Forest Program) היא כנראה פרויקט הנטיעות הגדול ביותר בעולם: הפרויקט, שהחל כבר בשנת 1978, אמור להימשך עד 2050, כך שיקיף 100 מיליארד עצים הפרושים על פני 4,500 ק"מ של רצועות יער.

חוקרים סינים טוענים כי כבר אפשר לזהות סימנים של הצלחה בשטח. הם השוו אזורים סמוכים לרצועות היער לאזורים מרוחקים יותר ומצאו הבדלים בהיקף הצמחייה ובכמות סופות החול מהמדבר. באזורים שמרוחקים מהחומה הירוקה הצמחייה והסופות תלויות במידה רבה יותר בהיקף הממטרים השנתי (לעתים יותר, לעתים פחות), ואילו בסמוך לחומה מגמת השיפור חזקה יותר ותלויה פחות בכמות הממטרים השנתית.

לצד כך יש כאלה שמפקפקים במובהקות הממצאים ואחרים אפילו חולקים על הגישה ומעלים חשש כי העצים אינם טבעיים לסביבה שבה הם ניטעים (בין השאר מדובר בעצי פרי ובעצים להפקת גומי; נראה שהראש הכלכלי של סין לא מפסיק לעבוד לרגע…). זאת ועוד, לא ברור כמה זמן תעמוד החומה (אגב, גם את החומה הגדולה בנו ושיפצו לאורך כ-2,000 שנה), ומי יודע מה יהיו ההשפעות הנלוות. אחד ממבקרי החומה (הונג גיאנג מאוניברסיטת הוואי במנואה) טוען כי "במקום להילחם בטבע, עלינו ללכת בעקבותיו". אבל האם שריפת דלקים פוסיליים, שהביאה להתחממות הגלובלית ושמביאה להתפשטות תופעת המדבור (שבעקבותיה, בין השאר, מוקמת החומה) אינה מהווה דוגמה ל"לחימה של האדם בטבע"? נדמה שאנחנו מתערבים במהלך ה"תקין" של הטבע מדי יום ביומו, גם בפעולות הרבה יותר "שגרתיות" בהשוואה לפרויקט יוצא הדופן הזה.

מעבר לתרומה המקומית בצפון סין הרחוקה, לפרויקט הנטיעות הנרחב יש גם השפעה גלובלית. הצומח על פני כדור הארץ אוגר פחמן דו-חמצני, שללא הצמחייה היה משתחרר לאטמוספירה, מגביר את אפקט החממה ומשפיע על אקלים כדור הארץ כולו. מתברר שבעשור האחרון מאמץ הייעור הסיני, בשילוב עלייה בחקלאות ברוסיה ובאזורים נוספים, הביא לקיזוז של כ-80% מהנזק (מבחינת אגירת גזי חממה) שהעולם סופג עקב ביעור יערות הגשם באינדונזיה ובברזיל (ועלייה בכמות שריפות היער בצפון אמריקה). אגב, חלק מהעלייה בחקלאות ברוסיה ובמקומות אחרים נובע משינויי האקלים ומהעלייה בפחמן דו-חמצני באטמוספירה, ואנחנו מציינים זאת רק כדי לשוב ולהבהיר עד כמה גלובלית השפעתם של שינויי האקלים, ולפעמים, כמו במקרה הזה, ההשפעה היא חיובית.

ומה קורה אצלנו? גם בארצנו ניטעים ומנוהלים שטחי יער לשם דחיקת תהליכי מדבור בצפון הנגב. אתם מוזמנים לקרוא את נייר העמדה שפרסמו באפריל האחרון מומחים בתחום הייעור והאקולוגיה, בנושא שיקום תפקודי של מערכות אקולוגיות ממודברות בצפון הנגב.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“החומה הסינית: לא מה שחשבתם”

  1. שולה צביאלי הגיב:

    קשה להלחם כבודדים.עם התנאים הקשים בארץ אנו מעדיפים לקנות חולצה ב-20 שח ולא בחנות מפוארת ב-200 שח וגם היא הגיעה מסין והעובדים ודאי קבלו אותה משכורת.

    זה גם מזכיר לי כשאנו מבקרים בארופה בארמונות ובקתדרלות מלאי הפסלים והזהב וחושבים איך חיו באותה תקופה יותר מ-90 אחוזים של האוכלוסיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *