אטלס הכורכרים: כל מה שרציתם לדעת על הכורכר ולא העזתם לשאול

אטלס הכורכרים: כל מה שרציתם לדעת על הכורכר ולא העזתם לשאול

פרויקט חדש מבקש להציג תמונת מצב עדכנית ומפורטת על אודות שטחי הכורכר בישראל – היקפם, מיפוים, הסכנות האורבות להם והמלצות לשימורם בהווה ובעתיד. כל הפרטים מאחורי אטלס הכורכרים!

מי ששמע על סלעי הכורכר ודאי יודע כי הם נפוצים בחלקים רבים בארץ. אלא שהמציאות העכשווית מגלה לנו ששטחי הכורכר (שמיד נדבר על חשיבותם הגדולה) הולכים ונעלמים בשל הפשרת עוד ועוד שטחים למגורים וגם בשל כרייה מסיבית, מקצתה בלתי חוקית, של חומר הגלם המשמש לצורכי בנייה ולשימושים אחרים. מה התחזית לעתיד? נדמה שהיא אופטימית פחות מכפי שהיינו רוצים שתהיה…

אבל יש לנו גם חדשות טובות בהקשר הזה: מכון דש"א (דמותה של ארץ) יזם באחרונה פרויקט – בשיתוף קק"ל, רשות הטבע והגנים, אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה – שמבקש למפות את שטחי הכורכר ולהעריך את מצבם ואת האיומים הנוכחיים והעתידיים על קיומם. בסופו של התהליך הוצג אטלס הכורכרים, שהוא אינו רק מסמך חשוב להבנת הנושא אלא גם מאפשר להעלות את המודעות לצורך בשימור שטחי הכורכר ובהגנה עליהם.

פנחס כהנא, מנהל מחלקת תכנון מתארי בקק"ל, מספר: "קק"ל, כגוף האחראי לכמיליון וחצי דונם של שטחי יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים, עורכת לא מעט סקרים ומחקרים. מטרת המחקרים והסקרים הללו היא לאסוף מידע חשוב וחוות דעת מומחים, שיסייעו לנו בתכנון ובפיתוח השטחים שבחסותנו. רבים אינם יודעים זאת, אך קק"ל מגישה מאות תכניות במסגרת תמ"א 22 (תכנית מתאר ארצית ליער וייעור) ואחרות, שתכליתן לאפשר פיתוח נאות של היערות תוך התחשבות בכל ההיבטים הנוגעים לקיימות, לשמירה על החי והצומח, להגנה על משטר זרימת מי נגר והסחף ועוד גורמים רבים אחרים. על מנת שנוכל לבצע את תפקידנו נאמנה, אין מנוס מביצוע כל אותם סקרים ומחקרים, המעניקים לנו מידע קריטי שיכול להשפיע על מה שיתבצע בשטח הלכה למעשה. כך, למשל, יער גברעם ממוקם על אחד מרכסי הכורכר החשובים לנו כל כך, ולפני שאנו מבצעים במקום נטיעות, בניית שבילי אופניים והולכי רגל, הכשרת דרכי יער, חניונים או כל התערבות אחרת בשטח הבתולי, עלינו לבדוק מהם האיומים והמשמעויות של כל פעולה שכזו. לא אחת אנו מבטלים ומשנים תכניות בהתאם לנתונים העולים מן הסקרים".

מהו הכורכר, בעצם? כורכר הוא סלע שמקורו בעיקר בחול ים פשוט. הגיר, שמקורו בשברי קונכיות ואבק שנישא ברוח, הומס במי גשם ולכד את גרגירי החול לאורך מיליוני שנים  של תהליכי שיכוב והתגבשות. כשהקרקע יבשה, יבש גם הגיר ויצר את סלעי הכורכר כפי שאנו מכירים אותם היום. חשוב להדגיש שהכורכר שלנו הוא ייחודי בעולם; הסיבה לכך נעוצה בזרמי הים, במשטר הרוחות ובתהליכים גיאולוגיים ייחודיים לאזורנו, שגרמו לחול הים שמקורו בדלתת הנילוס לנוע צפונה, להיערם בחופי ישראל ומשם – בעזרת כנפי הרוח – להפוך לדיונות על היבשה. אותן דיונות הפכו במשך הזמן לרכסי כורכר, ואלה מעניקים לנו "חלון גיאולוגי" ומלמדים אותנו רבות על התהליכים ועל התמורות שעיצבו את הנוף המוכר לנו היום.

רכסי הכורכר, אגב, הם כבר מזמן אינם רק תופעה גיאולוגית מעניינת: האתרים הללו הפכו ברבות השנים לבתי גידול ייחודיים שסביבם, בתוכם ועליהם מתקיימות מערכות אקולוגיות עדינות, הכוללות צמחים ובעלי חיים. היצורים הללו שהפכו את הכורכר לביתם מנהלים שגרת חיים מרתקת ועשירה, אך עם זאת שברירית. שברירית כל כך, עד שכל שינוי או פגיעה, ולו הקלים ביותר, בתשתית הקרקע עלולים לגרום להפרת האיזון העדין, ובמקרים מסוימים אף להכחדתם של מיני הצמחים ובעלי החיים השוכנים במקום. זו הסיבה שבגינה עבודת המיפוי והמחקר חשובה וקריטית כל כך.

בתום עבודה מאומצת ויסודית – שכללה כאמור סקרים ותצפיות שטח, עיבוד נתונים שהתקבלו מגורמים שונים ואימותם וכמובן התייעצות עם אנשי מקצוע רבים ומומחים בעלי שם – רוכזו התוצאות והפכו לאטלס הכורכרים המקיף והיסודי בישראל. ומה כולל האטלס? מיפוי עדכני של כל שטחי הכורכר בישראל ושימושי הקרקע; הערכת מידת ההגנה הסטטוטורית על שטחי הכורכר שמופו על ידי פילוח של שטחי הכורכר בייעודי הקרקע השונים בתכניות המתאר הארציות והמחוזיות;
בסיס לכרטסת מידע של כל הפוליגונים (שטח תחום שגבולותיו נקבעו מראש) של שטחי הכורכר בישראל (תשתית זו הוכנה לחלק מהפוליגונים, והיא תושלם ותעודכן בעתיד). נוסף על כך כוללת הכרטסת מידע מגוון על רכסי הכורכר: הנתונים הפיזיים של הרכסים (מיקום, כיוון ציר האורך, שטח, גובה וכו'), השימושים הקיימים כיום ברכסי הכורכר, נקודות ואתרים מיוחדים וכן נתונים על הסביבה הקרובה לרכס. האטלס כולל כמובן גם המלצות לשימור בית הגידול הכורכרי.

המידע הרב והמקיף שקיים באטלס מעלה שאלות לא פשוטות. כך, למשל, מתברר שרק חלק משטחי הכורכרים מוגנים בתכניות ארציות לשטחים פתוחים, כמו שמורות טבע ויערות (תמ"א 8, תמ"א 22). שאר השטחים אינם מוגנים למעשה, ומרחפת מעליהם סכנת כליה אם יוחלט להפשיר אותם לבנייה או לכרייה. שאלות כגון אלו יעסיקו את החוקרים, את הגורמים האמונים על שמירת הטבע ואת הרשויות עוד זמן רב, ובשל ניגודי האינטרסים הברורים בין טובתם של בעלי החיים והצמחים לרצון להרחיב את היקפי הבנייה צפוי לנו מאבק לא פשוט. עם זאת, אטלס הכורכרים הוא נדבך ראשון וחשוב מאין כמוהו בהעלאת המודעות לנושא ובמציאת הדרך להגן על תופעת הטבע הייחודית הזו.

 

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“אטלס הכורכרים: כל מה שרציתם לדעת על הכורכר ולא העזתם לשאול”

  1. שחר הגיב:

    להציל ולשמר את גבעת הכורכר בדרום רחובות!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *