לעולם בעקבות השמש

לעולם בעקבות השמש

אחד המשאבים שיכולים לחלץ את האנושות מצרות רבות כל כך הוא אור השמש. מדוע עד עתה לא עושים בו שימוש ראוי ומהו עתידה של האנרגיה הסולרית? על כך בכתבה שלפניכם

השמש שלנו תלויה בשמים זה מיליארדי שנים, ואף שאפשר לנצל את קרניה חינם אין כסף וללא הגבלה, בחר משום מה המין האנושי לבסס את מקורות האנרגיה שלו על חומרים כמו פחם, פצלי שמן וגז. הבעיה היא שלא זו בלבד שהחומרים האלה מתכלים ואינם מתחדשים, אלא שהשימוש בהם גורם לזיהום האוויר ומקורות המים, להתחממות גלובלית ולעוד כהנה וכהנה מרעין בישין.
האמת חייבת להיאמר – הטכנולוגיה המאפשרת ניצול קרינת השמש לייצור חשמל עדיין לא הבשילה דיה כדי לספק פתרונות לכל הצרכים המודרניים שלנו, אך נחטא לאמת אם נאמר שהלב לא דואב נוכח ההזדמנות שהוחמצה עד כה לשנות את מהלך ההיסטוריה כך שאור השמש יספק את רוב צרכינו ויבטיח עולם נקי ובריא יותר.

אך די לנו להתאונן על אור שנשפך, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אשר על כן הנה לכם סקירה ממצה של הטכנולוגיות שכן עומדות לרשותנו היום ואולי מבשרות את תחילתו של עידן חדש שיצעיד אותנו לעבר עתיד נקי וירוק יותר.

תאים סולריים
אין ספק, צריך מידה לא מבוטלת של ידע ויכולת טכנולוגיים כדי להגות מכשיר או מכונה שירתמו "סתם" אור ויהפכו אותו לכוח שיכול להניע מכונית או להאיר עיר. תתפלאו ודאי לדעת שהפעם הראשונה שבה מישהו חשב על האפשרות לנצל קרני שמש לצורכי הפקת אנרגיה הייתה כבר בשנת 1839 כאשר המדען הצרפתי אלכסנדר אדמונד בקרל בנה את התא הפוטו–וולטאי הראשון. רק בשנות ה-50 של המאה הקודמת הצליחו לבנות תאים פוטו אלקטריים בעלי יכולת ייצור חשמל ברמה סבירה, ובשנת 1958 ברית המועצות אף שיגרה לחלל לוויין בעל קולטנים פוטו-אלקטריים.

ברבות השנים המשיכו לפתח את הרעיון, ואם פעם מערכות כאלו היו נחלתן של סוכנויות חלל ומכוני מחקר בלבד, הרי שכיום כל אחד מאיתנו יכול להתקין על גג ביתו מערכת סולרית שתספק את כל צריכת החשמל הביתית ואף תאפשר לבעל הבית למכור חשמל לחברת החשמל עצמה. ועדיין, עם כל הקדמה והרצון הטוב, מעטות הן תחנות הכוח הסולריות הפזורות על פני הגלובוס.
הפארק הסולרי של גוג'ארט שבהודו הוא כנראה המתקן הגדול ביותר שמפיק את כמות החשמל הגדולה ביותר מאנרגיית השמש בעולם. מתקנים דומים נמצאים גם בארצות הברית, בסין, בצרפת, בגרמניה, באוקראינה, בדרום אפריקה, באיטליה, ביפן, בתאילנד ובצ'ילה. במדינות אחרות כמו פקיסטן, אוסטרליה, ספרד ואקוודור מתקנים כאלה מצויים בתהליכי בנייה מתקדמים, ואפילו בישראל שטופת השמש הולכים ונבנים מתקנים הולכים וגדלים, אפילו שבעיני רבים עדיין אין בכך די. ובכל זאת אל לנו לשכוח כי אנחנו מובילים עולמיים בתחום חימום מים בדודי שמש.

ומה צופן לנו העתיד?
התומכים הנלהבים באנרגיה סולרית ממשיכים כל העת לשפר ולשכלל את הטכנולוגיה כדי לאפשר לה להיות יעילה יותר, זולה יותר לייצור וכך גם נגישה יותר. כך, מקווים אותם יזמים, יגדל השימוש במשאב זה, וככל שיותר אנשים יעשו שימוש בקרני השמש, כך תפחת שריפת הדלקים המזהמים. לא מעט ממציאים, חוקרים ויזמים משקיעים זמן ומשאבים במציאת "הגביע הקדוש" של המתקנים הסולריים – אותו מכשיר שיוכל להיות יעיל ביחס למחירו, קל להטמעה ולתפעול וכמובן אמין ועמיד דיו כדי לסמוך עליו כמקור אנרגיה ראשי.
המחסום הגדול ביותר שעמד עד לא מזמן בפני חובבי השמש הוא העלויות הגבוהות של המתקנים הסולריים. התאים הסולריים מתבססים כמעט כולם על צורן (סיליקון), חומר שמייקר מאוד את עלויות הייצור וכך גם את מחירה הסופי של המערכת, אך חומר חדש, ננו-חלקיקי, בשם פרובסקייט מסתמן כיורש שלא רק יוזיל מאוד את עלויות הייצור, אלא גם כיעיל באותה מידה ואף יותר מן התאים המבוססים על הסיליקון. מערכות המבוססות על פרובסקייט כבר נוסו בהצלחה והציגו תוצאות מעולות כך שייתכן מאוד שבעתיד הקרוב כבר נוכל למצוא גם מתקנים המיועדים לשימוש ביתי במחיר נוח ואטרקטיבי.
דוגמה נוספת לחשיבה מחוץ לקופסה אפשר למצוא במערכות סולריות מודפסות. כן! מודפסות!
הטכנולוגיה המתקדמת הזו מאפשרת ייצור משטחים סולריים דקים כנייר באורך אינסופי. רק שערו בנפשכם איזו מהפכה הם יכולים לחולל. גליל של קולטן סולרי שמכיל כמה עשרות או מאות מטרים של תאים פוטו-אלקטריים קל לשינוע ויישום ויכול להיות פתרון יעיל עבור מדינות מתפתחות המשוועות למקורות אנרגיה שכאלו.
ואם לא די באלה, הרי שהמיזם היפני העתידי להפרחת בלונים סולריים אל האטמוספרה הוא באמת רעיון מדהים שאולי היום נשמע קצת בדיוני, אך יכול בהחלט להפוך למציאותי ביום מן הימים. הרעיון שעומד מאחורי הבלונים הוא הרצון לנצל את אור השמש גם בימים מעוננים. הבלונים שאמורים לרחף בגובה של כ-6 ק"מ מעל שכבת העננים יאפשרו מגע ישיר ותמידי עם קרני השמש, ולדברי הממציאים ישפרו את נצילות המערכת.

בסיכומו של דבר, בין אם אלה מערכת בלונים, "נייר" סולרי מודפס או אפילו רעפים סולריים שיחליפו את הרעפים הסטנדרטיים על הגגות שלנו, נדמה כי העולם החל להתעורר מתרדמת הפחם והמזוט שליוותה אותו במילניום הקודם. ככל שגדלה המודעות לסביבה ירוקה ולמקורות אנרגיה מתחדשים ושאינם מזהמים, כן עולה קרנה של השמש שלנו, והמשפט "לעולם בעקבות השמש" מקבל משמעות חדשה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *