מחזירים את הרחובות להולכי הרגל

מחזירים את הרחובות להולכי הרגל

נראה שבתכנון העירוני שאפיין את המאה ה-20 נשכח מרכיב חשוב – הולכי הרגל. ערים מתקדמות ברחבי העולם פועלות כדי לשנות את המצב

אם תעיפו מבט קצר ברחובות הסמוכים לביתכם, תגלו שבין הבתים נמצא שטח גדול מאוד שהוקצה לטובת כביש. השטח המוקצה למדרכה, לעומת זאת, מצומצם מאוד. לעבור במדרכה עם עגלת תינוק או בקבוצה של אנשים היא משימה מאתגרת ברחובות רבים בארץ ובעולם, וכך למשל במנהטן תופעת הולכי הרגל הצועדים על הכבישים עצמם הולכת ומתרחבת.

מדוע השטחים המוקצים לרכבים גדולים בהרבה מהשטחים המוקצים להולכי הרגל? בתכנון העירוני שלפני מהפכת כלי הרכב הממונעים עמדו הולכי הרגל בראש סדר העדיפויות, אך ככל שאמצעי התחבורה השתכללו, נדחקו הולכי הרגל לשולי הכביש, ותשתיות התעבורה הותאמו לרכבים פרטיים כמעט לחלוטין.

לא רק הכבישים גוזלים את המרחב של הולכי הרגל. גם החנויות בצדי הרחוב וחניוני הענק בעיר מכרסמים בשטח שהיה שייך להם בעבר. התופעה הזאת אינה מסתכמת רק בצמצום השטח הציבורי של הולכי הרגל. מחקר שנערך בסיאטל מצא שיש לתופעה השפעה גם על יוקר המחיה – דמי השכירות בבנייני דירות שיש בהם מגרשי חניה יקרים בכמעט 250 דולר לחודש בממוצע, ומוצרי מזון בסופרמרקטים המציעים מגרשי חניה חינם יקרים יותר ומשפיעים גם על הצרכנים שמגיעים לחנות ללא מכונית.

אם התשתיות והתכנון העירוני היו מותאמים להולכי הרגל, יכולנו למנוע בזבוז של שטחים שמטרתם היחידה היא לפתור את מצוקת החניה בערים הגדולות, להקצות שטחים נרחבים יותר לטובת תחבורה ציבורית ולבנות שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל. כל אלו היו מסייעים במניעת זיהום האוויר והרעש המאפיינים כל כך את הערים הגדולות ותורמים לצמצום בצריכת הדלק ולהקטנת היקף בעיית תאונות הדרכים ופקקי התנועה.

האם אפשר אחרת? מתברר שבהחלט כן.

בשנים האחרונות ניכר בעולם המערבי שינוי תודעתי בתכנון התחבורה העירונית. התפיסה האדריכלית העירונית המודרנית רואה במרחב להולכי הרגל סימן לרמת חיים גבוהה, והפופולריות של ערים המותאמות להולכי רגל (Pedestrian Cities) הולכת וצוברת תאוצה. כך, לדוגמה, עד סוף שנת 2017 צפויה כיכר הבסטיליה הסואנת בפריז לשנות את פניה – כ-50% משטחה יוקצו לטובת הולכי הרגל בדמות צמחייה עשירה, שבילים, שוק, ספסלים, נתיבי אופניים מורחבים ועוד. התכנית הזו תתקיים גם בעוד שבעה מקומות מרכזיים ברחבי בירת צרפת, וסביר להניח שערים נוספות ילכו בדרכה.

גם בברצלונה הבינו שאין מנוס משינוי. בעיר שבה זיהום האוויר לבדו גורם לכ-3,500 מקרי מוות בשנה בממוצע, הוחלט על תכנית שאפתנית שמטרתה לצמצם בכ-20% את השימוש בתחבורה הממונעת. התכנית כוללת הגדלת מספר מסלולי האופניים, הפחתה של המהירות המותרת בכבישים עירוניים (בחלק מהשכונות תותר הכניסה ברכב רק לדיירים, והמהירות המותרת תהיה 10 קמ"ש בלבד), הגדלת השטחים הירוקים באזורים הבנויים ועוד.

ומה אצלנו?

השימוש ברכבים פרטיים בישראל הוא כמעט בלתי נמנע. לפי מחקר של עמותת "אור ירוק" משך הנסיעה באוטובוסים ארוך פי שלושה מזה שברכב פרטי. זהו מצב של ביצה ותרנגולת – חוסר הנוחות בשימוש בתחבורה ציבורית גורם לשימוש נרחב יותר ברכבים פרטיים, והשימוש הנרחב ברכבים פרטיים מוביל להקצאת שטחים נוספים לטובתם על חשבון התחבורה הציבורית והולכי הרגל.

אך יש ניצנים של שינוי. ב-2018 צפויה להתחיל באשדוד תכנית מהפכנית מסוגה בישראל – באזור מרכזי בעיר יצומצמו נתיבי הנסיעה לרכבים ובמקביל יפותחו נתיבי התחבורה הציבורית, ייסללו שבילי אופניים, המדרכות יורחבו והאזור כולו יהיה מוצל בעצים. אנו מקווים כי הפרויקט העתידי יוכתר בהצלחה ויגרור אחריו שינוי בערים נוספות בארץ.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“מחזירים את הרחובות להולכי הרגל”

  1. הילה הגיב:

    יפה וראוי לטפל בנושא. בעיקר בחיפה. שם אין כלל תודעה לשטח פנוי ל הליכה על הכרמל ובהדר.

    1. מערכת הגיב:

      תודה הילה. אנו מקווים כי גם בעירך יקודם הנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *