מעונן חלקית

מעונן חלקית

כיצד משפיעים העננים על אקלים כדור הארץ? כיצד הם מושפעים ממנו? חקר העננים הוא אחד התחומים החשובים ביותר בחקר כדור הארץ, ומתברר שכל אחד מאיתנו יכול לתרום לו

אם תמיד חלמתם להיות מדענים החוקרים את פלאי כדור הארץ, סוכנות החלל האמריקאית NASA נותנת לכם הזדמנות לעשות צעד נכון בכיוון. ברוכים הבאים לפרויקט הצופה הגלובלי – GLOBE observer – יוזמה מדעית אזרחית בין-לאומית שהוקמה כדי לקרב את הציבור בכלל ואת התלמידים בפרט לתחום מדעי כדור הארץ ולקדם את המחקר בתחום. התצפיות של המשתתפים ביוזמה עוזרות למדענים לעקוב אחר שינויים בעננות, בצמחייה המקומית, במקורות המים ועוד, ומשולבות בעבודות מחקר של חוקרים ותלמידים מכל רחבי העולם. אז למה אתה מחכים? הורידו את היישום, צאו החוצה ופעלו על פי ההנחיות באפליקציה.

לעננים, למשל, יש השפעה רבה על המאזן האנרגטי של כדור הארץ ועל מערכות האקלים שלו. בזכות הצבע הלבן שלהם הם מחזירים את אור וחום השמש לאטמוספרה או כולאים את החום שכדור הארץ פולט. למעשה העננים משפיעים על אקלים כדור הארץ אבל גם מושפעים ממנו, וחקר העננים הוא אחד מתחומי המחקר החשובים ביותר בחקר כדור הארץ.

ל-NASA יש לוויינים מופלאים העוקבים אחרי תנועת העננים ואחרי מאפיינים נוספים שלהם, אבל עד היום אף אחד מהלוויינים לא הצליח לצלם את העננים מלמטה… כאן אתם יכולים לעזור, וצוות פרויקט observer GLOBE יצא לאחרונה בקריאה ממוקדת לציבור הרחב. במהלך שבועיים בחודש ספטמבר האחרון שיתפה אפליקציית הפרויקט נתוני מסלול ומועדי צילום עננים של לוויינים וקראה לציבור המשתתפים לצלם מלמטה את אותם עננים באותם זמנים. התצלומים מהקרקע ישלימו ל-NASA חלקים חשובים בפאזל המידע, ירחיבו נתונים המגיעים מצילומי הלוויינים ויאששו אותם.

חשוב לדעת מה קורה עם העננים היום אבל חשוב לא פחות להעריך מה יקרה עם העננים מחר. יש החושבים כי שינויים במאפייני העננות יתרמו להאטת ההתחממות הגלובלית ויש הטוענים כי ההפך הוא הנכון, אבל נדמה שעל דבר אחד כולם מסכימים – כיום אחד מגורמי אי-הוודאות המרכזיים במודלים של חיזוי אקלים ארוכי טווח הם העננים, ואי-ודאות היא לא דבר טוב, בעיקר כי היא מעודדת לא פעם חוסר מעש והמתנה עד שכבר מאוחר מדי.

ואם שאלתם מה קורה עם העננים היום, מתברר שלא מעט. מחקר עדכני שהתפרסם במגזין ""Nature היוקרתי מצא כי מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת העננים מטפסים גבוה יותר, ומרכז הכובד שלהם נע לכיוון הקטבים. אמנם מדובר בממצאים מתקופה קצרה יחסית (בחקר אקלים כדור הארץ מדענים לומדים על שינויי האקלים לאורך תקופות זמן ארוכות מאוד, למשל באמצעות קידוח בשכבות קרח, אבל בחקר העננים זה בלתי אפשרי, ונתונים מלוויינים החלו להצטבר רק בשלהי המאה הקודמת) אך הם תואמים לדברי המדענים את תחזיות מודלי האקלים. חשוב לציין כי המודלים מורכבים, ומספר המשתנים המשפיעים רב. כמו כן נראה כי גם מחזוריות בקרינת השמש וגם השלכות ההתפרצות הוולקנית של הר הגעש פינטובו בפיליפינים ב-1991 תרמו לשינויים הנצפים במאפייני העננות.

החוקרים סיימו את מחקרם בשתי מסקנות חשובות ביותר. לדבריהם, המחקר שלהם מביא חדשות טובות עבור המודלים, שכן הממצאים תואמים את המודלים התיאורטיים ומחזקים אותם, אבל חדשות טובות הרבה פחות עבור כדור הארץ נוכח המשמעויות הנגזרות מהמדידות ומהמודלים. לשינויים בדפוסי העננים יש השפעות מרחיקות לכת על תדירות הגשמים ועוצמתם באזורים שונים, ולצערנו הצפי הוא סופות עוצמתיות יותר בחלק מהאזורים ובצורות רבות יותר באזורים אחרים.

המסקנה השנייה היא שמערכת תצפיות העננים הגלובלית שלנו לוקה בחסר, וכאן גם אתם יכולים לעזור. את אפליקציית פרויקט GLOBE כבר הורדתם? 30 אלף בתי ספר ב-117 מדינות ברחבי העולם כבר משתתפים בתכנית, וגם בישראל לא פחות מ-256 מוסדות חינוך הצטרפו לפעילות. האם גם בית הספר בשכונה שלכם לוקח חלק בפרויקט החשוב הזה?

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *